במהלך מלחמת עזה, ארה"ב פקפקה בתפקידה וברמת ההתערבות שלה, שכן היא מציגה את עצמה כמתווך שלום בעוד הצד הישראלי נתפס כמבצע פשעים ברצועה הנצורה. למרות פניותיה של וושינגטון לסיוע, ישראל המשיך לחסום צוותי סיוע ושיירות עד שהפך להכרח פוליטי קרוב יותר לבחירות לנשיאות.
במחקר שלנו הנחנו שארצות הברית ממלאת את תפקיד השוטר הטוב בעוד שהכיבוש פועל כשוטר הרע בתהליכי המשא ומתן בין הישות הישראלית לחמאס. זה התבסס על הטקטיקה שבה השתמשה וושינגטון בניהול המשא ומתן, והדגישה את הניגוד בין הצהרות אמריקאיות לפעולות הישות הישראלית. המחקר דן בהגדרת אסטרטגיית השוטר הטוב/השוטר הרע ומספק דוגמה ליישומה במבצע צבאי אפשרי ברפיח. את המחקר המלא, הכולל דוגמאות רבות לאסטרטגיה זו במהלך התוקפנות על עזה, ניתן להוריד למטה.
האסטרטגיה של השוטר הטוב והשוטר הרע.
האסטרטגיה של השוטר הרע והשוטר הטוב היא אחת הטכניקות הבולטות המשמשות בתהליכי משא ומתן. היא כרוכה בשורה של טקטיקות המיושמות בהדרגה עד להשגת המטרה הרצויה. זה מוביל לעתים קרובות את הצד השני לוויתורים בלתי צפויים כתוצאה מטקטיקת המשא ומתן והתפקידים המתחלפים של מנהלי משא ומתן בין הפחדה לשכנוע.
משא ומתן הכולל שוטר טוב ושוטר רע הם שיטת חקירה ידועה באכיפת החוק, שבה מנהל משא ומתן אחד משתמש בפרסים ובעונשים כדי להשיג יתרונות מעמיתו. בעולם העסקים, אסטרטגיה זו כוללת מנהל משא ומתן אחד אגרסיבי והשני ידידותי על מנת לזכות באמון ולהבטיח ויתורים. הדינמיקה הזו מציבה אתגרים במשא ומתן ובמיקוח, שכן מנהל המשא ומתן הידידותי שואף להפוך את הצעתו למושכת יותר מזו של המשא ומתן הקשה.
יישום אסטרטגיית המשטרה הטובה/רעה במהלך הסכסוך בעזה.
המבצע הצבאי שהתקיים ברפיח.
למרות דרגות חומרה שונות בעמדות פקידים אמריקאים בכניסה לרפיח, כולם מאוחדים בהתנגדותם לביצוע הפעולה הזו. האופוזיציה מבוססת על האמונה כי יש צורך בהפסקת נוכחות חמאס ותמיכה בכיבוש, אך ראוי לציין שלמרות ההתנגדות האמריקנית, נתניהו אישר שוב ושוב כי לא ייסוג מהמבצע. עם זאת, הוא לא עמד בהתחייבות זו להשיג ניצחון מכריע על חמאס, תוך ציון נוכחות הקבוצה ברפיח כסיבה להמשך המבצע.
חיוני לשקול את העיתוי של ההצהרות האמריקאיות, שכן ההודעה הישירה של בלינקן על התנגדות ארצות הברית למבצע הקרקעי עלתה במקביל לביקורה של משלחת ישראלית, בראשות ראש המוסד דוד ברניה, בדוחא לצורך משא ומתן עקיף.
בהקשר זה ניתן לומר כי האינטרס הישראלי הוא להאריך את המלחמה עד כמה שניתן, משום שנתניהו וצוותו הפוליטי חוששים מהיום הראשון לאחר תום המלחמה, שכן בית המשפט העליון יפתח את התיק. של המלחמה ולדון בפרטיה, בהישגיה ובכישלונותיה, וכאן נתניהו וצוותו עלולים להיות בסכנת משפט ומאסר. לפיכך, הארכת המלחמה היא הזדמנות לנתניהו להשיג כמה שיותר מטרות להתמודדות עם בית המשפט, וזה מה שגורם לישראלי לשחק את תפקיד השוטר הרע לחסום הגעה לכל פתרון במהלך המלחמה והמשא ומתן כאחד.
מצד שני, האמריקני פועל לצנן את שדה המלחמה עד כמה שניתן במטרה לעבור את תפקיד הנשיא בנחת, ובכך לשחק את התפקיד של שוטר טוב שמשתמש בחומר הרדמה אקטואלי על גוף עמוס בפצעים. בשלב מדיני קריטי, עד שנפגשים שני הצדדים בנורמליזציה הסעודית-ישראלית שנכפתה על עזה והעמים הערבים והאיסלאמיים כמחיר פוליטי ששילמה ריאד בתמורה לסיום המלחמה.
סופר: חדר העריכה