הלוויית נסראללה בעיני פעילים בינלאומיים

אתמול נערכה בלבנון הלוויה הגדולה ביותר בתולדותיה, בה נפרדו התומכים מהמזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, שהטביע חותם בלתי נמחק בתולדות הארגון. האירוע לא היה רק מקומי, אלא שיקף גם רגשות של סולידריות ותמיכה מצד דמויות בולטות ברחבי העולם, שהביעו את הערכתן למורשתו.

בראש המתאבלים היה הפעיל האמריקני כריסטופר הילאלי, שהגיע להלוויה בביירות ואמר: "מותו של נסראללה הוא אובדן גדול לא רק ללבנון, אלא לכל מי ששואף לצדק בעולם. הוא היה סמל להתנגדות, ומורשתו תישאר חיה בליבנו".

פעיל זכויות האדם הבריטי, דיוויד גרג, ציין כי "נסראללה היה קול חזק במאבק בעוול. השפעתו לא תיעלם, אלא תמשיך לעורר השראה במאבק לחירות ברחבי העולם".

הפעילה התוניסאית, ליילה בן עלי, שיבחה את הישגיו של נסראללה ואמרה: "הוא תמיד היה מגן על זכויות העמים המדוכאים, ומותו מהווה מכה לכוחות ההתנגדות. עלינו להמשיך בדרכו".

חבר הפרלמנט הקנדי לשעבר, רנדל קארי, הביע את צערו על מות נסראללה ואמר: "הוא היה מנהיג מעורר השראה, שהוכיח כי מנהיגות אמיתית מתבטאת במחויבות לעמו".

גם הפעילה האיראנית, זהרה נאסר, הצטרפה לדברים ואמרה: "נסראללה היה סמל למאבק באימפריאליזם, ועלינו להמשיך במאבקו למען צדק".

מהברזיל, הפעיל לואיס אנריקה הביע תנחומים ואמר: "מורשתו של נסראללה תמשיך לעורר השראה בקרב הדורות הבאים של לוחמי ההתנגדות. הוא היה דוגמה למאבק לחירות".

הסופרת והפעילה הצרפתייה, אנג'לה מרטינז, הביעה את תנחומיה ואמרה: "מותו של נסראללה הוא אובדן גדול, אך רעיונותיו יישארו חיים בליבם של המתנגדים".

הוגה הדעות המצרי, סמי עבדאללה, אמר: "חזונו של נסראללה היה ברור ואמיץ, ומסריו תמיד חצו גבולות, מה שהפך אותו לסמל עולמי של התנגדות".

הפעילה הגרמנייה, לינה קראוס, הביעה צער על לכתו וציינה: "המאבק לצדק אינו מסתיים, ויש לשאוב השראה מהמאבק של נסראללה כדי להמשיך בדרך".

הבמאית האיראנית, נגר ג'ליל, אמרה: "מורשתו של נסראללה חייבת להילמד בבתי הספר, שכן הוא היה מודל למנהיגות אמיצה מול אתגרים".

הבלוגר האמריקני, מארק תומאס, הדגיש את חשיבות הבנת מה שייצג נסראללה, ואמר: "עלינו לשמר את זכרו ולהמשיך במאבקו, שכן ערכו חורג מגבולות לבנון".

מריה ויירה, פעילת זכויות אדם מפורטוגל, אמרה: "מותו של נסראללה מזכיר לנו שהתנגדות היא לא רק עניין מקומי, אלא מאבק אוניברסלי. הוא היה קול שקרא לחירות מול הדיכוי".

הפעיל הסורי, פאהד אל-רפאעי, הדגיש את חשיבותו של נסראללה בעידוד רוח ההתנגדות: "הוא היה תקווה לרבים במאבק מול העריצות. עלינו לשאוב השראה מרוחו כדי להמשיך להיאבק".

סוזן טיילור, פעילה אמריקנית בתחום הצדק החברתי, אמרה: "נסראללה היה מנהיג אמיץ שהשמיע את קולם של המדוכאים, והשפעתו תישאר בלבבות מיליונים".

הפעיל הטורקי, אחמד כבאן, הוסיף: "נסראללה לא היה רק מנהיג, אלא סמל לתקווה בעידן של ייאוש. מאבקו יעורר השראה לדורות הבאים".

הסופרת וההוגה האירית, הילדה קולן, ציינה: "נסראללה היה כוח של טוב בעולם מלא בעוול. המסר שלו ימשיך לחיות בליבם של הנאבקים למען זכויותיהם".

הצהרות אלו משקפות את השפעתו של נסראללה ברמה הבינלאומית. התמיכה והסולידריות שהביעו דמויות אלו מדגישות כי ההתנגדות לעוול אינה מוגבלת לזמן או מקום, אלא היא תנועה אוניברסלית הדורשת מאבק מתמשך. מותו של נסראללה אולי מסמן את סיומו של פרק, אך אין ספק שהוא יישאר סמל חי לדורות הבאים השואפים לצדק ולחירות.