הבינה המלאכותית: חמישה איומים על הביטחון הלאומי של ארה"ב

הבינה המלאכותית משחקת תפקיד הולך וגובר בתחום הביטחון הסייבר ומהווה חלק חשוב מאסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית. עם זאת, היא גם מעוררת חששות בנוגע ליציבות הגלובלית. על אף היתרונות הרבים של הטכנולוגיה הזו, יש סכנות ממשיות הקשורות לשימוש בה למטרות זדוניות. מדינות גדולות כמו ארצות הברית, סין ורוסיה נמצאות כיום במרוץ לפיתוח מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, מה שעשוי לשנות את מאזן הכוחות העולמי.

לנשיא דונלד טראמפ הזדמנות ייחודית להביא לשינוי משמעותי במועצה לביטחון לאומי על ידי שילוב כלים מבוססי בינה מלאכותית בניתוח מדיניות ובהפחתת הביורוקרטיה הממשלתית. עם זאת, לצד ההזדמנויות, הבינה המלאכותית מהווה גם איום לביטחון הלאומי של ארה"ב. מחקר חדש של מכון ראנד מנתח את ההשלכות הפוטנציאליות של פיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI), וטוען כי מדובר בתופעה שהקהילה הביטחונית האמריקנית חייבת לקחת ברצינות.

המחקר מזהה חמישה איומים מרכזיים של בינה מלאכותית כללית על הביטחון הלאומי של ארה"ב:

1. "נשקי פלא" – הופעת טכנולוגיות שיכולות להעניק יתרון צבאי מוחלט לצד הראשון שישלוט בהן.
2. שינוי מערכתי במאזן הכוחות – יכולות חדשות שיובילו לערעור הדומיננטיות הצבאית של ארה"ב.
3. נגישות לנשקי השמדה המונית – מתן אפשרות לגורמים בלתי מנוסים לפתח נשק קטלני.
4. ישות מלאכותית בעלת עצמאות – יצירת מערכות בינה מלאכותית שיכולות לפעול ללא שליטה אנושית, ואף להתנגד להשבתה.
5. ערעור היציבות העולמית – תחרות גוברת על שליטה בטכנולוגיה עשויה להוביל להסלמות בלתי צפויות.

השלכות אסטרטגיות

היסטורית, התקדמות טכנולוגית הובילה לשינויים דרמטיים בשדה הקרב, אך רק לעיתים רחוקות הייתה לה השפעה מיידית וחד-משמעית כמו במקרה של הנשק הגרעיני. עם זאת, ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית עשויה להעניק יתרון משמעותי ראשון למי שישלוט בה, בדומה לפרויקט מנהטן שפיתח את הפצצה האטומית. במצב כזה, מדינה שתשיג ראשונה מערכת AI מתקדמת מספיק עשויה להכריע עימותים צבאיים במהירות חסרת תקדים, דרך לוחמה סייבר הרסנית, תקיפות מדויקות יותר, ומודיעין מתקדם החושף חולשות אויב באופן מיידי.

עם זאת, לבינה מלאכותית עשויות להיות השלכות מסוכנות על הדמוקרטיה ועל הסדר העולמי. לדוגמה, היא עשויה לשמש ככלי להפצת דיסאינפורמציה, להשפיע על דעת הקהל, ולערער יציבות פוליטית במדינות דמוקרטיות. במקביל, מדינות שישכילו לנצל אותה כלכלית ולהגביר את פריון העבודה יוכלו להגדיל משמעותית את כוחן הגלובלי, בעוד מדינות אחרות עלולות לקרוס בשל גלי אבטלה חסרי תקדים.

שימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית יכול להוביל לפיתוח בלתי מבוקר של כלי נשק מסוכנים, כולל נשקי ביולוגיה וסייבר קטלניים. בנוסף, קיימת אפשרות שבינה מלאכותית תפתח "סוכנות" עצמאית – כלומר, תפעל ללא שליטה אנושית, ואולי אף תנסה למנוע כיבוי שלה במידה ותפתח מטרות משל עצמה.

ארה"ב, לפי המחקר, צריכה להיערך מראש לכל תרחיש, ולהשקיע במחקר, רגולציה, ושיתוף פעולה עם בנות בריתה, כדי לשמר יתרון טכנולוגי מובהק. כיום, קיימת מדיניות שמטרתה להגביל את ההתקדמות הסינית בתחום באמצעות הטלת מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים, אך ייתכן כי צעדים אלו לא יהיו מספיקים בטווח הארוך.

הבינה המלאכותית הכללית אינה רק טכנולוגיה חדשה, אלא מהפכה שתעצב מחדש את המערכת הבינלאומית. ארה"ב צריכה לאמץ גישה אקטיבית וגמישה כדי להבטיח שהפוטנציאל של הבינה המלאכותית יופנה לחיזוק כוחה, ולא יהפוך לאיום קיומי על הסדר העולמי.