המשך המלחמה ברצועת עזה לא הועיל ישראל. היא לא הצליחה להשיג את מטרותיה והביאה להפסדים כלכליים ואנושיים משמעותיים, שהשפיעו על יכולתה לגייס תמיכה בינלאומית. הקהילה הבינלאומית, לרבות ארגונים בינלאומיים והנשיא האמריקני, בוחנת ומבקרת מקרוב את פעולות ישראל, המשמשות למטרות פוליטיות. הנרטיב אינו מכוון רק לראשי מדינות, אלא לכל האנשים ברחבי העולם.
המטוסים הישראליים שכוונו לשבעה עובדי סיוע מהמטבח המרכזי העולמי יצרו מכשול נוסף עבור הישות בשמירה על התדמית שהיא מנסה לשרטט בדבקותה בהחלטת מועצת הביטחון האחרונה, שאישרה הפסקת אש ודחקה להפסיק את המשבר ההומניטרי.
ראש ממשלת ישראל ושר המלחמה התנצלו והכריזו על צעדים למניעת הישנות אירוע זה. קצין בכיר בצבא הישראלי הצהיר כי נעשו טעויות הן בפעולה הראשונית והן בזיהוי. עם זאת, הניסיון להעביר אחריות בטענה שהנפגעים הם תוצאה בלתי נמנעת של מלחמה נתקל בביקורת חריפה יותר מצד ארצות הברית כלפי בנימין נתניהו.
הנשיא פייס את הפלג האנטי-ישראלי במפלגה הדמוקרטית על ידי גינוי חריף של ישראל, הרצאתה ולאחר מכן האשמתה באסון ההומניטרי החמור ביותר בעזה. בהשראת הקונצנזוס התקשורתי הליברלי האנטי-ישראלי המתהווה, קרא ביידן ל"הפסקת אש מיידית" והפציר בישראל לעשות ויתורים חדשים במשא ומתן על בני ערובה. ואז, כפי שאמר שר החוץ אנתוני בלינקן, ביידן איים: "אם לא נראה את השינויים שאנחנו צריכים לראות מישראל, יהיה שינוי במדיניות שלנו". הוא הוסיף: "האירוע הזה מסמל את הבעיה הגדולה יותר וראיה מדוע קשה לחלק סיוע בעזה. אבל מעבר למתקפה, ברור שהצבא הישראלי חייב לעשות יותר כדי לשפר את פעולותיו כדי למנוע עימותים ולהגן אזרחים ועובדים הומניטריים.
הוול סטריט ג'ורנל קובע כי ממשל ביידן מנצל את טרגדיית המטבח המרכזי העולמית כדי ללחוץ על ישראל לסיים את המלחמה ולאפשר לחמאס להישאר, שלדעתם היא דרך הפעולה הגרועה ביותר של הנשיא לשחרור החטופים.
ב-29 באוגוסט, טיל הלפייר אמריקאי פגע במכונית מחוץ לבית משפחה בקאבול במה שכינה הגנרל מארק מיילי "התקפת צדק". והתברר שבפשיטה נהרגו 10 אזרחים, בהם שבעה ילדים. אבל ממשל ביידן איחר להתנצל. עברו שבועות עד שהפנטגון הודה במה שהוא כינה "טעות טרגית".
התקרית הזו מנוצלת נגד ממשל ביידן בבחירות לנשיאות כדי ללחוץ עליהם להבחין יותר בגישתם לישות הכיבוש. הוא מציג קבוצה גדולה של אמריקאים כמכתיבים פקודות לממשלת ישראל ומטילות עליהן את כל האשמה ברווח פוליטי.
עניין זה, שכלל את ההאשמות שהטיחה תנועת חמאס בעריפת ראשים של תינוקות לאחר הפיגוע ב-7 באוקטובר, חזר על עצמו. ביידן קיבל את ההאשמות הללו ללא חקירה, אך מאוחר יותר התנצל על הנושא הזה.
הפער בין ה"עובדות" לאירועים שדווחה על ידי ממשלת ישראל, ואחריו ההודאה שלה באי דיוק והפצה על ידי פלטפורמות גלובליות גדולות, מערערות את אמינותה.
ג'ניפר רובין, בעלת טור ב"וושינגטון פוסט", מאמינה כי הלחץ על ראש ממשלת ישראל הלא פופולרי, העומד בפני אישומי שחיתות, גבר הן בארץ והן בחוץ. היא מציעה שצעדים דרסטיים יותר, כמו שביתה לאומית, התפטרות המונית מהצבא ואיומים לנתק את הסיוע הצבאי של ארה"ב, עשויים להיות נחוצים כדי לאלץ את התפטרותו. רק כאשר תהיה הסכמה שנתניהו מהווה איום משמעותי על ישראל, יהיה מספיק לחץ כדי שיפרוש מתפקידו בזמן מלחמה. רובין גם צופה שישראל תתמודד עם אתגרים ובידוד בשנים הבאות לאחר עזיבתו של נתניהו.
סופר: חדר העריכה