מניעת מידע חסוי מהקבינט הביטחוני מחשש לדליפה

החקירה בה היו מעורבים השרים עוררה סערה משמעותית לאחר שראש ממשלת ישראל ביקש זאת לפני שבועות בשל ההדלפות הרבות שהתגלו. לפי עיתון ישראל היום, שרי הקבינט הביטחוני הומרו על חשיכה לגבי מידע רגיש למניעת הדלפות, מה שהוביל לקבלת החלטות ללא כל המידע הדרוש. למרות כוונותיו של נתניהו לטפל בנושא וליישם צעדים כמו בדיקות גלאי שקר, הבטחות אלו טרם מומשו מכיוון שהשרים סירבו או סיפקו הסברים שונים.

שלושה גורמים בכירים אישרו כי שרי הקבינט הביטחוני לא נכללו בקבלת מידע רגיש בשל חשש להדלפות. לפיכך, השרים נדרשים לקבל החלטות מבלי שניתנה להם גישה לכל המידע הרלוונטי ולהשלכותיו האפשריות.

הקבינט המדיני הביטחוני, המכונה גם ועדת השרים לביטחון לאומי, אחראי על יצירת מדיניות בנושאי ביטחון לאומי, במיוחד בתחומי הביטחון ויחסי החוץ. היא משמשת כקבוצה חסויה ובלעדית שבה ניתן לקיים דיונים יסודיים ולקבל החלטות בנושאים רגישים.

על פי חוק, מועצת השרים מורכבת משישה שרים קבועים: ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, שר האוצר, שר המשפטים והשר לביטחון פנים. ניתן למנות שרים נוספים כל עוד הם מהווים לא יותר ממחצית מכלל השרים. בממשלה הנוכחית יש 13 חברים קבועים, כאשר מדי פעם מצטרפים אליהם משקיפים לפי שיקול דעתו של ראש הממשלה. גם ראשי שירותי הביטחון והמודיעין, לצד בכירים ממשרד ראש הממשלה וגורמים נוספים, מוזמנים להשתתף בישיבות מועצת השרים.

בעבר, ראשי ממשלה היו מציגים החלטות רגישות למועצת השרים להרחבת היקף ההתייעצות והאחריות. כמו כן, היו מקרים שבהם התקיימו התייעצויות רגישות בפורומים בלתי פורמליים כגון "אל-מתבה אל-סגיר", "אל-סבעא" ו"אל-אחמני", בהתאם למשתתפים. ההחלטות שהתקבלו בפורומים אלו לא היו בעלות סמכות רשמית והיה צורך באישור מועצת השרים או הממשלה.

במקרים מסוימים, לגוף קטן שהוסמך על ידי מועצת השרים ניתנה הסמכות לקבל החלטות מטעם המועצה. זה נעשה כדי לייעל את התהליך או כדי לשמור על סודיות לוחות זמנים מסוימים. כתוצאה מכך, הוענקה לראש הממשלה אהוד אולמרט, יחד עם שרי הביטחון והחוץ, אהוד ברק וציפי לבני, סמכות לקבוע את התאריך הספציפי של התקיפה בכור הגרעיני בסוריה בספטמבר 2007. לפני החלטה זו. , התקיים דיון יסודי בתוך מועצת השרים בו הוצג כל המידע וניתן אישור עקרוני המעיד על כך שכל חברי המועצה היו מודעים והסכימו להחלטה. גם במקרים אחרים חברי המועצה היו מעורבים באופן פעיל בתהליך קבלת ההחלטות, בהתאם לאחריותם המשפטית.

המצב הנוכחי שונה משמעותית. שירותי הביטחון נמנעים כעת משיתוף מידע רגיש במהלך ישיבות הממשלה עקב חששות מהדלפות. נחשף כי היו מקרים של תדרוכים מפורטים שהודלפו מישיבות הממשלה מאז נכנסה הממשלה הנוכחית לתפקיד, במיוחד מאז תחילת המלחמה. מידע זה שדלף סכן את המבצעים והחיילים בשטח, וכן חשף מידע מודיעיני מסווג. אחת הדוגמאות הבולטות, בין היתר, היא הפרטים שהודלפו על פיגוע מונע מתוכנן בלבנון ב-11 באוקטובר.

יתרה מזאת, במהלך כמה ישיבות קבינט אחרונות, שרים חקרו את ראשי מערכת הביטחון בנושאים רגישים, רק כדי לקבל תגובות המעידות על חוסר יכולת לענות בשל חששות לגבי דליפות פוטנציאליות וסיכונים ביטחוניים. כתוצאה מכך, חברי מועצת השרים חסרים מידע והערכות הכרחיות כדי להודיע ​​על קבלת ההחלטות שלהם. גורם אחד טען כי סוגיה זו נובעת מהיעדר מסגרת חוקית, אשר לא רק מהווה איום על הביטחון הלאומי באמצעות הדלפות פוטנציאליות, אלא גם מעכבת את יכולתו של הקבינט למלא את חובותיו בעתות סכסוך. אדם זה ציין עוד כי במקום לשמור על הביטחון, השרים מסכנים אותו בשוגג.

המידע שהקבינט נדחה נחשף במלואו לקבינט המלחמה, שם הדלפות פחות נפוצות. עם זאת, לא פעם בוחר ראש הממשלה להעלות מגוון נושאים בקבינט הגדול, שאין לו גישה לכל המידע ולכן יכול לקיים דיונים מוגבלים בלבד. גורם אחר ציין כי הקבינט מנצל את כוחו לרעה, בהתייחס לממצאי ועדת וינוגרד לפיהם הקבינט לא מילא את תפקידו במהלך מלחמת לבנון השנייה. המצב הנוכחי נתפס כמסוכן וחמור אף יותר.

ראש הממשלה, באמצעות מזכירו הצבאי והמועצה לביטחון לאומי, אחראי על העלאת נושאים לדיון במועצת השרים וחלוקת חומרים לשרים. נתניהו מודע להדלפות שיוחסו לו על ידי ראשי מערכת הביטחון והבטיח לנקוט בפעולה, אך לא מימש הצעות לבדיקות גלאי שקר לשרים נדחו או נתקלו בטיעונים.

עוד לפני המלחמה צוין כי השרים חסרים את המידע הדרוש לקבלת החלטות, אלא מתמקדים באזהרות של ראשי מערכת הביטחון על השלכות החקיקה המשפטית על הביטחון הלאומי וההרתעה של ישראל. במרץ 2023 דיווח "ישראל היום" כי גלנט ביקש שוב ושוב ישיבת קבינט, רק כדי לקבל סירוב על ידי נתניהו, שבסופו של דבר פיטר אותו למרות הסערה הציבורית. מאוחר יותר ביטל נתניהו את החלטתו עקב תגובה נגדית מהציבור.

אין ספק שוועדת החקירה תתמקד בסוגיית דיוני השרים והפרדת שרים ממידע תוך שהיא בוחנת את הכשלים שהובילו לפיגועי 7 באוקטובר וניהול המלחמה. משקיף המדינה, שיטפל בתיק עד להקמת הוועדה, הצהיר על כוונתו לחקור את הדיונים ותהליכי קבלת ההחלטות במועצת השרים.