הנאומים שנשאו בכירים ישראלים בפני הקהל במהלך טופאן אל-אקצא התמקדו בעיקר בדה-הומניזציה של הפלסטינים. בנוסף, הם הדגישו את הצורך להמשיך במלחמה בשל היעדר הכישלון הישראלי. פקידים אלו השמיעו הצהרות ברמת מנהיגות שערערו את השיח של בלתי נמנע, ניצחון והשגת מטרות, תוך התעלמות מחוסר יכולתם להגיע בפועל ליעדים המוצהרים שלהם.
ניתוח השיח של מנהיגי הישות הישראלית בנוגע למלחמה המתמשכת.
- קונצנזוס מקיף ונחישות להמשיך במלחמה עד להשגת הישג ברור המסוגל להשיג ניצחון לישראל. דוגמה לכך היא הצהרתו של בנימין נתניהו: "אנו מוכנים להמשיך עד שתתקבל החלטה מלאה".
- אי עמידה בלוח זמנים ספציפי למלחמה, כמו הצהרת שר הביטחון יואב גלנט: "ישראל תילחם ברצועת עזה במשך חודשים לביצוע פעולות טיהור וחיסול התנגדות הטרור", ובהודעה נוספת: "נפעל ברצועת עזה להגיע למנהיגי חמאס בשטח ובמחתרת... פהעולות הן איטיות ולוקחות "זמן".
הקריטריונים שהשפיעו על ההחלטה להמשיך במלחמה, לרבות דעת הקהל, עלויות, אבדות אנושיות וצבאיות, לחץ בינלאומי ולגיטימציה, לא נלקחו בחשבון. כך למשל, שר החוץ הזמני אלי כהן קבע כי גם אם תיפסק התמיכה הבינלאומית, החתירה לשתי היעדים שהציבה ישראל, כלומר מיגור חמאס ושחרור כל בני הערובה, תימשך על מנת לשמור על הביטחון הלאומי והאזרחים. אזור הצפון והדרום.
המשך המלחמה מטרתו לבסס הרתעה אזורית ולחסל איומים ביטחוניים, כפי שקבע ראש השב"כ רונן בר. הוא מדגיש שמועצת השרים קבעה לנו את המטרה של מיגור חמאס, בהשוואה לרגע שלנו במינכן. נחישותנו להשיג מטרה זו משתרעת על כל האזורים, כולל עזה, הגדה המערבית, לבנון, טורקיה וקטאר. למרות שזה עשוי לדרוש מספר שנים, אנו מחויבים ליישם אותו. האחריות לביטחון מוטלת עלינו, וחובתנו להבטיח את השגתו ולהשרות תחושת ביטחון.
ההסבר הרשמי להמשך המלחמה.
בערוץ "כאן" הישראלי נמסר כי לא צוין לוח זמנים ספציפי למלחמה, שכן מדובר בתקופת הכנה למספר חודשים של לחימה בתוך עזה, בדומה לסכסוך ביהודה ושומרון, והקמת אוגדה נוספת בעזה، אוגדת עזה. גם ערוץ 12 ואתר I24 מסרו, תוך ציטוט של מקור צבאי, כי אין תוכניות לעצור את המלחמה והיא תימשך. לדברי המקור, הצבא הישראלי דורש 3 עד 4 שבועות נוספים כדי לסיים בהצלחה את המבצע הקרקעי בעיר.
מטרת הדיון המתמשך על המשך המלחמה היא לשמור על תמיכת הציבור הציוני והגיבוי העולמי לאובדן חיי פלסטינים. זה גם משמש מסר לאמריקאים שלישראלים ניתן מסגרת זמן מסוימת להפסיק את התוקפנות שלהם. לבסוף, הוא מדגיש את ההכרה הישראלית באתגר בחיסול האיום הנשקף מהנחישות הבלתי מעורערת של חמאס וסיעות התנגדות פלסטיניות אחרות, כמו גם את חוסנו של העם הפלסטיני מול מעשי רצח עם מחרידים.
סופר: חדר העריכה