60 מדינות בסכנה? ההצעה שמעניקה לנשיא סמכות צבאית חסרת גבולות

דוחות אחרונים של The New York Times מצביעים על טיוטת הצעת חוק להרשאת שימוש בכוח צבאי אמריקאי נגד כנופיות סמים, שנמצאת כעת בדיונים בין הקונגרס לבית הלבן. אף שטרם פורסם נוסח רשמי של ההצעה, המידע הזמין לציבור מצביע על כך שהיא עשויה לשמש להצדקת התערבות צבאית אמריקאית בלפחות 60 מדינות.

"חזית מלחמת הסמים" שמובלת על ידי ארצות הברית עלתה מדרגה במהירות במהלך החודש האחרון: לאחר שהבית הלבן חתם על צו סודי המאפשר תקיפות נגד כנופיות סמים באמריקה הלטינית, חיזקה וושינגטון את נוכחותה הצבאית באזור והחלה בביצוע סדרת תקיפות אוויריות קטלניות נגד כלי שיט אזרחיים שלכאורה מעבירים סמים במים בינלאומיים בים הקריבי. ארגון Human Rights Watch כינה את התקיפות הללו "רצח מחוץ לחוק".

מידת הפעולות שבהן על וושינגטון ללכת במסגרת מסע הסמים החדש שלה עוררה מחלוקות בתוך ממשל טראמפ. כאשר הציעה סוכנות למלחמה בסמים (DEA) להשתמש בצבא האמריקאי לתקוף כנופיות בתוך שטחה של מקסיקו, במהלך ישיבה בבית הלבן בתחילת השנה, התנגדו חלק מהנציגים במשרד ההגנה וגופים אחרים, מכיוון שהרשות המבצעת לא החזיקה בסמכות משפטית מספקת לכך.

AUMF – Authorization for Use of Military Force הוא הכלי המשפטי הנפוץ ביותר להצדקת פעולות צבאיות כיום. החקיקה שאושרה לאחר פיגועי 11 בספטמבר היוותה את הבסיס ל"מלחמה העולמית בטרור", שפגעה לעיתים קרובות באנשים שלא היו קשורים לפיגועים. בשל ניסוחה הרחב ביותר, נעשה שימוש בסמכות זו מאז 2001 להצדקת התערבויות צבאיות בלפחות 22 מדינות.

ההצעה, שלכאורה הוגשה בשבוע שעבר על ידי חבר הקונגרס הרפובליקני קורי מילס (פלורידה), מבקשת להוציא AUMF חדש נגד "טרוריסטי סמים". נראה שהיא בהשראת סמכות 2001 והיא רחבת היקף באותה מידה: אף שהיא מוגבלת לחמש שנים בלבד, ההרשאה אינה מגדירה מטרות ספציפיות ואינה מטילה מגבלות גיאוגרפיות.

פרופסור ג'ק גולדסמית' מאוניברסיטת הרווארד אמר לThe Times שההצעה "רחבה באופן מטורף", ומעידה למעשה על "הרשאה פתוחה למלחמה נגד מספר בלתי מוגבל של מדינות, ארגונים ואנשים שהנשיא עשוי להחשיב ככפופים לה". הנוסח המיוחס למילס מעניק לנשיא סמכות להשתמש ב"כל צורות הכוח הנדרשות והמתאימות נגד אותן מדינות, ארגונים או אנשים שהנשיא קובע כי הם טרוריסטי סמים", כולל מממנים ותומכים שלהם.

מוקדם יותר השנה, הוסיף הבית הלבן רשימה ארוכה של כנופיות סמים באמריקה הלטינית לרשימת "ארגונים טרוריסטיים זרים (FTO)", ואם תיושם הצעת מילס, הנשיא עשוי לקבל סמכות להכריז מלחמה נגד כל אחד מהארגונים הללו בכל מקום בו הם פועלים. בשל אופיו הגלובלי של סחר הסמים והאופי המעורפל של הגדרת "כנופיות סמים", הדבר עלול לכלול פעולות צבאיות אמריקאיות בעשרות מדינות.

לדוגמה, קארטל סינלואה, שסווג על ידי ממשל טראמפ כארגון טרור בפברואר, פעיל ב"לא פחות מ-47 מדינות" על פי סוכנות DEA. החוקרת ונדה פלפאב-בראון הכינה סדרה של חמישה מאמרים על "מדיניות החוץ של קארטל סינלואה וקארטל CJNG", וציינה מדינות כולל: אלבניה, אוסטרליה, בלגיה, כף ורדה, צ'ילה, סין, קולומביה, קונגו דמוקרטית, אקוודור, צרפת, גרמניה, גאנה, גיניאה-ביסאו, אירלנד, הודו, איטליה, מאלי, מרוקו, מוזמביק, הולנד, ניו זילנד, מדינות "משולש הצפון" במרכז אמריקה, ניקרגואה, ניגריה, פרו, פורטוגל, רומניה, סנגל, סרביה, סלובקיה, ספרד, ובריטניה. יש גם פעילות בבאליז, קנדה, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, גיאנה, פנמה ותאילנד.

אם ההרשאה הייתה מכוונת רק נגד קארטל סינלואה, תיאורטית היא הייתה מאפשרת התערבויות צבאיות אמריקאיות בלפחות 42 מדינות. אך זהו רק אחד מהקארטלים שסווגו כטרוריסטיים על ידי ממשל טראמפ. מלחמה נגד CJNG תוסיף את ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי, טורקיה, אורוגוואי וונצואלה לרשימה. קארטל טרין די ארואגה פעיל בקוסטה ריקה. במקביל, סיווג ממשל טראמפ מספר מדינות כ"מעברי סמים בעלי עדיפות גבוהה" כולל אפגניסטן, בוליביה, קולומביה, מיאנמר וונצואלה, תוך שהן מוגדרות כ"שיתוף פעולה חיוני לאינטרסים הלאומיים האמריקאיים".

ביחד, הצעת מילס והסיווגים הטרוריסטיים עשויים לאפשר לנשיא האמריקאי להתערב ברוב מדינות היבשת האמריקאית. אם ייאמץ ההסבר באופן מילולי, ההרשאה עלולה אף לשמש להצדקת פעולות עוינות בתוך ארצות הברית עצמה, שכן כנופיית MS-13, שסווגה כטרוריסטית, נוסדה בלוס אנג'לס ויש לה פעילות נרחבת בתוך המדינה. עם זאת, מדובר באפשרות בלתי סבירה למעשה.

אליזבת ביוורס, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת Widener, מסבירה: "ישנן חבילות הגנה חוקתיות נגד חיסול מחוץ לחוק בתוך ארצות הברית, שלא ניתן ליטול באמצעות AUMF". אך היא הזהירה כי כל זה מניח שהנשיא יעמוד במגבלות אלו: "כל השיח הזה על לגיטימיות תלוי לחלוטין במה שיעשו הרשויות האחרות, כולל בתי המשפט, מול ההפרות הללו".

רשויות אמריקאיות תמיד חיפשו להרחיב את סמכויותיהן על ידי שילוב "מלחמת הסמים" עם "מלחמת הטרור", תוך שימוש במונח המثير מחלוקת של "טרור הקשור לסמים". ב-2011 טענה DEA כי 39% מהארגונים הטרוריסטיים הזרים מחזיקים ב"קשרים מוכחים עם סחר בסמים". לכן, ההרשאה החדשה עשויה לחול גם על ארגונים טרוריסטיים מסורתיים כגון אל-קאעידה, חזבאללה וטאליבאן. משמעות הדבר היא שההרשאה עשויה להעניק לוושינגטון סמכויות נוספות (מעל סמכויות קיימות) להתערבות במדינות בהן פועלים ארגונים אלו: החל מהמעורבות של הטאליבאן באפגניסטן ובפקיסטן, חזבאללה בלבנון, ועד רשימה ארוכה של מדינות בהן קיימות סניפים של אל-קאעידה: אלג'יריה, בורקינה פאסו, איראן, עיראק, לוב, מאלי, סומליה, סוריה ויתמן.

וושינגטון האשימה מאז ומתמיד את צבא השחרור הלאומי הקולומביאני (ELN) בסחר בסמים. בשל תפקיד קובה בתיווך בין ELN והממשלה הקולומביאנית, התעקשה וושינגטון לסווג את האי כ"מדינת חסות לטרור". תיאורטית, ההרשאה המוצעת עשויה לאפשר תקיפות צבאיות נגד קובה. באופן דומה, ניסיונות וושינגטון לקשר את ההנהגה הוונצואלית למה שמכונה "קאטריל סול" עשויים לשמש להצדקת מלחמה נגד הצבא הוונצואלי, ולא רק כנופיות.

לסיכום, ההצעה יוצרת בסיס משפטי לנשיא האמריקאי לנהל פעולות צבאיות בלמעלה מ-60 מדינות. אף שאין סימנים לכך שהקונגרס נלהב לאמץ סמכות רחבה כל כך, אם תאושר, היא תשלב שני כישלונות מדיניות מרכזיים של ארצות הברית – מלחמת הסמים ומלחמת הטרור – במסגרת אחת, מה שעלול להרחיב את היקף הסכסוכים הצבאיים בחצי הכדור המערבי ומעבר לו.