הקואליציה האמריקאית לא מצליחה לעצור את התקפות בים אדום

כאשר דנו בעבר בהערכת האסטרטגיה של המלחמה בעזה, הכרנו בצורך בבחינה נפרדת של המצב בתימן כדי לקבוע את השפעתו על ההרתעה האמריקאית והמערבית בים האדום. זה מוביל אותנו להעלות שאלה ספציפית על מנת להציע מענה ממוקד לגבי השפעת ההרתעה האמריקנית-מערבית בחזית זו, תוך שימת דגש על חשיבותו של אזור תימן. מיקומה האסטרטגי של תימן על הים האדום, המחבר בין אסיה, אפריקה ואירופה, כמו גם מקשר בין גופי מים שונים, מדגיש את חשיבותה הכלכלית והצבאית. הוא משמש נתיב ימי בינלאומי קריטי ומהווה מוקד מרכזי להפקת אנרגיה.

בנוסף, מיקומה האסטרטגי של תימן על הים האדום מודגש על ידי קרבתה למיצר באב אל-מנדב, המשמש כקו המפריד בין הים האדום למפרץ עדן והאוקיינוס ​​ההודי. מיצר זה מפריד בין אפריקה לאסיה, כאשר ג'יבוטי בצד האפריקאי ותימן בצד האסייתי. משמעות מעמדה של תימן ניכרת בתפקידה במניעת כניסת ספינות מסחריות וצבאיות לישות הישראלית דרך מיצר באב אל-מנדב, מיצוב תימן כמעצמה אזורית מרכזית ויצירת מתיחות עם ארצות הברית.

הפעולה האמריקנית החלה בהטלת אמצעים שונים נגד תימנים, כמו סנקציות כלכליות והצבת תנועת אנסאר אללה ברשימת הטרור. בנוסף, היה לחץ פוליטי על תימן באמצעות חרם פוליטי מערבי והטלת אחריות על נושאי ניווט בים סוף. יתר על כן, בוצעו תקיפות אוויריות צבאיות במסווה של תקיפות מוגבלות כדי להחזיר את ההרתעה האבודה שנראתה במהלך התוקפנות הישראלית על עזה. זה הוביל לכך שתנועת אנסאר אללה החליטה לתמוך בעם התימני. זה מעלה תהיות האם צעדים אמריקאים יכולים להרתיע את תימן ולמנוע ממנה לתמוך בעזה, מה שמדגיש את חשיבותה של החזית התימנית בציר ההתנגדות.

האמריקנים ניסו להבחין בין ההסלמה בים האדום לבין הסכסוך הישראלי ברצועת עזה, אך מאמציהם לא צלחו. הדבר נבע מכך שהתימנים אישרו בעקביות כי הפסקת התוקפנות בעזה תגרום לפתיחת ים סוף. כתוצאה מכך, הממשל האמריקני יוכל לרדוף אחר ביטחון אזורי באמצעות הפעלת לחץ על הכיבוש הישראלי לסיים את המלחמה ולהסיר את המצור על רצועת עזה.

האמריקאים ניסו לבסס נוכחות צבאית בים האדום באמצעות ברית "שומר השגשוג", אך המדינות שתמכו בה בתחילה, כמו צרפת, הולנד וגרמניה, נסוגו בסופו של דבר מתמיכתן ורק בריטניה נותרה בעלת ברית עם ארצות הברית. ברית זו מסמלת שיתוף פעולה בין וושינגטון למעצמות אירופה, אך בסופו של דבר מטרתה להבטיח נוכחות אמריקאית קבועה בים האדום לצורך הגנה על הניווט ומניעת ההשפעה הסינית והרוסית. למרות זאת, כוחה ההולך וגובר של תנועת אנצאר אללה לא מנע מהם לכוון לספינות הקשורות לישראל ובעלות בריתה.

למרות הטענה של וושינגטון כי היא כיוונה את כלי הנשק שבהם השתמש אנסאר אללה, לרבות מרכזי ייצור, מחסני נשק, מערכות מכ"ם, מערכות הגנה אווירית, מקומות אחסון וטילים בליסטיים, תקיפות ממוקדות אלו לא הפריעו למעשה לפעילות תימן. למעשה, התימנים הצליחו להמשיך בפעילותם ואף הפתיעו את המערב על ידי שימוש בכלי נשק חדשים כמו צוללות מונחות.

מדיניות התגובה לסיכונים אסטרטגיים של ארצות הברית של אמריקה והמערב הוכחה ככישלון. הדבר ניכר בהשפעה השלילית על שרשראות האספקה ​​והאיום על הניווט הימי שנגרם מהסבל של העם התימני. למרות המאמצים, וושינגטון ומעצמה של מערב אמריקה לא הצליחו להגיב כראוי ולהגן על ספינות חיל הים באזור הים האדום. בנוסף, חוסר היכולת לצמצם את יחס ההסלמה מהווה דאגה כבדה, במיוחד בהתחשב בהתקפות שביצעה וושינגטון והלחץ להפסיק את מלחמת ישראל ברצועת עזה. כתוצאה מכך, הים האדום עשוי להישאר סגור בפני ספינות התומכות בישראל, מה שעלול להוביל לסכסוך נוסף ולאזור רחב יותר של מעורבות.