יחידה התותחנית של חיזבאללה

קרב " טופאן אל אקסה" בחזיתות הפלסטיניות והלבנוניות, ובמבצע הצבאי הרוסי באוקראינה ומבצעים ומלחמות קודמות, מאשרים כי כוחות התותחנים הם האלמנט המרכזי והחשוב ביותר בכל עימות צבאי (מכנים אותם כמה מומחים צבאיים כ"מלכת הקרב"), משום שהם כוח התמיכה העיקרי לכוחות ההגנה והתקפה.

זאת בדיוק הבינה חשיבותה של ההתנגדות האסלאמית בלבנון – חיזבאללה, מאז ראשית הדרך, באמצעות הקמת יחידה מיוחדת לתותחנים, שהייתה לה חלקות רבות כבר לפני שחרור 2000 ולאחר מכן במלחמת יולי 2006, ועד השתתפותה בהגנה על סוריה ולבנון בשנת 2011, והגעת המאבק היום מול צבא הכיבוש הישראלי במסגרת חזית התמיכה להתנגדות הפלסטינית בעזה.

חיל התותחנים בצבא הקלאסי מתחלק למספר תחומים (וזה אמור להיות קיים גם בחזבאללה):

   - מרגמות.

   - תותחי הוביצר.

   - טילים (יש יחידה מיוחדת לטילים לטווח בינוני וארוך במקביל לתנועות ההתנגדות).

   - צוותים טכניים ולוגיסטיים: כלומר, הצוותים שמשתמשים במכשירי קביעת המטרות (כגון רדאר), אשר מכינים נתונים מיוחדים לתותחנים שדה, במיוחד ניטור מטרות, קביעת קואורדינטות ותיקון ירי ומעקב אחרי תחזיות מזג האוויר.

נשק היחידה (לפי מקורות פתוחים, במיוחד ישראליים)

- משגר טילים Type 63:

    1) משגר טילים נגרר עם 12 צינורות שיגור בקוטר 107 מ"מ.

    2) תוצרת סינית, יש גרסה תוצרת הרפובליקה האסלאמית והטיל נושא את השם "חאסב" (או "פג'ר – 1"). טווח חאסב מגיע ל-9 ק"מ, ראש הקרב שוקל 8 ק"ג.

    3) מוערך כי לחזבאללה יש 144 משגרים מסוג זה.

-משגר BM-21 גראד:

   1) משגר טילים רב-קני מתנייע בקוטר 122 מ"מ. טווח הטיל נע בין 20 ל-40 ק"מ. איראן חשפה בשנים האחרונות גרסאות מדויקות שלו (שגיאת טווח שלא עולה על 7 מטרים), ייתכן כי חיזבאללה מחזיק כמויות גדולות ממנו.

   2) תוכנן בברית המועצות. אבל גם איראן מייצרת אותו תחת השם "ארש".

   3) חיזבאללה החל להשתמש בטיל הזה לפני 1993, והצליח במבצע "אשכולות זעם" בשנת 1996 להשתמש בו כדי לקבע את משוואת "אזרח לאזרח".

   4) קיימות גרסאות שיגור בודדות ותלת-קניות, וגם החזבאללה הצליח לשלב פלטפורמות בגדלים שונים על משאיות ארבע-גלגליות, מה שאיפשר ללוחמים לשגר מטחים גדולים ולתמרן איתו.

   5) קיימות הערכות כי לחיזבאללה יש את המשגר המתקדם מדגם זה הנקרא BM-27 אוראגן בקוטר 220 מ"מ וטווח 40 ק"מ.

- טיל פלק 1 ו-2:

   1) טילי תותחנים קרקע-קרקע לא מונחים בקוטר 244 מ"מ ו-333 מ"מ, פותחו על ידי איראן בשנות ה-90. חלק מהמקורות מציינים כי קבוצת התעשיות של שהיד באקרי, שהיא חלק מארגון התעשיות האוויריות האיראניות, היא שייצרה אותם.

   2) טווח טיל פלק-1 נע בין 10 ל-11 ק"מ ויש לו ראש קרב נפיץ מאוד במשקל 50 ק"ג.

   3) וטווח טיל פלק-2 גם נע בין 10 ל-11 ק"מ, אבל יש לו ראש קרב נפיץ מאוד במשקל 120 ק"ג.

   4) הם פועלים על דלק מוצק, ניתן לשגרם ממשאיות או סירות (ולכן ניתן להשתמש בהם לתקיפת מטרות ימיות או יבשתיות).

   5) מערכת זו נחשבת לנשק קרקע יעיל, משום שהיא יכולה לשגר אש כבדה וגם בעלת כושר תמרון גבוה, ויכולת לבצע פעולות פתע ולהתנייד בשטחים קשים.

   6) כמה מקורות טוענים כי השימוש הראשון בטיל זה על ידי החזבאללה היה ב-25 באוגוסט 2005, ולאחר מכן במהלך מלחמת 2006. אך המדיה הלוחמת של ההתנגדות הצהירה על שם זה לראשונה ב-26 בינואר, בעת ההכרזה על פגיעה בבסיס הישראלי במעלה גולן.

-טיל בורקן:

   1) טיל כבד קצר-טווח מיוצר ומשמש על ידי חיזבאללה.

   2) הוא יכול לשאת מטעני נפץ במשקל 300-500 קילוגרם, טווח השיגור שלו נע בין 500 מטרים ו-4 עד 6 עד 10 ק"מ.

   3) הטיל מורכב מצינור מלא חומרי נפץ, מחובר לו מנוע רקטי קטן (יש הערכות שונות למומחים, כולל מנוע טיל פלק -2 בקוטר 333 מ"מ). ראש הקרב הגדול והכבד יוצר חור ונזקים משמעותיים.

   4) חיזבאללה פיתח אותו במהלך המלחמה בסוריה (לאחר מאי 2013, תאריך ההשתתפות הרשמית של חיזבאללה), במטרה לספק כיסוי אש כבד למגנים לפני הקרבות, ולהשמיד עמדות ומוצבים של הטרוריסטים.

   5) ניתן לשגרו בקלות באמצעות פלטפורמות מותקנות על משאיות קטנות, לפעמים ממקומות שיגור תת-קרקעיים.

   6) לפי אתרים ערביים וישראליים, יש גרסאות מתקדמות של הטיל הנקראות: טופאן, אבו טאלב, פיל.

-טיל שאהין – 1:

   1) טיל תותחנים כבד לא מונחה בקוטר 333 מ"מ שפותח על ידי איראן.

  2)  טווחו 13 ק"מ ויש לו ראש קרב נפיץ מאוד במשקל 190 ק"ג.

- קטגוריית נשק מרגמה:

   1) מרגמה בקוטר 60 מ"מ: הטווח המקסימלי שלה הוא 1.8 ק"מ.

   2) מרגמה בקוטר 81 מ"מ: הטווח המקסימלי תלוי בסוג הפגז והמאפיינים של המטרה, מגיע לטווחים עד 20 ק"מ.

   3) מרגמה M30 בקוטר 106 מ"מ: הטווח המקסימלי תלוי בסוג הפגז והמאפיינים של המטרה, מגיע לטווחים עד כ-7 ק"מ.

   4) מרגמה בקוטר 120 מ"מ: הטווח המקסימלי תלוי בסוג הפגז והמאפיינים של המטרה, מגיע לטווחים עד כ-7.2 ק"מ (איראן מייצרת שני דגמים: רזם שיכול לשגר פגזים עד טווח מקסימלי של 16 ק"מ, ו-HM 16 חדים שיכול לשגר פגזים עד טווח מקסימלי של 7.2 ק"מ).

   5) מרגמה בקוטר 120 מ"מ: הטווח המקסימלי תלוי בסוג הפגז והמאפיינים של המטרה, מגיע לטווחים עד כ-7.2 ק"מ.

   6) מרגמה סובייטית M1943 בקוטר 160 מ"מ: הטווח המקסימלי תלוי בסוג הפגז והמאפיינים של המטרה, מגיע לטווחים עד כ-5.1 ק"מ.

- קטגוריית תותחים:

    תותח הוביצר בקוטר 122 מ"מ: תותח רוסי המשמש לפגיעה במבצרים ומוצבים צבאיים, כלי רכב משוריינים, עמדות תותחנים ומרכזי פיקוד ובקרה של האויב. מאפייניו כוללים יכולת לירות פגזים קונבנציונליים לטווח של עד 25 ק"מ ופגזי הנעה רקטית לטווח מקסימלי של עד 42 ק"מ,