רון ארד: המשגע שלו ניתן לחזרה

במהלך נאומו לציון 200 שנה לפרוץ המלחמה, הדגיש "אבו עוביידה", דובר גדודי עזדין אלקסאם, את החשיבות של תזכורת ואזהרה לישראלים, ובמיוחד למשפחות החטופים הישראלים בעזה, לגבי גורלם של  הטייס הישראלי רון ארד נלכד. הוא קבע כי חזרה על התרחיש של רון ארד עם ילדיהם בעזה עשויה להיות התוצאה האידיאלית ביותר.

זה משהו שהישראלים מודעים לו לחלוטין ותמיד חוששים שיקרה. כתוצאה מכך, משפחות האסירים הישראלים נזכרות כל הזמן ב"ארד" ובאפשרות שגורל דומה יקרה ליקיריהם. זה מגביר את דרישותיהם לעסקת חילופי שבויים עם תנועות ההתנגדות, שכן הם חוו מצבים דומים עם תנועת ההתנגדות הלבנונית והפלסטינית מאז שנות ה-80.

מי זה רון ארד, המודל שמטיל פחד על כל אדם בישות הזמנית אם לא יעמדו בתנאי תנועות ההתנגדות בפעולות החילוף?

הוא נולד ב-5 במאי 1958 וגדל בהתנחלות מגדיאל, אחד מארבעת הישובים בהוד השרון. הוא למד בפנימייה צבאית למנהיגות בתל אביב.

את קורס הטיסה ה-87 שלי סיימתי כטייס קרב ב-1979 ולאחר מכן שירתתי כטייס פנטום.

ב-1982 התחתן עם תמר גלעד, ובתם יובל נולדה ב-1985.

ב-16 באוקטובר 1986, בעת שהשתתפה במבצע "בית אבא 12" נגד תנועות ההתנגדות באזור צידון בדרום לבנון, הייתה ערד חברה בטייסת הפטישים 69. במהלך המבצע, מטוס הפנטום שלו נפגע מאש של לוחם התנגדות, מה שגרם להתפוצצות אחת התחמושת ליד המטוס. אירוע זה הוביל את ערד ליזום פינוי מהמטוס, והטייס ישי אבירם חולץ על ידי מסוק קוברה. עם זאת, ערד נחת באחד הפרדסים ליד הכפר זאגדריה (קרוב לכפר מגדושה) ובעקבות כך נכבשה על ידי קבוצת ההתנגדות הלבנונית המכונה אמל.

מסר לחוטפו שלושה מכתבים פרי עטו של ארד ותמונה, אך לצלב האדום הבינלאומי נמנעה גישה אליו. עד ספטמבר 1987 נותק כל הקשר עמו והמאמצים לנהל משא ומתן על חילופי שבויים הוכחו כלא צלחו.

במאי 1988 הוא נעלם ממקום מעצרו בכפר נבי שיט במהלך עימותי השדה ההרואיים בין ההתנגדות האסלאמית בלבנון לצבא הכיבוש הישראלי. היעלמות זו אושרה על ידי המפקד ולימים האסיר מוסטפא אלדיראני "אבו עלי". מאז, גורלו נותר עלום, מה שהוביל לשמועות ואפשרויות שונות.

ישראל ניסתה מספר פעמים להשתמש במאסר של מנהיגי ההתנגדות כמנוף כדי לקבוע את גורלם. זה כולל את המעצרים של השייח' עבדול קארים עובייד ב-1989, אבו עלי אלדיראני ב-1994, והסירוב לכלול את סמיר קנטר בעסקת חליפין משנת 2004 (בסופו של דבר שוחרר ב-2008). עם זאת, כל הניסיונות הללו לא צלחו, שכן ישראל נעתרה בסופו של דבר לדרישות ההתנגדות מתוך חשש לשלומם של שאר האסירים שלה.

בשנת 2004 הוקמה ועדה חשאית על ידי אגף המודיעין הצבאי - AMAN לחקור את גורלו. בראש הוועדה עמד האלוף אהרון זאבי פרקש, וחקירתה הגיעה למסקנה כי ארד נפטר מתישהו בין השנים 1993-1997. יתרה מכך, נקבע כי הוא לא הפגין סימני חיים מאז 1995.

ראשי הממשלה אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו סירבו לפרסם את ממצאי החקירה הביטחונית, והפיקוח הצבאי לא פרסם את התוצאות עד שהעיתונאית רונין ברגמן איימה להגיש תלונה לבית המשפט העליון.