המלחמה הסמויה שתעצב את עתידה של ישראל!

במקביל למלחמות הרב-חזיתיות שישראל מנהלת, היא בעיצומה של מלחמה לא פחות מסוכנת המאיימת על התפוררות החברה הישראלית ומבשרת על "מלחמת אזרחים" שצפויה לפרוץ. מגזין פורין אפיירס מציין כי אירועים רבים מציבים את המערכת הביטחונית בעימות עם הימין הקיצוני העולה ובעלי בריתו. דו"ח שפורסם באתר "אל-חנאדק" מדגיש כי "וושינגטון לא הטילה מגבלות רציניות על העברת נשק לישראל, למרות הסכנה שהוא יגיע לידי המתנחלים, או שמשתמשים בו כדי ללחוץ על ישראל להפסיק את האש בעזה".

באוגוסט כתב רונן בר, ראש השב"כ, מכתב נוקב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרי הממשלה. המכתב לא זכה לתשומת לב רבה בישראל או בעולם, אך הוא התמקד בלב המשבר שפקד את המדינה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. בר הזהיר מהתגברות תקיפות המתנחלים בגדה המערבית, אותן כינה "טרור יהודי", שמאיימות על "הביטחון הלאומי" ומהוות "כתם מביש על היהדות".

בשנה האחרונה, האירועים בגדה המערבית נדחקו לשוליים בשל המתקפה הישראלית המתמשכת על עזה, ולאחר מכן בגלל החרפת המלחמה בלבנון והמכות האיראניות על שטח ישראל. מאז ה-7 באוקטובר 2023, האו"ם תיעד למעלה מ-1,400 תקיפות מתנחלים בשטחים הכבושים, הכוללות ונדליזם, תקיפות, הצתות ושימוש בתחמושת חיה, שגרמו לפציעות, נזקים לרכוש, וגירושם של 1,600 פלסטינים מבתיהם. נתונים אלו משקפים עלייה חדה לאחר שנת שיא באלימות המתנחלים ב-2023. ההתערבות של רונן בר, ראש השב"כ, בקיץ הגיעה בדיוק כשהתריעו בכירים במשרד הביטחון ובצה"ל שהגדה המערבית על סף התלקחות שעלולה לגרום למאות הרוגים ישראלים בעיצומה של מלחמה רב-חזיתית.

הדרך שבה ישראל מתנהלת בגדה המערבית יש לה השלכות שמעבר לגורל הפלסטינים. העימות שמציב את מערכת הביטחון הישראלית מול הימין הקיצוני המתעצם ובעלי בריתו המתנחלים אינו מתמקד בשאלה אם יש להפעיל כוח בעזה, להפסיק את הכיבוש בגדה המערבית, או להתפשר כדי למצוא פתרון לסכסוך המתמשך. מדובר בעימות על ביטחון המדינה, אשר רבים בישראל רואים בו קרב על זהותה. ישראל יכולה להיענות לאזהרותיהם של בכירים ביטחוניים כמו בר, או שהיא יכולה להמשיך ולהתנהל על פי קווי הימין הקיצוני. מסלול זה יביא לשפיכות דמים נוספת, יפגע במעמדה של ישראל במערב, ויגביר את בידודה הבינלאומי עד כדי הפיכתה למדינה מוקצה. ישראלים רבים שעדיין רואים את מדינתם כמדינה חילונית, ליברלית ודמוקרטית, חווים את העימות עם הימין הקיצוני כמאבק קיומי, עם השלכות על כל רמות השלטון ועל יחסי החוץ של ישראל. עימות זה יעצב באופן מכריע את מדיניות וביטחון ישראל בשנים הקרובות.

העמקת השסע

השבר בין מערכת הביטחון והימין הקיצוני החל בפרשת אלאור אזריה ב-2016, כאשר אזריה, חייל ישראלי בחברון, הוציא להורג מחבל פלסטיני פצוע ששכב על הקרקע ולא היווה עוד איום. באותו הזמן, פוליטיקאים מהימין, כולל נתניהו, הגנו על אזריה, וחלקם אף קראו להעניק לו חנינה, בניגוד ישיר לדבריו של הרמטכ"ל דאז, גדי איזנקוט, כי מעשיו של אזריה סותרים את ערכי צה"ל. האירוע חשף את העמקת הפער בין הצבא והממשלה, ואת כוחם ההולך וגובר של המתנחלים בפוליטיקה הישראלית.
העימות בין הימין הקיצוני למערכת הביטחונית לא מתמקד רק בשאיפות הימין בגדה המערבית, אלא גם בסוגיה של עזה. המערכת הביטחונית, בהובלת שר הביטחון יואב גלנט, תמכה במשך חודשים בעסקת שבויים ובשביתת נשק, בשיתוף פעולה עם ממשל ביידן. גלנט ובכירים נוספים מתחו ביקורת פומבית על ראש הממשלה נתניהו על כישלונו להציג פתרון מעשי למלחמה בעזה, כזה שיכול להחליף את שלטון חמאס. גלנט הגדיר באוגוסט את שאיפתו של נתניהו ל"ניצחון מוחלט" כ"רטוריקה חסרת בסיס". בתגובה, האשים נתניהו את גלנט בקידום "נרטיב אנטי-ישראלי". המחלוקת ביניהם החלה עוד לפני ה-7 באוקטובר: במרץ 2023, גלנט הזהיר כי הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה, אשר הביאה לאיומי חיילי מילואים שלא להתייצב לשירות, מסכנת את הביטחון הלאומי. נתניהו פיטר אותו, אך חזר בו עקב מחאות המוניות.

בחודש שעבר, אישר הקבינט את הצבתו הבלתי מוגבלת של צה"ל במעבר פילדלפי, אזור צר בגבול עזה-מצרים. נתניהו לא כלל דרישה זו במו"מ על הפסקת האש במאי, וחמאס ומצרים מתנגדים לנוכחות צבאית ישראלית בגבול. ישראלים רבים ראו בהחלטה זו כסימן לכך שנתניהו מעדיף להמשיך במלחמה בעזה כדי לשמר את תמיכת הימין הקיצוני בממשלתו. בעוד הימין מתנגד נחרצות להפסקת אש, גלנט ואנשי הביטחון מאמינים שניתן להוציא את צה"ל ממעבר פילדלפי כחלק מעסקה – ולהחזירו במידת הצורך.

מאבק נוסף קשור למתח בהר הבית, האתר הקדוש במזרח ירושלים, שהיה מוקד לעימותים בעבר. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ערער מספר פעמים את הסטטוס קוו כשהתיר ליהודים להתפלל שם בהמוניהם. המערכת הביטחונית רואה בפעולותיו פרובוקציות מסוכנות שמלהיטות את הפלסטינים ומעוררות זעם בעולם המוסלמי, כולל בירדן. המתח במקום צפוי להסלים, כאשר תנועה נוצרית קיצונית, שבעבר הייתה בשולי החברה, נכנסת למרכז ומבקשת להפוך את המתחם למונופול יהודי, כולל הקרבת קורבנות חיות ובניית המקדש מחדש.