18:30 זמן קודס הכבושה
בשורות הבאות נסקור את דמותו של אבו עומר הסורי – מהנדס צבאי עלום, שחוסל על ידי ישראל בתקיפה בעזה ביוני האחרון. סיפורו שופך אור על אחד המוחות המרכזיים שעמדו מאחורי ההתפתחות הארגונית והמבצעית של חמאס בשנים האחרונות.
חכם אל-עיסא נולד ב-1967 בכווית, לפליט פלסטיני מהכפר ראמין שבנפת טולכרם. את לימודיו האקדמיים עשה בהודו, בעיר בופאל, שם התעורר בו עניין בפוליטיקה ובג'יהאד עולמי. בהמשך עבר הכשרות צבאיות באיראן והשתתף בלחימה בצ'צ'ניה, סוריה ולבנון. אחרי נסיגת ישראל מעזה בשנת 2005, השתקע ברצועה והחל לפעול בזירה המקומית.
כינוייו הרבים – "אבו עימאד", "אבו מחמוד", "אבו אל-מאוקאע" – לא הסגירו את דמותו. הוא מעולם לא הופיע בציבור, אך השפעתו הייתה ניכרת: כל שינוי תפעולי, כל קפיצה טכנולוגית בשטח, נשאה את חותמו. הוא היה לא רק מפקד, אלא גם מתכנן, אדריכל תפיסות הלחימה החדשות של חמאס, עם שילוב ייחודי של אידאולוגיה ומשמעת מקצועית בסגנון משמרות המהפכה.
תחת פיקודו, הוקמה אקדמיה צבאית, אורגן מחדש חיל ההגנה האווירית, וחלו קפיצות איכות בתחומי ההנדסה, הארטילריה, השריון והצליפה. הוא כיהן כחבר במועצה הצבאית העליונה של חמאס, והיה אחראי על המודיעין והמבצעים – משרות שדורשות אמון גבוה מצד בכירים כמו מוחמד דף.
המתקפה ההמונית על ישראל לא הייתה גחמה של רגע, אלא תוצאה של שנים של תכנון ובניית תשתית צבאית ותודעתית. אל-עיסא היה מהראשונים שהניחו את יסודותיה של אסטרטגיה היברידית – התקפית והגנתית כאחת – שנועדה להכות בעורף הישראלי ולהגביר את ההרתעה.
ב-28 ביוני 2025 הודיע דובר צה"ל על חיסולו של אבו עומר הסורי בתקיפה ממוקדת בעזה, יחד עם אשתו ונכדתו. אך למרות הצלחת הסיכול, מה שבלט בקרב אנליסטים ביטחוניים הוא התחושה שישראל לא חיסלה רק אדם – אלא נגעה בלב של מערכת שמוכיחה שוב ושוב שהיא נשענת על עומק, תכנון ומוחות בלתי צפויים.
סופר: אל-חנאדק
