במהלך התפתחות שנחשבת לאחת מנקודות המפנה הבולטות בזירת הכוח הימי האזורית, הכריזה הרפובליקה האסלאמית של איראן, באמצעות משמרות המהפכה, על כניסתה לשירות מבצעי של נושאת המזל"טים "שהיד באקרי". פלטפורמה ימית עצומה זו, אשר עברה התאמות יסודיות מתוך אוניית מכולות מסחרית לשעבר בשם "פרארין", איננה עוד ספינת מלחמה רגילה – אלא ביטוי ממשי לדוקטרינה ימית חדשה, שממחישה את ההתקדמות העצומה שהשיגה איראן בתעשיות ההגנה העצמאיות שלה, ואת נכונותה להקרין את כוחה הימי ברמה האזורית ואף מעבר לה.
"שהיד באקרי" מהווה קפיצת מדרגה אסטרטגית יוצאת דופן – הן בגודלה, הן בתפקידה והן ביכולות הלחימה והטקטיקה שהיא נושאת עמה. מדובר בבסיס צף של ממש, המצויד בכל הכלים הדרושים ללחימה, מודיעין והגנה. עיצובה נועד לשקף תפיסה אסטרטגית עמוקה, ההופכת את האונייה לבסיס ימי נייד, המסוגל לבצע משימות מתמשכות במים פתוחים ללא תלות בנמלים חיצוניים, הודות לשלוש תחנות דלק נפרדות ויכולת הפלגה של שנה שלמה ברציפות.
"שהיד באקרי" מתבלטת ביכולתה לשאת לפחות 30 סירות תקיפה מהירות מדגם "טארק" – כלי שיט זריזים וקטלניים, המתאימים ללוחמה בלתי סימטרית ולביצוע פעולות של פשיטה ימית. הספינה כוללת שמונה האנגרים המיועדים למל"טים מסוגים שונים ולמסוקים צבאיים, המאפשרים ביצוע פעולות תקיפה ותצפית בו-זמנית מן הים והאוויר. השילוב הזה מקנה ל"שהיד באקרי" יכולת תקיפה כפולה, שקשה מאוד להתמודד עמה – במיוחד בזירה ימית רוויה באיומים.
במישור החימוש, הספינה מצוידת במערכות הגנה אווירית מתקדמות קצרות ובינוניות טווח, שמסוגלות ליירט מטוסים, מסוקים וטילים תוקפים. בנוסף, היא נושאת טילי שיוט ארוכי טווח שמסוגלים לפגוע בדיוק רב במטרות ימיות ויבשתיות כאחד. כמו כן, מעריכים כי הספינה מצוידת במכ"מים מתקדמים, מערכות לוחמה אלקטרונית ואמצעים לאיסוף מודיעין אלקטרוני – מה שהופך אותה למרכז בקרה ימי מודיעיני לכל דבר.
לצד העוצמה הצבאית, הפיקוד האיראני לא הזניח את ההיבטים האנושיים. הספינה כוללת בית חולים ימי מלא להענקת טיפול רפואי לצוות במהלך המשימות הארוכות, ומגרש כדורגל קטן בקומה השנייה – מהלך שממחיש את ההשקעה ברווחת הלוחמים ובשמירה על מורל גבוה במהלך ההפלגות הארוכות.
"שהיד באקרי" אינה רק תוספת טכנית לצי האיראני – אלא מסר אסטרטגי חד וברור לכל גורם השואף לשלוט בימים המקיפים את איראן. היא מהווה סמל ליכולתה ההולכת וגוברת של איראן לפתח מערכות נשק מתקדמות בייצור עצמי, תוך התמודדות עם עשרות שנות סנקציות וחסימות טכנולוגיות. הספינה הזאת מסמלת את כניסתה של איראן לשלב חדש של עליונות ימית, בו לא עוד רק מפרץ הפרסי וים עומאן הם זירות פעילות – אלא גם מזרח הים התיכון והאוקיינוס ההודי.
בתוך מציאות גיאו-אסטרטגית רווית מתחים, הרפובליקה האסלאמית מאותתת כי בכוונתה לא רק להגן על גבולותיה – אלא גם להרחיב את נוכחותה הימית ולהגן על האינטרסים האזוריים שלה בעוצמה ובתעוזה. "שהיד באקרי" משקפת את ראש החץ של הדוקטרינה החדשה – המשלבת בין כוח ימי, מודיעין ויכולת הרתעה יוזמתית.
ויש להוסיף לכך עוד נתון אסטרטגי מהותי: במהלך מלחמת 12 הימים מול ישראל, שבמהלכה הופגנו יכולות טילים, מל"טים ומודיעין ברמות מתקדמות ביותר, איראן לא נדרשה כלל להשתמש בנשקה הימי – שהוא אחד ממרכיבי כוחה הגדולים ביותר. משמעות הדבר היא ברורה: הרפובליקה האסלאמית שומרת בידה אמצעי עוצמה שטרם הופעלו, ואשר יכולים לשנות את פני הזירה ברגע שתבחר בכך.
סופר: אל-חנאדק