יום רביעי 02 יולי , 2025 09:47

הארץ מפרסמת "מפות מבעיתות": טילי איראן החריבו שכונות שלמות

המאמר שפורסם בעיתון "הארץ" סוקר מפות של אזורים שונים בישראל וכיצד הושפעו מגלי ההדף שנגרמו על ידי הטילים הבליסטיים האיראניים, שהיו הרסניים לא פחות מהמכה הישירה, לפי תיאורם.

המאמר חשף כי גלי ההדף וההשפעה הישירה של הטילים האיראניים הכבדים גרמו להרס שפרש עד מאות מטרים, ואלפי בתים ומבנים נפגעו – חלקם נפגעו קשה, עם קריסת קירות פנימיים וחיצוניים, בעוד שבאחרים נגרם נזק לחלונות ומסגרות הדלתות בלבד.

המציאות הזו הפכה לשגרה שחוזרת על עצמה במשך 12 ימי מלחמה עם איראן. לאחר נפילת טיל באזור מיושב, השתלטה על המקום כאוס: זרמי מים, צינורות כיבוי מפוזרים, אזעקות מייללות, ענני אבק, ותושבים בורחים להציל חיים.

כעבור 12 שעות, עם סיום פעולות החילוץ וזיהוי הקורבנות, שורר שקט. גדרות אלומיניום לבנות מוצבות – כמו באתרי בנייה. שומרים עם אפודים זוהרים יושבים בכניסות לבניינים, בזמן שהתושבים המומים, שנעקרו מבתיהם, בוהים בנוף החדש. מדי פעם, קורסת עוד חתיכת מבנה – לפעמים זכוכית, לפעמים בטון.

בפרבר רמת גן ליד תל אביב, התקרבה משפחה להריסות רכבם הקבור מתחת לביתם; המבנה נפגע קל-בינוני. הם פתחו את דלתות הרכב בניסיון להציל משהו, אך עזבו כעבור רגעים. לא היה דבר ששווה לשמור עליו.

בכל רחבי ישראל, גרמו גלי ההדף וההשפעה הישירה של הטילים האיראניים הכבדים להרס נרחב למאות מטרים. אלפי בתים ומבנים נפגעו – חלקם נפגעו קשות עם קריסת קירות פנימיים וחיצוניים, ובאחרים נגרם נזק לחלונות ודלתות בלבד.

הגורם המשותף לכל המקרים האלה הוא האדם שנעקר מביתו, והוא ימשיך לשאת את השפעת הטראומה הזו לשנים רבות.

בתל אביב, נפגעו 480 מבנים בחמישה אתרים שונים, רבים מהם ניזוקו קשה. ברמת גן נפגעו 237 מבנים בשלושה אזורים, כ-10 מהם נפגעו בצורה קשה. ובפרבר בת ים נפגעו 78 מבנים מפגיעת טיל אחד, ו-22 מהם ייהרסו.

רשות המיסים קיבלה בקשות לסיוע כלכלי עבור כ-33 אלף מבנים שניזוקו. נפתחו גם 4,450 תיקים על נזק לרכוש וציוד, ועוד 4,119 תיקים לרכבים פגועים.

רוב הרשויות המקומיות שואפות להרוס את המבנים ההרוסים במהירות האפשרית – לפעמים תוך ימים. זאת בעיקר בשל הסיכון שבהשארתם, אך גם כדי להסיר את הצלקת המכוערת מלב השכונות. לתושבים ניתנה רק הזדמנות קצרה מאוד לאסוף את רכושם.

אדם שסייע למשפחה בבת ים אמר: "זה ניצול מוחלט."
והוסיף:
"שבוע שלם רדפנו אחרי הממשלה, פיקוד העורף, העירייה, רשות המיסים והמשטרה, כדי להבין מה לעשות עם רכוש בבית שאין בו דלתות או חלונות. ואז הודיעו לנו שיש לנו שעתיים וחצי לקחת את הדברים החשובים. אחר כך קיצרו את הזמן."

והמשיך:
"פיקוד העורף אמר: יש לכם 15 דקות בלבד, ואתם יכולים לקחת רק שני תיקים. לא ידענו מתי הבניין ייהרס או אם תהיה עוד הזדמנות. אז הבנו שלא נוכל להציל אף רהיט. אנחנו מבינים את זה מסיבות בטיחותיות, אבל לארוז את כל רכושך, בגדיך, תמונות משפחתך, תכשיטיך – ומאה אלף פרטים קטנים שאספת כל החיים – זה מה שרצינו באמת."

הצבא לא הופתע מהיקף הנזק שגרמו הטילים האיראניים; לדבריהם, הנזק במוקדי הפגיעה היה צפוי.

"מוקדי האימונים של פיקוד העורף נראים בדיוק כמו אתרי הפגיעה האמיתיים", לדברי אחד הקצינים.

במקרים של נזק עקיף, מבנים חדשים – כמו אחד בתל אביב ואחר בפתח תקווה – עמדו טוב יותר מול הפיצוץ.

קצין בכיר אמר:
"השפעת הפיצוץ וגליו משתנה ממקום למקום. זה תלוי אם נגרם נזק לליבה הקשיחה של המבנה – שהיא מיועדת לספוג אנרגיה ונזק – או אם הפגיעה הייתה במקום אחר בבניין או בסמוך אליו, מה שמרחיב את שטח הפיצוץ."

למעשה, בשני מקרים רחבי היקף – בתל אביב וברמת גן – נפלו הטילים ברחוב, ולא ישירות על מבנים. אך גלי ההדף הרסו את כל המבנים הסמוכים.

קצין בכיר בפיקוד העורף אמר:
"ככה נראה הרס בסביבה עירונית. גם הפצצות שהשלכנו בלבנון גרמו לאותו אפקט."

והוסיף:
"אבל (בישראל) מספר הקורבנות היה אחר. יש לנו רק 29 הרוגים, ולא מאות, כי אנשים כאן יכולים להיכנס למרחבים ממוגנים ולסגור את הדלתות."

תקווה להצלת הבית

מעט אחרי השעה 23:00, באחד מלילות המלחמה הראשונים עם איראן, נשמע פיצוץ עז שהחריד את תושבי הכפר טמרה בצפון. טיל בליסטי נפל מטרים ספורים מבית משפחת יאסין. בקומה השלישית והאחרונה, גר פאדי יאסין (בן 40) עם אשתו ובנו. הוריו גרו בקומה השנייה, ואחיו בקומת הקרקע.

פאדי מספר:
"הייתי עם אשתי ובני בחיפה, וקיבלתי התרעה מהאפליקציה על טמרה. שלחתי הודעה בקבוצת הוואטסאפ של המשפחה, אבל אף אחד לא ענה. הרגשתי משהו רע. חזרתי מיד לטמרה, ובדרך חייתי בהכחשה."

בתל אביב ורמת גן, שם היה הנזק הנרחב ביותר, לא נפלו הטילים ישירות על מבנים, אלא ברחובות – אך גלי ההדף הרסו את המבנים סביבם.

פאדי ממשיך:
"כשהגעתי, ראיתי את ההרס הנרחב בבית שלנו, אבל מצאתי את הורי בחיים. הם הסתתרו בחדר המדרגות. הטיל נפל במרחק של 7–8 מטרים מהם. אבל אז שמענו את החדשות הרעות על השכנים."

השכנים היו משפחת אל-חטיב. רג'א אל-חטיב שרד, אך איבד את אשתו מנאר (בת 45) ושתי בנותיו: הלא (13) ושאדא (20). גם אחות אשתו, מנאר (41), נהרגה – היא גרה בקומה העליונה עם אחיו ובנה.

לדברי המהנדס מוסטפא אבו אל-היג'א, שמפקח על השיקום בטמרה, גם בית יאסין מיועד להריסה. אך פאדי יאסין אומר שהמשפחה "לא ממהרת להרוס".

"קודם נהרוס את הקומה העליונה שבה גרתי. לאחר מכן נזמין מהנדס שיקבע אם ניתן להציל את הקומה השנייה שבה גרים הוריי."

והוסיף:
"הוריי בנו את הבית הזה במו ידיהם, אבן אחר אבן, לאורך שנים. גרנו בו 25 שנה, ועכשיו הוא איננו. אספנו תמונות קרועות מתוך ההריסות וניסינו להרכיב אותן מחדש.

"הרבה דברים קרו בבית הזה – חתונות, הולדת נכדים, חגים. כל הזיכרונות שלנו, שמרכיבים את הזהות שלנו, היו שם, ועכשיו הם קבורים מתחת להריסות. אנחנו עדיין לא מעכלים את זה. אבל בסופו של דבר, הכאב הגדול ביותר הוא כאבם של שכנינו."

לפי העירייה, עבודות השיקום יימשכו כשנה. שלושה בתים סמוכים ניזוקו קשה, בנוסף לבתים נוספים, ויידרשו חודשים לתיקונם.

"יצאנו מהמלחמה הזו עם הכי פחות נזק"

בבוקר יום חמישי, כאשר רמת גן ספגה את המכה הישירה השלישית במלחמה, חשב רן מאס שהטיל האחרון נפל מול ביתו בשכונת "ראשונים". הוא היה במקלט סמוך, והרגיש את האדמה רועדת.

מאס אומר:
"שמענו קולות יירוט או טילים נופלים רחוק, אבל כשטיל נופל קרוב מאוד אליך, אי אפשר לטעות בהרגשה."

למעשה, הטיל נפל כ-300 מטרים ממנו. אך עם סוג הטילים שהשתמשה בהם איראן, המרחק הזה הספיק לגרום להרס כבד.

מאס (בן 36), שעובד בתחום החינוך, אומר:
"יצאתי מהמקלט והבנתי מיד את גודל המקרה. כל החנויות ברחוב – החלונות שלהם התנפצו, והקרקע התמלאה בשערים מברזל. ציפיתי שגם ביתי נפגע."

בהתחלה, חשב שהבית לא ניזוק קשות – החלונות המזרחיים נותרו שלמים. אך כשנכנס לדירה, הבין שאלה היו היחידים ששרדו.

"כל שאר החלונות התפוצצו. דלתות ההזזה בבית יצאו ממקומן, וגם הדלת הראשית", אמר.

מאס פעל לפי הנחיות הרשויות והגיע למרכז פינוי קרוב, ומשם הועבר למלון בשכונת "נווה צדק" בתל אביב. מאז הוא חוזר כל יומיים לביתו לעקוב אחרי תחילת השיפוץ.

לדבריו, באזורים הרחוקים יחסית מנקודת הפגיעה, היו מבנים שנותרו שלמים, בעוד מבנים סמוכים ניזוקו קשות – כפי שמופיע במפות של מהנדסי רמת גן.

"ההבדל בין מבנים חדשים לישנים עצום, כמו הבניין שבו אני גר", אמר מאס.
"אפילו במקומות קרובים מאוד למוקד הפגיעה, יש מבנים ששופצו ולא נפגעו כמעט בכלל."

חפירת מקלטים ותחזוקתם יקרים, אך הסטטיסטיקה מוכיחה שלשהות מתחת לאדמה יש חשיבות רבה.

קצין מפיקוד העורף אמר:
"באזור של מאס, נפגעו 107 מבנים. בשלוש הפגיעות הישירות ברמת גן, נפגעו 257 מבנים עם אלפי דירות. כ-10 מבנים הוכרזו כמסוכנים וייהרסו מיידית."

מאס, שמתעקש לחזור לביתו בהקדם, היה בין 3,000 שפונו למלונות ברחבי הארץ. הרשויות הודיעו שרובם יחזרו לבתיהם בתחילת השבוע, לאחר תיקונים בסיסיים.

פיקוד העורף רואה כנקודת זכות את העובדה שלא קרס אף מבנה במלואו. בבת ים קרסה חזית בניין, בפרבר חולון קרסו שתי קומות, וכן קרה גם בתל אביב – אך אף מבנה לא התמוטט על דייריו.

"בניגוד לרעידות אדמה, קשה מאוד להפיל מבנה באמצעות טיל, אלא אם כן הוא פוגע בעמוד נושא", אמר קצין.

כך למשל, מבנה בצפון תל אביב – עמודיו ניזוקו והחזית נקרעה, לאחר שטיל פגע בין הבניין לשורת בתים פרטיים. למרות שהמבנה סומן לפינוי, הוא עדיין עומד, וכל מי שהיה במקלט – שרד.

"יצאנו מהמלחמה הזו עם הכי פחות נזק, ואני רוצה להודות לכל מי שקיבל החלטות בתחום ההגנה האזרחית מאז 1991", אמר הקצין, כשהוא מתייחס לשנת מתקפת הטילים של סדאם חוסיין.

והוסיף:
"המלחמה הזו לימדה אותנו שגם בעידן טכנולוגי – אין תחליף ללמידה מהעבר. אם נהיה מציאותיים – אין מנוס מלחזור ולחפור מקלטים. זה יקר, אבל הנתונים מוכיחים שהשהות מתחת לאדמה מצילה חיים.

"בצפון, לימדנו את החיילים לחפור תעלות כמו פעם, וזה הציל חיים. הטכנולוגיה מתקדמת, אבל אי אפשר להתעלם מלקחי העבר."






מקור: הארץ

סופר: אל-חנאדק




לוח שנה