הפגנה סטודנטית בחופשי האוניברסיטאות האמריקאיות לתמיכה בעזה

ההפגנות התגברו באוניברסיטאות האמריקאיות, וקראו להפסקת אש קבועה בעזה ולהפסקת הסיוע הצבאי האמריקני לישראל. למרות הצעדים הנוקשים שננקטו על ידי הנהלות האוניברסיטאות והרשויות הפוליטיות, התמיכה הגוברת בעניין הפלסטיני בקרב צעירים סטודנטים עוררה משבר בחברה האמריקאית. הזינוק הזה באקטיביזם בקמפוסים יוקרתיים של אוניברסיטאות בארצות הברית מושווה להפגנות נגד מלחמת וייטנאם כמחאה הגדולה ביותר בהיסטוריה.

במסגרת זו, אוניברסיטת קולומביה ומכללת ברנרד המסונפת אליה השעו עשרות סטודנטים שהשתתפו בהפגנות. למעלה מ-100 מפגינים נעצרו בקולומביה, מה שגרם לנשיא האוניברסיטה, נמט שפיק, לקרוא למשטרת ניו יורק לפנות את המחנה יום לאחר שהעידה בפני ועדת בית הנבחרים. שפיק הצהיר כי המחנה הפר את הכללים האוסרים על הפגנות בלתי מורשות. ההפגנות לא הוגבלו לאוניברסיטת קולומביה אלא התפשטו ליותר מ-14 בנייני אוניברסיטה במדינות שונות. המפלגה הדמוקרטית מתמודדת עם אתגר להתמודד עם בסיס התמיכה שלה, במיוחד בקרב דורות צעירים שתומכים יותר ויותר בעניין הפלסטיני. סקר שנערך לאחרונה הצביע על כך ש-61% מהאמריקאים בעד סיום הסכסוך בעזה. עם זאת, כמה מבקרים טוענים שהבית הלבן ממעיט במשמעותן של המחאות אלו ומנסה לערער את המסר שלהן על ידי מסגורן כחלק מקונספירציה נגד ישראל לסחוף את הבוחרים.

ביידן עומד בפני דילמה כשהוא משלים עם התמורות הרדיקליות בתוך הבסיס הדמוקרטי שלו והבוחרים שיקבעו את עתידו בבחירות הקרובות לנשיאות בנובמבר. למרות ניסיונותיו לטפל במשבר ההומניטרי בעזה בנאומיו, בעיקר בפני קבוצת הנוער בבסיס הדמוקרטי, מאמציו כשלו. הוא הגיב להפגנות כשתייג אותן כ"אנטישמיות" ומתח ביקורת על המפגינים על כך שלא הבינו את המצב בפלסטין. עם זאת, הוא לא הכיר במודעות של הציבור האמריקני לתמיכה הכספית והצבאית שניתנה לישראל, חוסר העקביות ביחסי ארה"ב וישראל ושותפותה של אמריקה לאלימות בעזה. ההפגנות זכו לתשומת לב בתקשורת העברית וגררו גינויים מצד גורמים פוליטיים ישראלים, בהם נתניהו שהשווה את התנהגותם של סטודנטים אמריקאים באוניברסיטאות לזו של גרמניה של שנות ה-30. רטוריקה זו היא טקטיקה נפוצה שבה משתמשת ישראל כדי להכפיש כל התנגדות לכיבוש שלה. גם התקשורת העברית הנציחה את נרטיב הקורבן הזה, והזינה עוד יותר את המתיחות.

בהקשר זה קבע שלמה שמיר במאמרו במעריף כי ישנה טעות נפוצה וקטלנית ושקר זדוני הקשורים בהפגנות. הוא הדגיש כי הפגנות אלו אינן תומכות בפלסטין, ואינן מתייחסות לסבלם של אלה הנמצאים בשלטון זר. במקום זאת, הם מגלים תמיכה בארגון טרור ואהדה לטרור. שמיר ציין גם כי הפגנות אלו אינן מייצגות אנטישמיות היסטורית אלא צורה חדשה של אנטישמיות שאינה נטועה באידיאולוגיה.