מערכות ההגנה האוויריות של ישראל

מאז תחילת המלחמה, התמקדו ניתוחים ישראליים בבחינת היעילות של המערכת ההגנתית מול איומי הטילים מעזה, לבנון, תימן, עיראק ואיראן. הדעות נחלקו לשלושה כיוונים: הראשון הדגיש את הבעיה שבקבלת יתר של האסטרטגיה ההגנתית הישראלית, המבוססת על אמצעים טכנולוגיים, והשפעתה על כישלון ה-7 באוקטובר. השני שיבח את היכולות ההגנתיות הייחודיות של ישראל, שחלקן נבחנו לראשונה במלחמה זו, ובמיוחד מערכות "חץ 2" ו"חץ 3". הכיוון השלישי משלב בין השניים, כלומר, שיבוח המערכת ההגנתית הישראלית מול איומי הטילים, ובמקביל ביקורת על האסטרטגיה ההגנתית שאומצה במהלך השנים האחרונות.

הכתבה מתבססת על דו"ח ישראלי שנכתב על ידי ד"ר יובל בוסטן עבור אתר "Israel Forbes", שמציע סקירה על התפתחות האיומים הטילים נגד ישראל ומערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. הדו"ח מדגיש את ההתקדמות הטכנולוגית וההתפתחויות המתמשכות במערכת ההגנה האווירית.

הדו"ח מציין שהאיום הטילים על ישראל גדל עם השנים, נוכח ההבנה של אויבי ישראל שקשה לחדור את גבולותיה מהיבשה, בעוד שהתקפה בעומק הישראלי באמצעות טילים נחשבת לקלה ויעילה יותר. כך הפכו הטילים הקטנים, הקלים והזולים לנשק המועדף של ארגונים הנלחמים בישראל. רוב הטילים הללו היו פרימיטיביים ולא מדויקים, אך השיגור המסיבי שלהם יצר איום משמעותי.

לדוגמה, במהלך "יום הארבעים", ירה חיזבאללה 340 רקטות קטיושה לעבר עמדות ישראליות בקו החזית כדי להעסיק את כיפת ברזל ולאפשר למל"טים לעבור למטרות המיועדות.

בקטע שכותרתו "לא כל יירוט הוא ברכה", מדווח הדו"ח שהצלחת המערכת ביצירת ציפייה בקרב הציבור שכל טיל ייורט, יצרה תחושת אכזבה וכישלון עם כל שגיאה שנעשתה. לגבי הביטחון הישראלי ורגע ה-7 באוקטובר, מציין הכותב כי "ההגנה תמיד הייתה ותישאר רכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הישראלית. יחד עם זאת, פריצת המחסום סביב עזה ב-7 באוקטובר 2023 הייתה תזכורת נוספת לשתי אמיתות בסיסיות בתורת המלחמה: כל קו הגנה ייפרץ בסופו של דבר - והמלחמות מוכרעות באמצעות התקפה ולא באמצעות הגנה".

מערכת ההגנה האווירית הרב-שכבתית של ישראל

הדו"ח מציין שמערכת ההגנה האווירית של ישראל נועדה להתמודד עם כל סוגי האיומים: מטיל בליסטי המשוגר ממרחק של מעל 1000 ק"מ ועד לטיל המשוגר מרצועת עזה לעבר שדרות, מרחק של 2-3 ק"מ. תפיסת ההגנה האווירית, שהתפתחה עם השנים, היא רב-שכבתית ומשלבת מערכות שונות המתאימות לאיומים שונים, ומבדילות ביניהן במהירות, בזמן, באופי הטיסה, בגודל, במסת הטיל וביכולת התמרון שלו.

הדור הבא: לייזר וטילים היפרסוניים

הדו"ח מציין שהתעשיות האוויריות בישראל משקיעות מאמצים גדולים בפיתוח מערכות יירוט חדשות, כאשר חברת "רפאל" הכריזה ביוני 2023 על כוונתה לפתח את מערכת היירוט "קלע חד", שאמורה להיות הראשונה ליירט טילים היפרסוניים. לפי הדו"ח, מערכת זו מתבססת על נשק שבו השתמשו הרוסים לראשונה במלחמה באוקראינה, עם מנועים שמעלים את מהירות הטיל לחמישה ק"מ, מהירות גבוהה בהרבה מהטילים שמיירטת "כיפת ברזל". הודעה זו הגיעה לאחר שאיראן הכריזה על פיתוח טיל היפרסוני שיכול להתחמק ממערכות ההגנה הישראליות והאמריקאיות. לצד המערכת הנמצאת בפיתוח, ישראל מחזקת את מערכת "כיפת ברזל" באמצעות מערכות יירוט מבוססות לייזר.

הדו"ח מסכם בהמלצה לחשוב על העתיד האסטרטגי של ההגנה הישראלית, תוך התמקדות בשילוב מאמצים דיפלומטיים עם האסטרטגיה ההגנתית, ולא רק להסתמך על טכנולוגיה.