התמודדות ישראל עם איום החות'ים: משבר מודיעיני ואסטרטגי

ירי טיל בליסטי שלישי תוך שבוע על תל אביב על ידי החות'ים בתימן, שגרם לפי דיווחים בתקשורת הישראלית לפציעתם של 14 איש, מעלה את רף המתח בישראל וממחיש את עומק האיום שמציבה החזית המזרחית.

ניתוח האיום מצד החות'ים

על פי העיתון "מעריב", ישראל התעוררה מאוחר מדי כדי להתמודד עם האיום מצד החות'ים. קהילת המודיעין והצבא פועלים כעת לבנות תמונת מודיעין בסיסית על הארגון, בעוד שפעולות חיל האוויר מתוארות בעיקר כצעדי יחסי ציבור עם אפקט מבצעי מוגבל.

השלכות כלכליות וביטחוניות

האיום שמציבים החות'ים אינו מוגבל רק לירי טילים, אלא כולל גם פגיעה חמורה בכלכלה האזורית והישראלית. סגירת נתיבי השיט בים הערבי ובמצרי באב אל-מנדב, מהלך שמזכיר את המצור שהוביל למלחמת ששת הימים, מערערת את חופש התנועה הימית ופוגעת במסחר הגלובלי.

מאז תחילת הלחימה, שיגרו החות'ים 201 טילים בליסטיים ו-170 כטב"מים מתאבדים לעבר ישראל. רובם יורטו על ידי מערכות הגנה אמריקאיות וישראליות, אך לא כולם – דבר שהוביל לנזקים משמעותיים, כולל פגיעה ביכולת צה"ל לספק מענה אסטרטגי ראוי.

תפקידה של איראן

אחד האתגרים המרכזיים הוא התמיכה האיראנית בחות'ים. טילים בליסטיים וכטב"מים מתקדמים, המיוצרים באיראן, מסופקים לארגון ומשודרגים כדי לעקוף את מערכות ההגנה הישראליות, כולל מערכת "חץ". הפיתוחים האיראניים בטכנולוגיות כטב"מים מקשים על זיהוי והשמדתם במעופם.

ביקורת פנימית: היעדר תוכנית אסטרטגית

לפי מעריב, ישראל מתקשה לגבש תוכנית אסטרטגית ברורה למול האיום המתהווה:

• היעדר שיתוף פעולה אזורי: ישראל לא הצליחה לבנות בריתות מול האיום המשותף, על אף הפגיעה במצרים, ירדן ומדינות אירופיות.
• תגובות סמליות: תקיפות חיל האוויר ממוקדות בעיקר במטרות סמליות כמו מיכלי דלק וסירות גרר ישנות, בעוד שהתשתיות הצבאיות והפוליטיות המרכזיות של החות'ים אינן נפגעות.

התנהלות מול החות'ים: בין הדמיה למציאות

מדיניות ישראל דומה להתנהלותה בזירות אחרות:

• בדרום: הירי המתמשך מרצועת עזה הפך לשגרה במשך עשור.
• בצפון: ירי הטילים מלבנון מתקבל כהתפתחות נורמטיבית ללא תגובה מספקת.
• במזרח: ירי החות'ים מעורר דאגה, אך ללא פעולות שוברות שוויון.

כיוונים לפעולה

ישראל צריכה להתמקד בתגובה אסטרטגית רחבה:

1. פעולה נגד מפעילי החות'ים: על פי המודיעין, המרכזים המנהלים את פעילות החות'ים נמצאים בטהראן ולא בצנעא.
2. שימוש מושכל ביכולות צבאיות: חיזוק תפקידה של "פיקוד המעגל השלישי" וקידום פעילות חיל האוויר והצי במפרץ.
3. בריתות אזוריות: בניית קואליציה נגד החות'ים שתכלול מדינות ערביות ומערביות, תוך ניצול המשותף הכלכלי והביטחוני.

האיום מהחות'ים מהווה מבחן משמעותי עבור ישראל בזירה המזרחית. התמודדות אפקטיבית דורשת שינוי בגישה – מעבר מצעדים סמליים לפעולות אסטרטגיות נרחבות, תוך חיזוק מודיעין, שיתופי פעולה אזוריים ופגיעה במוקדי התמיכה האיראנית.