"ניו יורק טיימס": טראמפ עצר מתקפה ישראלית מתוכננת על איראן

בשל החשש מהיכולות הצבאיות של איראן ומהצתת עימות רחב עמה – עימות שאיננה רוצה בו ארצות הברית תחת הנהגת הנשיא דונלד טראמפ – האחרון נסוג מתוכניות לתקיפה על איראן שהציבה ישראל ודורשות השתתפות אמריקאית.

כך חשף מאמר בעיתון "ניו יורק טיימס" האמריקאי, אשר תורגם על ידי אתר "אל-ח'נאדק" האלקטרוני, כשהוא מוסיף כי מספר בכירים אמריקאים, כמו מנהלת המודיעין הלאומי טולסי גברד, ראש סגל הבית הלבן סוזי ויילס, שר ההגנה פיט היגסת', וסגן הנשיא ג'יי די ואנס, הביעו ספקות לגבי הצלחת התקיפה וחשש מהשלכותיה המסוכנות – ולכן העדיפו לנהל מו״מ על פני קידום תוכניות אלה.

הטקסט המתורגם:

ישראל תכננה לתקוף את האתרים הגרעיניים של איראן בחודש הבא, אך הנשיא טראמפ נסוג מהתוכנית בשבועות האחרונים לטובת ניהול משא ומתן על הסכם עם טהראן להגבלת תוכניתה הגרעינית, כך לפי גורמים בממשל ואחרים המעורים בדיונים.

טראמפ קיבל את החלטתו לאחר חודשים של דיונים פנימיים בשאלה האם להמשיך במסלול הדיפלומטי או לתמוך בישראל בניסיונה לעכב את יכולתה של איראן לייצר פצצה, בזמן שבו איראן הפכה לחלשה צבאית וכלכלית.

הדיון הדגיש את המחלוקות בין גורמים בממשל האמריקאי הידועים בגישתם הניצית ההיסטורית, לבין עוזרים אחרים שהיו ספקנים יותר ביכולתה של תקיפה צבאית על איראן לחסל את שאיפותיה הגרעיניות ולמנוע מלחמה רחבה יותר. הדיון הביא להסכמה עקרונית, לעת עתה, נגד פעולה צבאית – כאשר איראן מצידה הביעה נכונות למשא ומתן.

בכירים ישראלים גיבשו לאחרונה תוכניות לתקיפת אתרים גרעיניים באיראן בחודש מאי. הם היו מוכנים לבצעה, ולעיתים אף אופטימיים שיקבלו את הסכמת ארצות הברית. מטרת ההצעות הללו, לפי גורמים המעורים בהן, הייתה לעכב את היכולת של טהראן לפתח נשק גרעיני למשך שנה או יותר.

כמעט כל התוכניות חייבו סיוע אמריקאי – לא רק כדי להגן על ישראל מתגובה איראנית, אלא גם כדי להבטיח את הצלחת התקיפה הישראלית, מה שהפך את ארצות הברית לחלק בלתי נפרד מהמהלך.

נכון לעכשיו, בכהונתו הראשונה, בחר טראמפ בדיפלומטיה במקום בפעולה צבאית, כאשר קרע את ההסכם הגרעיני האיראני שעליו ניהלה משא ומתן ממשל אובמה. אך בכהונתו השנייה, תוך רצון להימנע מהיגררות למלחמה נוספת במזרח התיכון, פתח במשא ומתן עם טהראן והעניק לה פרק זמן של מספר חודשים בלבד לנהל משא ומתן על הסכם בנוגע לתוכנית הגרעין שלה.

בתחילת החודש הזה, הודיע טראמפ לישראל על החלטתו שארצות הברית לא תתמוך בשום תקיפה. הוא דן בעניין עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך ביקורו בוושינגטון בשבוע שעבר, שם הכריז במהלך פגישה בחדר הסגלגל כי ארצות הברית פתחה בשיחות עם איראן.

בהצהרה שמסר בעברית לאחר הפגישה, אמר נתניהו כי ההסכם עם איראן לא יצליח אלא אם יתאפשר לחותמים עליו להיכנס, לפוצץ את המתקנים ולפרק את כל הציוד בפיקוח ובביצוע אמריקאי.
 

הסיפור הזה מבוסס על שיחות עם מספר גורמים המעורים בתוכניות הצבאיות הסודיות של ישראל ובדיונים חסויים בתוך ממשל טראמפ. רוב האנשים שהתראיינו עשו זאת בתנאי שלא ייחשפו שמותיהם כדי שיוכלו לדון בתכנון הצבאי.

ישראל מתכננת זה זמן רב לתקוף את המתקנים הגרעיניים של איראן, ביצעה אימונים לתקיפות אוויריות וערכה חישובים של היקף הנזק שהיא תוכל לגרום – עם או בלי סיוע אמריקאי.

אך התמיכה בתוך הממשלה הישראלית למתקפה צבאית על איראן גברה לאחר שאיראן סבלה מסדרה של נסיגות בשנה שעברה.

בהתקפות של חודש אפריל על ישראל, מרבית הטילים הבליסטיים האיראניים לא הצליחו לחדור את ההגנות האמריקאיות והישראליות. חיזבאללה, בן בריתה העיקרי של איראן, ספג מכה צבאית קשה מישראל בשנה שעברה. נפילתו של משטר בשאר אל-אסד בסוריה הביאה לסיום השותפות האסטרטגית שלו עם חיזבאללה ועם טהראן, וניתקה את אחד מנתיבי הברחת הנשק המרכזיים מאיראן.

מערכות ההגנה האווירית של איראן וסוריה הושמדו, יחד עם מתקנים המשמשים את איראן לייצור דלק טילים – דבר ששיתק זמנית את יכולתה של איראן לייצר טילים חדשים.

בתחילה, לבקשת נתניהו, הציגו בכירים ישראלים לבני שיחם האמריקאים תוכנית המשלבת פשיטת קומנדו ישראלית על מתקנים גרעיניים תת-קרקעיים יחד עם מסע הפצצות – מאמץ שהישראלים קיוו כי יכלול גם מטוסים אמריקאיים.

אך קציני צבא ישראלים אמרו כי פעולת הקומנדו לא תהיה מוכנה לפני אוקטובר. נתניהו ביקש ליישם אותה מוקדם יותר. בעקבות כך, החלו הבכירים הישראלים להתמקד בהצעה למסע הפצצות רחב היקף שידרוש גם הוא סיוע אמריקאי, לפי גורמים המעורים בתוכנית.

חלק מהבכירים האמריקאים היו, לפחות בתחילה, פתוחים יותר לדון בתוכניות הישראליות. הגנרל מייקל א. קורילה, מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, ומייקל וולטז, היועץ לביטחון לאומי, שוחחו על האופן שבו ארצות הברית תוכל לתמוך בתקיפה ישראלית, אם טראמפ יאשר את התוכנית – כך לפי גורמים.

כאשר ארצות הברית הגבירה את מלחמתה נגד החות’ים בתימן, קיבל הגנרל קורילה את ברכת הבית הלבן והחל בהעברת ציוד צבאי למזרח התיכון. נושאת מטוסים שנייה, הקרל וינסון, הגיעה לים הערבי והצטרפה לנושאת המטוסים הארי ס. טרומן בים האדום.

כמו כן, הועברו שתי סוללות טילי פטריוט ומערכת ההגנה מפני טילים לטווחים גבוהים (THAAD) לאזור.

כחצי תריסר מפציצים מדגם B-2, המסוגלים לשאת פצצות במשקל של 30,000 פאונד – חיוניים לפגיעה בתשתיות גרעיניות תת-קרקעיות – הועברו לבסיס דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי.

נשקל גם להעביר מטוסי קרב נוספים לאזור, אולי אף לבסיס בישראל.

כל הציוד הזה היה עשוי לשמש גם לתקיפות נגד החות’ים, שעליהם תוקפת ארצות הברית מאז ה-15 במרץ בניסיון לעצור את תקיפותיהם על ספינות בים האדום. אך לפי דברי בכירים אמריקאים בשיחות פרטיות – הנשק הזה גם נלקח בחשבון כחלק מההיערכות לתמיכה אפשרית בישראל במאבק מול איראן.

גם אם תחליט ארצות הברית שלא לאפשר למטוסיה להשתתף בתקיפה נגד איראן, ישראל תדע שמטוסי הקרב האמריקאיים מוכנים להגן מפני מתקפות מצד בן ברית איראני.

היו סימנים לפתיחותו של טראמפ לתמיכה בפעולה צבאית ישראלית נגד איראן. ארצות הברית האשימה מזמן את איראן בכך שהיא מספקת לחות’ים נשק ומודיעין, וכן שהיא מפעילה מידה מסוימת של שליטה עליהם. ב-17 במרץ, בזמן שטראמפ הזהיר את החות’ים בתימן בנוגע להתקפותיהם, הוא תקף בחריפות את איראן, באומרו כי היא שולטת בחות’ים.

טראמפ כתב ברשת החברתית שלו: "כל ירי של החות’ים מכאן והלאה, ייחשב כירי שבוצע בנשק ובפיקוד איראני", והוסיף: "איראן תישא באחריות, והיא תסבול מההשלכות, וההשלכות הללו יהיו חמורות!"

היו סיבות רבות לכך שבכירים ישראלים ציפו שטראמפ ינקוט קו תקיף נגד איראן. בשנת 2020, הוא הורה לחסל את הגנרל קאסם סולימאני, מפקד היחידה הצבאית הבכירה ביותר של איראן. איראן ניסתה להעסיק רוצחים שכירים כדי להתנקש בטראמפ במהלך קמפיין הבחירות בשנה שעברה, לפי כתב אישום של משרד המשפטים.

אך בתוך ממשלו של טראמפ, כמה מהבכירים הפכו לספקנים ביחס לתוכנית הישראלית.

בפגישה שהתקיימה החודש – אחת מכמה וכמה דיונים סביב התוכנית הישראלית – הציגה טולסי גברד, ראש המודיעין הלאומי, הערכה מודיעינית חדשה, בה טענה כי חיזוק הנשק האמריקאי עלול להצית עימות רחב יותר עם איראן – דבר שארצות הברית אינה רוצה בו.

מספר בכירים שיתפו את חששותיה של גברד בפגישות השונות. סוזי ויילס, ראש סגל הבית הלבן, שר ההגנה פיט היגסת', וסגן הנשיא ג'יי די ואנס, הביעו ספקות באשר לתקיפה.

אפילו מייקל וולטז – שלרוב נחשב לאחד הקולות התקיפים ביותר כלפי איראן – הביע ספקות באשר ליכולת ההצלחה של התוכנית הישראלית ללא סיוע אמריקאי משמעותי.

הפגישות האחרונות התקיימו זמן קצר לאחר שהאיראנים הביעו נכונות לשיחות עקיפות. במרץ, שלח טראמפ מסר שבו הציע לקיים שיחות ישירות עם איראן – יוזמה שנראה כי המנהיג העליון עלי ח’אמנאי דחה. אך ב-28 במרץ, השיב בכיר איראני במכתב בו הביע פתיחותו לשיחות עקיפות.

עדיין קיים ויכוח נרחב בתוך צוות טראמפ בנוגע לסוג ההסכם הרצוי עם איראן. ממשלו שידר מסרים סותרים באשר לסוג ההסכם הרצוי, ולתוצאות האפשריות אם איראן תסרב.

באחת הפגישות טען ג’יי די ואנס, בגיבוי אחרים, שלטראמפ יש הזדמנות ייחודית להשיג עסקה. ואנס אמר שאם השיחות ייכשלו – טראמפ עשוי לתמוך בתקיפה ישראלית, לפי גורמים בממשל.

במהלך ביקור בישראל בתחילת החודש, אמר הגנרל קורילה לבכירים שם שהבית הלבן מבקש להשהות את התוכנית לתקיפת האתר הגרעיני.

ב-3 באפריל, התקשר נתניהו לטראמפ. לפי בכירים ישראלים, טראמפ אמר לנתניהו כי אינו רוצה לדון בתוכניות נגד איראן בטלפון, אך הזמין אותו לבית הלבן.

נתניהו הגיע לוושינגטון ב-7 באפריל. אף שהביקור הוצג כהזדמנות לדון בתעריפי המכס שטראמפ הטיל, הדיון החשוב ביותר מבחינת הישראלים היה סביב התקיפה שתוכננה נגד איראן.

אבל בעוד נתניהו עוד היה בבית הלבן, טראמפ הכריז בפומבי על השיחות עם איראן.

בפגישות פרטיות, הבהיר טראמפ לנתניהו שארה"ב לא תספק תמיכה אמריקאית לתקיפה ישראלית בחודש מאי – כל עוד נמשכות השיחות, כך לפי גורמים המעורים בדיונים.

ביום שלמחרת, רמז טראמפ שתקיפה צבאית ישראלית נגד איראן עדיין אפשרית: "אם יידרש שימוש בכוח צבאי – נפנה לאופציה הצבאית. ברור שישראל תוביל במקרה כזה."