מהימים והשבועות הראשונים של המלחמה בעזה, הזירה העיראקית נעה בעוצמה לטובת תמיכה וסיוע לחמאס ובהמשך גם לחזבאללה, באמצעות ירי רקטות ותקיפות באמצעות כטב"מים מתאבדים נגד בסיסים אמריקאיים בעיראק ובסוריה, וכן נגד מטרות צבאיות ואסטרטגיות בישראל. פעולות אלו גרמו לאבידות משמעותיות בשורות צבא ארצות הברית וצה"ל. בין הפעולות הבולטות שבהן נעשה שימוש בכטב"מים מתאבדים ניתן למנות את התקיפה על "בסיס מגדל 22" ב-28 בינואר 2024, שגרמה למותם של שלושה חיילים אמריקאים ופציעתם של 34 נוספים, וכן תקיפה על בסיס צבאי ישראלי ברמת הגולן שגרמה למותם של שני חיילים מיחידת גולני ולפציעת 25 אחרים.
מהם המאפיינים המרכזיים של חיל הכטב"מים העיראקי?
ארסנל הכטב"מים שבו משתמשות קבוצות עיראקיות כמו גדודי חזבאללה, ואל-נג'באא כולל דגמים מגוונים – חלקם תוצרת מקומית, ואחרים מדווחים כאיראניים במקור.
הכטב"מים הללו מתקדמים וכוללים יכולות התקפיות ומודיעיניות מגוונות: חלקם מיועדים לאיסוף מודיעין ולתצפית, ואחרים לביצוע תקיפות ישירות ומתאבדות על מטרות צבאיות.
לפי מספר דוחות מודיעין אמריקאיים, הצליחו קבוצות ההתנגדות העיראקיות להתאים את הטכנולוגיה לצרכיהן המבצעיים.
סוגי כטב"מים עיקריים שברשות הכוחות העיראקיים (לפי מקורות תקשורתיים):
שאהד 129 – מסוגל לטוס בטווח של 1,700–2,000 ק"מ, לשאת טילים חכמים ולשהות באוויר עד 24 שעות רצופות.
מוהאג'ר-6 – מבצע משימות תצפית ותקיפה, תוקף מטרות נייחות וניידות, טווח פעולה של עד 2,000 ק"מ, כושר נשיאה של 40 ק"ג, משך טיסה של 12 שעות בגובה של 18,000 רגל (5,487 מטרים).
אבאביל-3 – משמשת למשימות תקיפה ישירה או מתאבדת, עם יכולת נשיאה של חומרי נפץ עוצמתיים. טסה עד גובה 15,000 רגל (כ-4,500 מטרים), טווח של 250 ק"מ, מסוגלת להעביר תמונות לתחנות קרקע או מערכות קליטה אחרות. מונעת במנוע בוכנה עם זמן פעולה של 8 שעות.
כטב"ם מתקדם הדומה ל-MQ-9 ריפר – פותח להיות קטלני יותר במדויקת הפגיעה. לפי מקורות תקשורתיים, אורכו 11 מטרים, גובהו כ-4 מטרים, כושר נשיאה של 1,700 ק"ג. מהירות מקסימלית של 370 קמ"ש וזמן טיסה של מעל 27 שעות, תלוי במשימה ובמטען. מצויד במערכות חיישנים מתקדמות, מצלמות אלקטרו-אופטיות מדויקות וחיישני אינפרה-אדום לפעילות יום ולילה.
סופר: אל-חנאדק