התקיפה האיראנית דרך עיניים ישראליות ואמריקאיות

האנליסטים האמריקאים והישראלים המשיכו בניתוח התקיפה שערכה איראן על ישראל ב-14 באפריל 2024. המבצע, המכונה "הבטחת האמת", נועד להשפיע עמוקות על התודעה של "ישראל", בדומה לאירועים של 7 באוקטובר. מתקפה זו סימנה את תחילתו של שלב חדש בסכסוך עם הישות הזמנית. ההנהגה הצבאית והפוליטית הישראלית שמרה על עמדתה לגבי הצורך להגיב בזמן ובמקום המתאימים.

הישראלי מנתח אירוע חסר תקדים.

בין השיאים של מה שהופיע בעיתונים ובמרכזי מחקר ישראלים:

העיתון Jpost קבע כי השימוש במל"טים על ידי איראן כדי למקד את ישראל ב-13 באפריל/ניסאן מסמן את תחילתו של עידן חדש של לוחמת מל"טים. הם גם הזכירו שישראל הופכת כעת יותר ויותר למטרה בעידן זה של מלחמות מזל"טים איראניות.

אבי מלמיד, איש מודיעין ישראלי לשעבר המתמחה לענייני ערבים, הצהיר כי הפיגועים שימשו קריאת השכמה לגבי האיומים שהציגה איראן.

התגובה הישראלית צפויה להביא להסלמה מסוכנת, לפי מכון INSS הישראלי. הם מאמינים שפעולות ישראל בעקבות אירועי אמש יקבעו האם אנו הולכים לקראת הסלמה מסוכנת או שנוכל לפתור את המצב הנוכחי. חומרת האירוע מתוארת בדו"ח כחסרת תקדים, מה שעשוי לדרוש תגובה חריפה כדי למנוע אירועים דומים בעתיד ולקבוע גבולות לאיראן. עם זאת, שיגור מתקפה על איראן מגדיל משמעותית את הסבירות לסכסוך אזורי המשתרע מעבר לתרחיש אנטי-ישראלי בלבד. לכן, מומלץ לתאם כל תגובה עם הממשל האמריקאי. לגבי אסף רונאל, אנליסט ישראלי וכותב לשעבר בעיתון "הארץ", הוא סבור כי הסיוע הבינלאומי שקיבלה ישראל לא התבסס על חסד או אהבה לישראל, אלא כאמצעי להימנע ממלחמה אזורית בקנה מידה מלא.

יתר על כן, עיתונים רבים הדגישו כי ישראל יצאה מבידודה הבינלאומי עקב המתקפה האיראנית, שגרמה להערכה מחדש של עמדת ההגנה והאיום הנתפס של הישות. מנגד, היו שראו במתקפה ניסיון של איראן להתחמק מלוחמה אזורית. בנוסף, סופר מתח ביקורת על חוסר התגובה של ההנהגה הפלסטינית בנוגע לכשל שחוותה הישות.

התיאום עם בעלות הברית של ישראל מנותח על ידי אמריקאים.

דוד מקובסקי, מנהל התוכנית ליחסי ערבים-ישראלים במכון וושינגטון, הצהיר כי ארה"ב וישראל תכננו את האירועים האחרונים בעשרת הימים האחרונים בעקבות שביתה ישראלית. הוא הדגיש את התיאום המצוין בין שתי המדינות במהלך התקפות מל"טים ופגיעות טילים, וציין את הנוכחות המשמעותית של כלי טיס באוויר ושכבות ההגנה האווירית. מקובסקי מאמין שהמבצע הזה ייזכר לאורך זמן. בנוסף, הוא הדגיש את שיתוף הפעולה עם בעלות בריתה של ישראל, כולל ארצות הברית, בריטניה וירדן, ורמז לתפקיד הערבי מאחורי הקלעים.

אהרון ברידג'מן, מומחה בקינגס קולג' בלונדון, תיאר את המתקפה האיראנית כ"אירוע היסטורי", והוסיף כי היא חשפה את מלחמת הצללים הארוכה המתמשכת בין איראן לישראל. הוא גם הדגיש את היעדר ערוצי תקשורת ישירים בין שני היריבים, שעלולים לגרום לחישובים שגויים צבאיים מסוכנים.

ניתוחים אמריקאים רבים הראו גם נרטיב שהמעיט בחשיבות המתקפה האיראנית, וסבר שאיראן לא הצליחה להשיג את מטרותיה. אפילו הצהרות רשמיות משבחות את תגובתה של ישראל וסיכול התקיפה האיראנית. מה שמעיד שהאמריקאי רוצה לומר לישראל שהמתקפה נענתה ביעילות ואין צורך להגיב מחשש להרחבת היקף העימות במזרח התיכון.

ה-14 באפריל היה אירוע חגיגי עבור הישראלים שחצה את הגבולות שנקבעו קודם לכן, כיוון שזו הייתה ההתקפה האיראנית הראשונה על שטח ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בדעותיהם של סופרים אמריקאים וישראלים, מחד גיסא, הרואים בה את התקיפה ההיסטורית והמסוכנת. אירוע לאזור, ומצד שני, העיתונים זלזלו בכוונה בגודל התגובה וחשבו שלא הוא משיג את מטרותיו. אבל כולם צופים את חומרת התגובה הישראלית הקרובה לאזור המזרח התיכון, ואת התגובות ההדדיות שיבואו בעקבותיהן שעשויות לפתוח את הדרך למלחמה גדולה באזור.