נשיא סוריה חאפז אל-אסד

נשיא סוריה המנוח חאפז אל-אסד נחשב לאחד הנשיאים הערבים המשמעותיים ביותר שהתנגד בהצלחה ללחצים פוליטיים וצבאיים, בניגוד לשאיפות של ארצות הברית וישראל כאחד. הוא גם היה בין הנשיאים הבודדים שתמכו בתנועות התנגדות, פלגים וברפובליקה האסלאמית של איראן. מטרתו העיקרית הייתה להגשים את השאיפות של האנשים באזור על ידי ניצחון על הכיבוש הישראלי ומניעת התרחבות ההשפעה האמריקאית.

מנקודת מבט זו ערך הכנות לצבא ארצו עם כניסתו לנשיאות ב-1970, במטרה לשתף פעולה עם הצבא המצרי בשחרור אזורי הגולן וסיני. כתוצאה מכך, התרחשה מלחמת תשרין של 1973, שמלאת לה אתמול.

מהן אבני הדרך המשמעותיות ביותר בביוגרפיה של הנשיא אסד?

הוא נולד בעיר אל-קרדהה שבמחוז לטקיה, שם התגורר ולמד בבית הספר עד לתיכון.

הוא חבר במפלגת הבעת' הסוציאליסטית הערבית מאז 1946, והוא הועלה מתפקיד ראש אגודת הסטודנטים בנפת לטקיה לראש אגודת הסטודנטים בסוריה.

עקב הידרדרות מצבה הכלכלי של משפחתו, החליט להצטרף לאקדמיה הצבאית בחומס בשנת 1952. לאחר מכן עבר הכשרה מיוחדת במכללת חיל האוויר וסיים בהצלחה את לימודיו כסגן טייס בשנת 1955.

קיבלתי הכשרה לטייס מטוסי מיג-15 ומיג-17 בברית המועצות.

הוא היה קברניט טייס בתקופה שבה אוחדו סוריה ומצרים, שירת בטייסת קרבות הלילה של חיל האוויר הסורי בקהיר.

השתתפתי במפלגת הבעת' במהלך המהפכה ב-8 במרץ 1963, שהובילה לעליית המפלגה לשלטון. לאחר מכן מוניתי למפקד חיל האוויר הסורי.

הוא קיבל את השליטה בממשלה בשבת שנת 1970 בעקבות הצלחת תנועת המתקן. משנת 1971 עד 2000, הוא כיהן רשמית כנשיא סוריה ובמקביל מילא את תפקידי המזכיר של הקטארית וההנהגה הלאומית של מפלגת הבעת'.

הוא יישם בארצו רפורמות מבניות פוליטיות, צבאיות והתפתחותיות, אשר הביאו לכך שהיא הפכה לאחת מהמדינות להשיג עצמאות, במיוחד במונחים של מזון ובריאות.

הוא מילא תפקיד מכריע בהבאת קץ למלחמת האזרחים בלבנון ובהקלה על חתימת הסכם טאיף על ידי המפלגות והפלגים הלבנוניים.

הוא היה בין הנשיאים הראשונים שאימצו את ניצחון המהפכה האסלאמית באיראן והוכיח את עצמו כתומך אדיר במהלך מלחמת איראן-עיראק. הוא מילא תפקיד מרכזי בקידום היווצרות הליבה של ציר ההתנגדות ותמיכה במאמצי ההתנגדות.

במשך כל תקופת שלטונו הוא היה התומך העיקרי של תנועות ההתנגדות בארץ ישראל ובלבנון. הוא סיפק צורות שונות של תמיכה חומרית, מוסרית ופוליטית, במיוחד בשלבים הראשונים של ההיסטוריה של תנועות אלה.

לפני ואחרי פלישת צבא הכיבוש ללבנון ב-1978.

במהלך הפלישה הישראלית ב-1982 הוא הורה לצבא הסורי, שהיה נוכח בלבנון, להתעמת עם כוחות אלו והצליח להסב אבדות גדולות בשורותיהם, למרות הקורבנות האנושיים והחומריים.

במהלך תחילת פעולות ההתנגדות ועימות המלחמות ביולי 1993 ובאפריל 1996, הוא מילא תפקיד מרכזי בניסוח הסכם ניסן הכתוב. הבנה זו הבטיחה את זכויות האזרחים להתנגד ולהגן על עצמם במהלך מלחמת 96'.

הוא נודע באינטליגנציה האסטרטגית שלו וביכולתו להתמודד עם צורות שונות של לחץ ומצור לאורך שנותיו החכמות.

הוא השיג את ההתנגדות בלבנון וימים לאחר מכן, ביוני שנת 2000, הוא מת תוך חתירה לשחרור ההיסטורי של הדרום.