פרויקט נימבוס: גוגל היא השותפה של ישראל בפשעיה?

פרשת המשטרה האמריקנית שעצרה קבוצה של 9 עובדי גוגל, שערכו ישיבה של 8 שעות במשרדי החברה בניו יורק וקליפורניה, במחאה על מעורבותה של החברה בפרויקט "נימבוס" הישראלי, הוחזרה. תיק זה כרוך במחלוקת סביב מציאות הפרויקט והקשר הפוטנציאלי לפשעים שבוצעו נגד האנושות במהלך התוקפנות האמריקאית-ישראלית ברצועת עזה.

עובדים בקמפוס סוניבל בקליפורניה קטעו ישיבה על ידי השתלטות על משרדו של מנכ"ל Google Cloud Platform, תומס קוריאן. ארגון הפעילים "אין טכנולוגיה לאפרטהייד" העביר בשידור חי את המחאה, שהתנגדה לעובדי טכנולוגיה לעסוק בפעילות מסחרית עם ישראל. משטרת Sunnyvale נקראה להרחיק את העובדים, מה שהוביל ל-9 אישומים בעבירות פליליות ולפיטורי 28 עובדים.

ההפגנות נבעו בעקבות כתבה שהתפרסמה לאחרונה במגזין "טיים" שחשפה שגוגל מספקת שירותי מחשוב ענן למשרד המלחמה הישראלי, ומאפשרת להם לקבל הנחה של 15% על דמי הייעוץ באמצעות "מסגרת נימבוס". זה מעלה שאלות לגבי פרויקט נימבוס.

פרויקט בשווי 1.2 מיליארד דולר ארה"ב הכולל שיתוף פעולה בין ממשלת הישות הזמנית והצבא שלה, כמו גם החברות "Google Cloud Platform" ו-"Amazon Web Services", המתמקדת במחשוב ענן, בינה מלאכותית ולמידת מכונה.

הפרויקט החל בינואר 2020, אך לא הוכרז על ידי משרד האוצר של הישות אלא באפריל 2021. מאז עלו חששות בנוגע לחשאיות הפרויקט, בעיקר בשל עלותו הגבוהה והצהרות רשמיות סותרות. כמה אנשים אפילו טענו שהפרויקט היה כרוך בפעילויות בלתי חוקיות. הקמת אתרי ענן מקומיים הוצעה כדי להבטיח שהמידע יישאר בגבולות פלסטין הכבושה, תוך הקפדה על פרוטוקולי אבטחה קפדניים. בינתיים, דובר גוגל הבהיר כי החוזה מתמקד אך ורק בעומסי עבודה הקשורים למגזרי "הפיננסים, הבריאות, התחבורה והחינוך", ואינו כרוך בטיפול בנתונים רגישים או חסויים ביותר.

מומחים מומחים ציינו כי לכלי הבינה המלאכותית ב-Google Cloud Platform יש את היכולת לאפשר לצבא הכיבוש הישראלי ולשירותי הביטחון בישות לזהות פרצופים, לסווג אוטומטית תמונות, לעקוב אחר אובייקטים ולנתח רגשות.

אולי הישות ניצלה את היכולות הללו כדי ליצור יישומי בינה מלאכותית משלה, שנבדקו בסכסוך ברצועת עזה ועוררו מחלוקת עולמית. מערכות "הפסורה" ו"לבנדר", ששימשו לזיהוי פנים וייצור מטרות עבור חיל האוויר הישראלי, היו שנוי במחלוקת במיוחד, עם למעלה מ-37,000 מטרות שזוהו.

מכיוון שהועלו ספקות לגבי פרויקט זה בזמנו, בנוגע לשימוש הפוטנציאלי של הישות בטכנולוגיות מתקדמות לביצוע הפרות נוספות של זכויות אדם נגד פלסטינים במהלך הכיבוש המתמשך. זה כולל הגברת מעקבים, איסוף מידע בלתי חוקי ותמיכה בהרחבת ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

הפרויקט כולל ארבעה שלבים מתוכננים.

רכוש ובנה את תשתית הענן, מכיוון שיש מספר רב של מטה החברה בתוך הישות.

גיבוש מדיניות ממשלתית להעברת פעולות לענן.

שכתוב: העבר פעולות לענן.

הטמעה ושיפור פעולות ענן.

התנאים שמציבה ישראל לפרויקט מונעים מהחברות להפסיק את שירותיהן בלחץ החרם. בנוסף, נאסר עליהם למנוע שירות מכל גורם ממשלתי.