תימן מטילה את משוואת "המצור מול המצור": אין טעם בתגובה צבאית אמריקאית

תימן הייתה להוטה לנקוט בצעדים המשפיעים ביותר על מהלך המלחמה הישראלית ברצועת עזה. במקביל לשיגור רקטות וצעדות לעבר מטרות באילת, שגם הן הותירו את חותמן על יישובי המקום, היא מהדקת עוד יותר את הלולאה שבעורף, ומונעת ממנה את הסיבות לעמידה איתנה, תוך חסימת ההכנסות הימיות. הוא החל להטיל משוואה חדשה: המצור מול המצור.

איך מתרגמת את המהלך הזה؟

הכוחות המזוינים של תימן עברו לשלב נוסף של הסלמה, בצעד העולה בקנה אחד עם שדה המלחמה ברצועת עזה, והתעקשות הישות להטיל מצור הדוק במקביל למעשי הטבח השיטתיים הפוגעים תחילה בבתי חולים, בבתי ספר, במסגדים ובמקומות שונים שהם מקלטים בטוחים לאזרחים בהתאם למשפט ההומניטארי הבינלאומי.
היקף הסחר הימי הישראלי נאמד בכ-400 מיליארד שקל בשנה, או יותר מ-96 מיליארד דולר. הים האדום מהווה 30% ממנו. נתונים אלה, שהונחו על ידי ישות הכיבוש בחזית הראיות לקשריה הנרחבים עם סביבתה, הפכו כיום לאחת הסיבות החשובות ביותר לכך שגורמים רשמיים ישראלים דוחפים לסיום המלחמה בהקדם האפשרי, לאחר שתימן אישרה את כוונתה להטיל על הישות "מצור ימי", שכבר החל להיות מיושם על ידי הודאות ישראליות-מערביות.

גדעון גולבר, מנכ"ל נמל אילת, אמר כי "האיום של תימן על ספינות המגיעות לישראל "שיבש 80%-85% מרווחי הנמל". הוא הוסיף כי "שינוי מסלול הניווט הימי יעלה את מחירי המוצרים המיובאים בכ-3%, מה שיגדיל את הנטל הכלכלי על הישראלים בכ-10 וחצי מיליארד שקל, או כ-3 מיליארד דולר".

גולבר הזהיר מפני מה שכינה "האיום התימני על כבישי הים בים האדום", וגילה כי צעדים אלה עולים בנמל אבידות כבדות, וכ-14 אלף מכוניות מאז אמצע החודש שעבר ועד היום.
גולבר מודאג מכך שסגירתו של באב אל-מנדב לתנועת ספינות מסחריות לישות דרך הים האדום לנמל אילת או דרך תעלת סואץ תאריך את נסיעתן של ספינות משא לכחמישה שבועות. היא תצטרך להתלכד סביב יבשת אפריקה בכף התקווה הטובה דרך מצר גיברלטר עד הים התיכון".
מהלך כזה יביא בהכרח לעיכובים בהגעת הסחורות לישראל ולעלייה במחירי הסחורות וכן למחירי אגרות החוב הביטוחיות.

איום חמור על הביטחון הלאומי של ישראל

מצדו, מפקד חיל הים אליעזר מרום, הדגיש כי אין לזלזל בתנועתו של אנצאר אללה בתימן, וקרא לטפל בה ברצינות. "צנעא לא פירטה מה היא תעשה כדי למנוע מספינות לעבור דרך הים או איך היא תעשה זאת, ולכן הרוב המכריע של הספינות לא נוקטות סיכונים ועוזבות את הרציפים הישראליים", אמר.

הכלכלן הראשי של החברה "BDO Consulting", DZH חן הרצוג, מסביר את ההשפעות של פעולות צבאיות תימניות. הוא הדגיש כי "האיום התימני של הספנות לישראל עולה לנו מחיר כלכלי כבד ביוקר המחיה ובשרשראות האספקה". איום זה משפיע על 3 רמות:
ראשית, הגדלת עלויות הביטוח למשלוח ל"ישראל" בשל סיכון מוגבר. שנית, שינוי אפשרי בנתיבי הספנות ממזרח לישות עשוי לדרוש מספינות לשוט ברחבי אפריקה ולא לעבור דרך מיצר באב אל-מנדב והים האדום. זה יאריך את זמן ההפלגה ב-30 ימים, מה שיוביל לעלייה בעלויות השייט. הרמה השלישית היא שחברות ספנות זרות נמנעות לחלוטין מנמלים ישראליים כדי להפחית סיכונים או בגלל מגבלות של חברות ביטוח.
מהן האפשרויות הישראליות-אמריקאיות לתגובה؟
הדילמה של ארה"ב ו"ישראל" אינה מוגבלת לחוסר היכולת של האחרונים להשיג כל הישג או שדה פוליטי ברצועת עזה לאחר 65 ימי מלחמה, אלא למחויבות הכפויה של שני הצדדים - בכפייה - לדבוק בתקרת הסלמה מסוימת, משום שהם להוטים שלא להרחיב את המלחמה כך שתכלול חזיתות אחרות לא פחות מסוכנות. זה מסביר מדוע לא וושינגטון ולא תל אביב הגיבו באופן "פרופורציונלי" לפגיעה בבסיסים אמריקאים בעיראק ובסוריה, או חסמו ספינות בים האדום, אלא "שומרים על הזכות להגיב במועד".
שגריר ארה"ב לשעבר בתימן, ג'רלד פיירשטיין, ששימש גם כסגן עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח הקרוב, מכיר בכך ש"לחות'ים יש פוטנציאל להוות איום ביטחוני משמעותי אם הסכסוך יתרחב מעבר לעזה". "אם החות'ים יחריפו את המערכה שלהם נגד מטרות סעודיות בים האדום ככל שהסכסוך יימשך, הפוטנציאל להתערבות ישירה של ארה"ב נגד מטרות החות'יות יתרחב", אמר.
הבקשה להתערבות אמריקאית ישירה בתגובה לפעולות צבאיות בתימן אינה חדשה. אבל העובדה שהוא לא יושם עד כה מראה מספר עובדות:
ראשית, חוסר הרצון האמריקאי להרחיב את המלחמה. לפיכך, היא מגיבה למיקוד או מעצר של ספינות במדיניות של "ריסון".
שנית, הכרה אמריקאית עקיפה בחוסר התוחלת של פעולה צבאית נגד צנעא. המדינה, שחיה תחת משקל של מלחמה כבר 8 שנה, נחושה להמשיך בהחלטתה. מצד שני, אם לוושינגטון היה מודיעין מדויק על הקואורדינטות של ייצור צבאי תימני או חנויות נשק, היא הייתה מכוונת אותו מאז 2017 ומנצחת במלחמה עם בעלות בריתה.
שלישית, ההכרה האמריקאית ביכולתם של הכוחות המזוינים של תימן להסלים. אם וושינגטון הייתה יודעת שהתערבות צבאית מקומית עשויה להגביל את יכולתה של צנעא לבצע את איומה, גם היא הייתה עושה זאת.
ההשפעה של פעולות אלה על הרמה הכלכלית המיידית גם משתרעת על ההפסדים הנובעים מכך. יציבות ביטחונית היא אחד הגורמים החשובים ביותר הממלאים תפקיד במשיכת משקיעים ומנהיגים עסקיים בעולם. לפיכך, השלב שלאחר המלחמה בעזה, שחשף את שבריריותה של מערכת הביטחון הישראלית, יהיה ארוך מדי מכדי שישראל תוכל לשקם את האמון.