תנועת הסטודנטים בארה"ב מדאיגה את ישראל

במהלך השבוע האחרון התמקדו בתנועת הסטודנטים ההולכת וגדלה באוניברסיטאות האמריקאיות, המתפשטת לקמפוסים של המוסדות הגדולים והידועים ביותר. הדבר עורר חששות בקרב מנהיגים ומוסדות אמריקאים וישראלים עקב שינוי הגישה, המומנטום והמודעות של בני הנוער של ימינו בנוגע לנושא הפלסטיני.

נתניהו, ברמת ההנהגה הישראלית, נשא ביום רביעי שעבר נאום וידאו בו הסית את הסטודנטים המפגינים, וטען כי "המון אנטישמי השתלט על האוניברסיטאות המובילות באמריקה". יתר על כן, הוא השווה את מפגשי הסטודנטים באמריקה לאלה שהתרחשו בגרמניה במהלך עליית המפלגה הנאצית.

בהתייחס לעיתונים העבריים, נבחן את עיקרי הניתוחים העבריים שדנו מיד בסוגיה זו. הם העבירו את הרגשות הסותרים של יהודים כלפי אוניברסיטאות נחשבות באמריקה, שנבעו מחוסר נינוחות וביטחון עקב תנועות הסטודנטים.

הנקודות העיקריות של ניתוח כזה הן:

הסטודנטים היהודים חוו ירידה בתחושת הביטחון שלהם ונאלצו לשלוט ברגשות החרדה והפחד שלהם כשהם נדרשו לחזור הביתה עד שהקמפוס נעשה בטוח יותר.

הדגשת הקריאות הרבות של המפגינים להשמיד את הישות, כמו גם את חשיפתם של סטודנטים יהודים להטרדות, הפחדות, תקיפות מילוליות ולחץ הנובעים מאלימות והפחדה פיזית המונעת משנאה.

על ידי קשר בין האירועים המתרחשים באוניברסיטאות לגורמים חיצוניים, ובמיוחד התערבותה של איראן במשבר, נטען כי רוב המפגינים אינם קשורים לאוניברסיטאות. הדבר מחזק עוד יותר את הטענות המתגברות לפיהן המחאה מושפעת מ"מטיפים זרים".

לאור כישלונם של הנהלות האוניברסיטאות ליצור סביבה בטוחה לסטודנטים, במיוחד ליהודים, מנסים צעדים להילחם באנטישמיות בקמפוס.

השעיית התרומות מאנשי עסקים מסוימים לאוניברסיטאות היא תוצאה של כישלונם בהגנה נאותה על סטודנטים ועובדים.

הפיכתן של אוניברסיטאות לזירות להפגנות והפגנות, והשוואתה לכאוס קיצוני, מהווה איום חמור על החופש האקדמי ועל ביטחונם של הפרטים היהודים בקמפוס. מצב זה מוביל את התלמידים להתעמת זה עם זה.

מאשימים אנשים שמפגינים תמיכה בעזה באנטישמיות.

התמקדות בדרישת המפגינים מאוניברסיטאות אמריקאיות להתנער מתעשיית הנשק של ישראל, מוסדות פרטיים, גוגל וחברות אחרות התומכות לכאורה בסכסוך בעזה, כשיטה יעילה ובר השגה לאלץ את האוניברסיטאות לפעול.

החשש מחרם נוטה על פוטנציאל ההפגנות להסלים לגל סמוי של חרמות, המשפיע במיוחד על היחסים האקדמיים. החרם השקט הזה מסכן את מעמדה של הישות בקהילה האקדמית העולמית ומערער את ההתקדמות המדעית הישראלית, שבתורה תורמת לטכנולוגיה המקומית. יתרה מזאת, ההפגנות עשויות להשפיע גם על הכלכלה, הביטחון ושירותי הבריאות בתוך הישות בטווח הקצר.

 שליטה בתחושת החולשה וחוסר היכולת בקרב יהודים וישראלים להיות חלק מהמקום בו הם לומדים או עובדים.

כולל יהודים לא ציונים בקבוצה הפרו-פלסטינית בקמפוס.

השפעת תופעה זו על מעמדן הגלובלי של האוניברסיטאות בישראל, כמו גם הגבלת שיתוף הפעולה האקדמי.

אנשים רבים רואים חשיבות עליונה בנושא ההישארות באוניברסיטאות והשאיפה לשפר את המוניטין של ישראל ושל העשייה המדעית הישראלית, כמו גם את הקשרים הגלובליים שלה.

לנשיאי האוניברסיטאות בישראל יש שליטה על חרדה הנגרמת מגילויי אנטישמיות והם מחויבים לסייע לחוקרים וסטודנטים בתהליך הקבלה.

הקמפוס נחשב לאחד המרכזים הגרועים ביותר של אנטישמיות אקדמית בארצות הברית.

- מנהיגים מוסדיים לא הצליחו לאזן בין חופש הביטוי של מפגינים נגד המלחמה לבין תחושת הביטחון בקמפוס.

"ישראל" לא ציפתה שהחזית של דעת הקהל המערבית בעלת ההשפעה העולמית תתחיל מארצות הברית, ותגרום לגל של דחייה של הנחות הפוליטיות האמריקאיות שהן התומכות העיקריות של הישות הכובשת. נראה שההפגנות אינן ספונטניות במהותן, אלא הן תוצאה של הצטברויות פוליטיות שייצרו תנועת מרד נוער סטודנטים, שתוביל להגברת הלחץ הפוליטי והעממי על הממשל האמריקאי ולהגברת הסטייה בעמדות אמריקאיות כלפי הפחתת ההסלמה. בנוסף לירידה בפופולריות של ביידן והקמת קול אמריקאי רב השפעה המגן על המטרה הפלסטינית.

ההפגנות החלו להתפשט לבירות אירופה בפריז ארגנו סטודנטים באוניברסיטה למדעי המדינה, אחת האוניברסיטאות הצרפתיות היוקרתיות ביותר, במטרה להוקיע את רצח העם הפלסטיני ברצועת עזה, בנוכחות ובתמיכה. של כמה פרופסורים ונציגים צרפתיים. לפיכך, תנועות סטודנטים מזהירות מפני אפשרות של זיהום עולמי שישפיע על אוניברסיטאות במדינות שונות בעולם.