הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית

הקשר בין ישראל לארצות הברית חורג בהרבה מהמסגרות המסורתיות של בריתות אסטרטגיות, ומהווה מודל ייחודי לשותפות רב-ממדית. מאז ה-7 באוקטובר, במהלך מבצע "מבול אל-אקצא" ו"אולי אל-באס", הפגינה וושינגטון מעורבות ישירה כשותפה בשטח לצד ישראל, באמצעות סיוע מודיעיני, חימושי וכלכלי נרחב, וכן דרך הענקת לגיטימציה בינלאומית לפעילות הצבאית הישראלית ברצועת עזה.

היקף הסיוע האמריקאי הכולל לישראל, מאז מלחמת העולם השנייה ועד למלחמה הנוכחית בעזה, עומד על יותר מ-158 מיליארד דולר. עם פתיחת מבצע "מבול אל-אקצא", אישר הקונגרס האמריקאי, תחת ממשל ביידן, חבילת סיוע נוספת בהיקף של 26 מיליארד דולר, שמתוכה 14 מיליארד יועדו לחימוש ולמערכות ביטחוניות.

עם זאת, היחסים בין הצדדים אינם חד-צדדיים. ישראל, בשל מיקומה הגיאו-אסטרטגי וניסיונה הקרבי, מספקת לארצות הברית סביבה אידיאלית לבחינת טכנולוגיות צבאיות מתקדמות. דוח שפורסם על ידי "המכון למחקרי ביטחון לאומי" בישראל, שכותרתו "תרומת הטכנולוגיה הצבאית הישראלית לצבא האמריקאי", מצביע על השפעת החדשנות הישראלית בעיצוב דוקטרינת הלחימה של הצבא האמריקאי, במיוחד בתחום הלחימה היבשתית והבינה המלאכותית.

מלחמה מבוססת בינה מלאכותית: שדה הקרב של העתיד

• כלי טיס תקיפתיים בלתי מאוישים (UAV): התעשייה האווירית הישראלית פיתחה את "הארפי" ו"הארופ" – רחפנים אוטונומיים מבוססי AI שמאתרים מטרות ותוקפים אותן עצמאית. צבא ארה"ב בחן דגמים דומים בזירות עיראק ואפגניסטן.
• מערכת Fire Weaver: מערכת ישראלית לניהול אש מבוססת בינה מלאכותית, שפותחה על ידי רפאל, המחברת חיישנים לכלי נשק בזמן אמת. מערכת דומה נבחנת על ידי צבא ארה"ב לשיפור התמצאות בשדה הקרב.
• כיפת רחפנים: מערכת הגנה ישראלית שמבוססת על AI, לזיהוי ונטרול רחפנים עוינים. צבא ארה"ב אימץ מערכות מקבילות להגנה על בסיסים.
• פרויקט כרמל: רכב קרבי משוריין חכם, עם יכולת פעולה עצמאית למחצה. השפיע על תכניות צבא ארה"ב לפיתוח רכבים קרביים עתידיים.
• לוחמה קיברנטית ומודיעין אותות: חברות אבטחת מידע ישראליות – רבות מהן מנוהלות בידי יוצאי יחידת 8200 – מובילות את התחום. שיתוף פעולה עם גופי ביון אמריקאיים משולב ביכולות AI מתקדמות לחיזוי איומים.

טכנולוגיות שטח: מהתחבושת עד הדחפורים

• תחבושת החירום הישראלית: פיתוח רפואי מהפכני לעצירת דימומים קשים ביד אחת. הצילה את חייהם של חיילים אמריקאים רבים מאז תחילת שנות ה-2000.
• דחפור D9 ממוגן: הוסב ללחימה אורבנית בידי צה"ל ונרכש על ידי צבא ארה"ב לשימוש בעיראק, בעיקר לפינוי מטענים ומכשולים.
• מערכת Windbreaker (Trophy): מיגון אקטיבי לטנקים נגד טילים מונחים ו-RPG. יעילותו הוכחה בקרב ואומצה גם על ידי האמריקאים.

מומחיות ישראלית בלחימה לא קונבנציונלית

• התמודדות עם מטענים: ארה"ב השתמשה בטכנולוגיה ישראלית מבוססת מיקרוגל לנטרול מטענים, שהובילה לפיתוח תוכניות כמו Dragon Spike.
• יחידות כלבנים: הניסיון הישראלי באילוף והפעלת כלבים בלחימה אומץ על ידי כוחות אמריקאיים בפעולות מורכבות.
• לחימת מנהרות: שיתוף הפעולה הביא לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לגילוי והשבתת מנהרות מבוססות AI ורדאר קרקעי. יושמו גם בגבול מקסיקו-ארה"ב.

עליונות אווירית משותפת

• מערכות ניווט LITENING: פודי כוונה מתקדמים מתוצרת ישראל, מהווים בסיס לדיוק אווירי במטוסי חיל האוויר האמריקאי, במיוחד בשילוב עם מערכת APKWS להנחיית טילים חסכוניים.
• שדרוגי ה-F-35 הישראלית: הגרסה הישראלית "אדיר" כוללת שיפורים בתחומי לוחמה אלקטרונית וחימוש חכם, שהשפיעו על תכנון הגרסאות הבינלאומיות של המטוס.

סיכום
המחקר מבהיר כי שיתוף הפעולה הצבאי בין ארה"ב לישראל חורג מעבר לסיוע פיננסי או העברת טכנולוגיה. מדובר בשותפות עומק אסטרטגית שמתמקדת בפיתוח משותף ומחזקת את היתרון הצבאי של שני הצדדים. עם שינוי אופיין של המלחמות, הברית הזו נותרת בחזית החדשנות הביטחונית, ומבטיחה הובלה כפולה בזירות העימות העתידיות.