במהלך התוקפנות הישראלית נגד איראן, שנמשכה 12 יום בחודש יוני, ובהקשר התגובה האיראנית לתוקפנות, נחשפו לאחרונה שמות של כמה אתרים ישראליים שנפגעו ושלא נחשפו על ידי ישראל באותה עת. בין מטרות אלו, בלט שמו של מחנה ציפורית בעיתון הבריטי "הטלגרף" כאתר צבאי רגיש שהותקף על ידי טילים איראניים. מחנה זה, שאינו מוכר במיוחד בתקשורת, נהנה מחשיבות אסטרטגית בתפיסה הצבאית הישראלית, מה שהופך את תקיפתו להתפתחות איכותית.
מחנה ציפורית ממוקם בגליל התחתון, ליד העיר נצרת עילית, באזור הצפון. הוא ממוקם על גבעה גבוהה המשקיפה על שטחים נרחבים, מה שמעניק לו יתרון אסטרטגי בתצפית ובמעקב. הוא גם קרוב למספר בסיסים נוספים המרכיבים את מה שמכונה "חומת ההגנה הצבאית הצפונית" שהקימה ישראל בגבול עם לבנון.
מחנה ציפורית אינו בסיס אימונים רגיל, אלא משמש כמרכז ראשי למה שמכונה "מודיעין שדה צפוני" בצה"ל. הוא מילא תפקיד מתקדם באיסוף מידע, ניהול תצלומי אוויר, מעקב אחר תנועות באמצעות לוויינים ומל"טים, וניתוח נתונים הקשורים לחזית לבנון וסוריה.
כמו כן, ההערכה היא כי המחנה מכיל יחידות מאגף המודיעין (אמ"ן), לצד חלק מיחידה 8200 המתמחה בהאזנות סתר וריגול אלקטרוני, מה שהופך אותו לחלק ממערכת הפיקוד והשליטה הצבאית הישראלית בצפון.
במלחמה האחרונה בין איראן לישראל, דיווחו מקורות צבאיים כי מחנה ציפורית היה בין האתרים שדווחו כנתונים להתקפות טילים מדויקות והתקפות מל"טים. למרות הסודיות של התקשורת העברית לגבי הנזקים, הדלפות ביטחוניות ופרסומים של פעילים הצביעו על נזקים למתקנים מסוימים בו, ועל שיבוש חלקי ברשת התקשורת הפיקודית בצפון למשך שעות.
תקיפה זו לא הייתה מפתיעה, שכן משמרות המהפכה אישרו בעבר כי הם מחזיקים בבנק מטרות הכולל מרכזי מודיעין ובקרה, ולא רק אתרים צבאיים מסורתיים. באמצעות תקיפת המחנה, הוכיחה איראן כי היא מחזיקה ביכולות מודיעיניות ומבצעיות לפגוע בתשתיות הביטחוניות הרגישות של ישראל.
תקיפת בסיסים מסוג זה פותחת פתח לשאלות אמיתיות בתוך הממסד הצבאי הישראלי: עד כמה נחשף מידע מודיעיני על אתרים אלה? מהי יעילותה של מערכת ההגנה האווירית בהגנה על האתרים? והאם שלב חדש זה מציב את העומק הביטחוני הישראלי בטווח האש?
סופר: אל-חנאדק