מאז נפילת המשטר הסורי, מתמודדת ישראל עם התרחבות טורקית בסוריה, תוך שמירה על אינטרסים סותרים ולעיתים מתנגשים בין המדינות. בעוד שטורקיה פועלת להרחבת השפעתה באזור ולחיזוק מעמדה, ישראל מחפשת להגן על האינטרסים הביטחוניים שלה, תוך חתירה למנוע איומים ישירים ועקיפים מגורמים בסוריה.
דו"ח שפורסם ב-6 בינואר 2025 על ידי ועדת נגל, בראשות יעקב נגל, מזהיר כי הגברת השפעתה של טורקיה בסוריה עשויה להוות איום ישיר על ישראל. הדו"ח אף מציין שהאיום הטורקי עלול להיות חמור יותר מהאיום האיראני בשל קרבתו הגיאוגרפית לישראל.
העימות סביב הקהילה הכורדית:
ישראל עשויה לתמוך בהקמת מדינה כורדית כדי לאזן את השפעת טורקיה, בעוד שאנקרה תראה בכך איום על ריבונותה.
תחרות על משאבים ואינטרסים בסוריה:
מאבקי שליטה במשאבים כמו מים, חיטה ואנרגיה עלולים להוביל למתיחות מתמשכת בין הצדדים.
שיקום סוריה:
אם טורקיה תנסה למנוע מישראל להשפיע על תהליך השיקום הפוליטי והכלכלי בסוריה, הדבר עשוי להוביל להתנגשות עקיפה.
פריסת כוחות בינלאומיים:
טורקיה עלולה לראות בפריסת כוחות בפיקוח בינלאומי איום על פעילותה הצבאית בסוריה.
למרות החיכוכים הפוטנציאליים, יש אינטרסים משותפים שעשויים להוביל לשיתוף פעולה מוגבל:
בנקודת הזמן הנוכחית, הסיכוי להתנגשות ישירה בין ישראל לטורקיה נותר נמוך אך לא בלתי אפשרי. תהליכים כמו שיקום סוריה, המאבק על אינטרסים אזוריים, ושאלת הקהילה הכורדית יכתיבו את דינמיקת היחסים בין המדינות בשנים הקרובות. ישראל צריכה להיערך לא רק לתרחישי התנגשות, אלא גם לנצל הזדמנויות לשיתוף פעולה שיטיב עם האינטרסים הביטחוניים והגיאופוליטיים שלה.
סופר: אל-חנאדק