הסעודיה ומכשולי הנרמול הבאים

הממלכה הערבית הסעודית עוברת היום שלב קריטי מאוד שבו הופסק ההסכם לנרמול היחסים עם הציונים בעקבות המשך הטבחים בעזה בקצב מואץ ללא תקדים. הפשעים בעזה חשפו מפלצת טורפת שאוכלת קורבנות ולא שובעת, עד כדי כך שההצהרות של הנסיכים הסעודים במהלך מפגשיהם ודרך דבריהם, אף על פי שהם תמיד מתחילים בלעג לחמאס על ביצוע מבצע טופן האקסא, אך בחלק השני של ההצהרות שלהם הם מאשימים את הציונים ומגנים את הטבחים שמבוצעים כלפי אנשי עזה. ולכן, המצב האנושי הטרגי בעזה הכתיב את עצמו, והסעודיה עצרה את המשא ומתן בשביל לחתום על ההסכם לנרמול היחסים עם הישות הציונית והמשתתפת בהסכמי אברהם.

אולם, הממלכה לא הפסיקה את פעילות הפרויקטים המסחריים עם הציונים, והגשר האווירי האמריקאי ממשיך לעבור מעל אדמותיה לתמוך בציונים בנשק, בעוד שהיא מעכבת את הגעת הרחפנים והטילים התימניים המיועדים לפגוע בציונים באזורים שהם מתיישבים בהם בתל אביב ונמל אילת ואחרים. והיום נעברות דרך אדמתה משאיות מלאות במזון ותרופות, דרך המסלול החלופי מבחריין והאמירויות אל מעבר אבו סאלם הירדני, בעוד עזה מוקפת.

אם זו המציאות אז מה מעכב את חתימת ההסכם?

מה שחשוב ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמן, הוא להתקדם עם פרויקט 2030, שבו הוא רוצה להוביל את הסעודיה למסלול כלכלי וחברתי שונה לחלוטין מהמסלול הישן, והוא נקט צעדים אמיצים לקידום הסעודיה בדרך זו. כפי שנודע, ישנם רווחים שהסעודיה רוצה להבטיח ולקבל מארצות הברית, תמורת הנרמול עם הישות, והם:

הסכם ביטחוני דו-צדדי עם ארצות הברית דומה להסכם נאט"ו, שבו ארצות הברית מתחייבת להגן על הממלכה במקרה של תקיפה.
ספקת הממלכה בחוזים ארוכי טווח לנשק מתקדם כולל מטוסי F35, ומערכות הגנה טילית מתקדמות כמו סוללות THAAD.
בניית תוכנית גרעינית שלומית הכוללת מתקנים להעשרת אורנ

יום בתוך הממלכה.
הצגת "ישראל" ויתורים בנושא אי-סיפוח שטחי הגדה המערבית, והתחייבות הממלכה לדרישות אלו התחזקה במיוחד לאחר שהעולם עד לטבחים הציוניים בעזה. וחוזרים פקידי הממלכה על עמדתם להקים מדינה פלסטינית על שטחי ה-67, ובירתה ירושלים המזרחית. וכאן אנו יכולים להסיק שהסעודיה רוצה לשחק תפקיד יוצא דופן בנושא הפלסטיני ולשלוף את השטיח מתחת לרגלי מצרים וציר ההתנגדות כאחד.
ולפי מה שצוין על ידי תומאס פרידמן במאמרו בעיתון ניו יורק טיימס, בסוף יולי האחרון, כלומר לפני מבצע טופן האקסא בחודשים, שהתנאי האחרון, הוא מהתנאים החשובים ביותר שהודיע לו הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן. כמו כן הצהיר אז צחי הנגבי, שר ציוני ללא תיק, ש"ישראל" אינה דואגת מפני האפשרות שהסעודיה תפתח יכולות גרעיניות אזרחיות.

ומה שחשוב ביותר שוושינגטון רוצה מהנרמול, הוא נרמול מלא בדרך שחתמו עליה הסכמי אברהם הקודמים. וכן להטיל מגבלות על הקשר ההולך וגדל בין הסעודיה לסין, ולוותר על מחירון הנפט ביואן, ולהגביל את ההתמודדות עם חברות הטכנולוגיה הסיניות המתקדמות כמו הואוואי, ולא לאפשר נוכחות צבאית סינית בממלכה. ווושינגטון מתייחסת בדאגה לשיתוף הפעולה בין רוסיה לסעודיה בתחום האנרגיה, ורוצה לשים סוף סופי לזה.

לאחר 3 ימים ממבצע טופן האקסא, ביקשו הסעודים להשעות את השיחות השלושה. וב-10 בינואר של השנה הזו, חזר הדיון על מכשולי הנרמול עם הסעודיה, שהכריזה שהחתימה על הנרמול לא תהיה אלא לאחר שניתנו זכויות לפלסטינים, והקמת המדינה הפלסטינית. אף על פי ששר החוץ האמריקאי אנטוני בלינקן לאחר ביקורו בסעודיה, אמר שלאחר ש"הסכסוך" יסתיים, ימשיך העניין, אך מה שמופיע בהצהרות הסעודיות הוא שהם עקביים בעמדתם. ובשאלה לשגריר הסעודי לגבי תהליך הנרמול, ועל עמדת הסעודיה כלפי חמאס, כארגון המוגדר טרור לפי ארצות הברית ובריטניה ו"ישראל", השיב

 שהחשוב כעת: "להגדיר דרך פרקטית לקראת מדינה פלסטינית", וש"תמיד יש מקום לשינוי", וש"הבעיה עם הממשלה הנוכחית בישראל היא שהתפיסה שלה אקסטרמית מוחלטת, אינה מאפשרת להשיג הסכמה". ובהתבסס על כך לא תהיה האפשרות לסיים את הסכסוך.

יש בעיה בביטויים שמשתמשים בהם הסעודים והתעקשות על כך שמה שקורה הוא סכסוך, כאילו מדובר בסכסוך בין שתי כפרים נידחים על באר מים הנמצאת בין גבולותיהם. העניין גדול יותר מזה, והסעודיה לא יכולה להתרחק מהידע המקיף אותה לגבי הסוגיה הפלסטינית. ומתברר מהצהרת השגריר הסעודי בבריטניה שתהליך הנרמול היה מתקדם בקצב רב, והיום הסעודיה עצרה את החתימה על ההסכם לנרמול בשלב הנוכחי, לא רק מסיבות הומניטריות, אלא גם בגלל אקסטרמיות הממשלה הציונית הנוכחית, לפי השגריר הסעודי. ולכן, החתימה בשלב זה תפגע בוודאות בסעודיה, ותשים אותה במעמד ותפקיד הרבה פחות מהתפקיד שממלאות האמירויות היום. ותאבד את מעמדה והיבטה בקרב המדינות הערביות.

ברור שיש סיבות פנימיות המונעות ממנה לחתום לפני פתרון הסוגיה הפלסטינית באופן המבטיח את זכויות העם הפלסטיני, ולהפעיל את יוזמת השלום הערבית שהושקה על ידי המלך המנוח עבדאללה, ושנערכה במהלך כנס הליגה הערבית בביירות בשנת 2002. ומהסיבות הפנימיות, המעכבות חתימה על כל הסכם שלום, הוא הסירוב של המלך סלמן, המלך הנוכחי שיחתם על הסכם כזה בתקופת שלטונו. והדבר האחר, עמדת הרחוב הסעודי בפנים, שלפי דיווחים שונים רותח בגלל מה שקורה בפלסטין. עלינו לדעת שמאז שנוסדה הממלכה הסעודית, רוב חברי צוותה החינוכי והמנהלי והיועצים היו פלסטינים, וזהו מורשת שהשאירה חותם עמוק, ולכן אם כך הממלכה תהיה על כף עפרית.

מהגורמים הגדולים, הקשורים לדחיית הסעודיה בחתימה, ושהגיעו כתוצאה בלתי נמנעת מאותו מראה שלא ישכח, כאשר ביקר אותה דונלד טראמפ בשנת 2017, והחל להציג לוח מקרט

ון, ועליו תמונות של מטוסים ונשק שימכרו לה. הציג טראמפ אז את ההצעות באופן מגוחך, ושילמה הסעודיה אז סכומים שהגיעו ל-460 מיליארד דולר תמורת ההסכמים והחוזים, אך לא סיפקה ארצות הברית לסעודיה את מטוסי ה-F35, שהבטיחה לה עם כל היכולות הצבאיות והטכנולוגיות בגלל התנגדות הציונים. ולאחר מכן החל מוחמד בן סלמן מסלול אחר של יחסים בינלאומיים מסחריים וטכנולוגיים ואף צבאיים עם סין ורוסיה. והיינו עדים להרחבת יחסי הממלכה וחברותיה בעולם, והפכה לחברה בכנס שנגחאי, והיינו עדים במרץ 2022 לחידוש היחסים האיראניים – הסעודיים בתיווך סיני והוחלפו שגרירים בין המדינות, כלומר הסעודיה רצתה להיכנס לשנת 2023 עם אפס בעיות וזה מה שקרה.

הצליחה הסעודיה לתת לעצמה דחיפה מתקדמת קדימה על ידי בניית יחסים בינלאומיים עם מגוון צדדים במקום לשמור על יחסים ממוקדים רק סביב ארצות הברית, והחלה להגוון את מקורות תמיכתה הביטחונית והטכנולוגית והמסחרית, והצליחה להציב לעצמה בסיס ככוח אזורי פעיל, ובמקביל הצליחה לבנות שותפות עם סין דרך הכניסה שלה לפרויקט "חגורה ודרך", ותפקידה הפך להיות מרכזי במסלול הבשמים, או מה שנקרא המסלול הגדול או מסלול ביידן, שהציע כקו למסחר עולמי המתחבר מהודו אל נמל חיפה, דרך הקמת תעלת בן גוריון, מה שישפיל את תעלת סואץ וישים את מצרים במצבה הכלכלי הגרוע ביותר. וזה יאפשר לסעודיה לקבל את המעמד החשוב שמחזיקה מצרים בעולם הערבי, ובמיוחד בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית.

לא הכחישה הסעודיה מעולם את מטרותיה ומה שהיא מקווה להשיג מחתימת הסכמי הנרמול עם הציונים, והיא יודעת היטב את צורך ביידן בחתימה זו בשלב הנוכחי כהישג שיביא, במיוחד ואשר הבחירות האמריקאיות נמצאות בפתח. בספטמבר האחרון, היה פרויקט הנרמול מתקדם בקצב רב, והיו ארצות הברית כמעט ובטוחות בהשגת הישג זה, ומתקדמות לקראת השגת מסל

ול הבשמים, והחלו כל אחת מהסעודיה ומצרים והאמירויות בבניית מקדשים הינדואיסטיים בשטחן כמחווה של רצון טוב כלפי השותפים ההודים הבאים עם הבשמים, אך "טופן האקסא" כיבה את גחלתו, והעניין הועבר לרשימת ההמתנה.