כך מנסה ארצות הברית להגן על ישראל מהחלל!

פריצת התוקפנות הישראלית-אמריקנית המחודשת נגד הרפובליקה האסלאמית באיראן החזירה את הזרקור אל ההגנה החללית שארצות הברית כופה למען ישראל באמצעות חברות לוויין מסחריות. כך, עיתונאים או חובבים אינם יכולים למצוא תמונות אוויריות באיכות גבוהה של אזורים מהשטחים הפלסטיניים הכבושים – רק באזורים אלה. באופן אבסורדי, ניתן למצוא תמונות ברזולוציה גבוהה של הפנטגון האמריקאי, אך הדבר בלתי אפשרי לגבי אזור תל אביב.

ההגנה האמריקאית באה לידי ביטוי באמצעות חוק האוסר על הצגת תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה של ישראל מצד חברות לוויין מסחריות, חוק שמכונה "תיקון קיל-בינגהאמ" (Kyl-Bingaman Amendment – KBA), תוספת לחוק סמכויות המודיעין של ארה"ב לשנת הכספים 1997.

העיקר בפרטי החוק:
- שם החוק המלא:
Kyl-Bingaman Amendment to the National Defense Authorization Act for Fiscal Year 1997.

- מטרת התיקון:
למנוע מחברות אמריקאיות למכור או להציג תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה של ישראל, אם הן חורגות מהרזולוציה הנמוכה ביותר שמסופקת ממקורות בינלאומיים שאינם אמריקאיים.

- הסעיף המרכזי:
אין לחברות אמריקאיות רשות למכור או לפרסם תמונות של ישראל באיכות העולה על זו הזמינה ממקורות לא אמריקאיים.

- תוצאה מעשית:
התיקון אילץ חברות כמו Maxar ו-Planet Labs להפחית את איכות התמונות של ישראל, בניגוד לשאר מדינות העולם – מה שמקשה על חוקרים ועיתונאים להשיג תמונות איכותיות של אזורים רגישים בישראל.

- מי יזם את החוק:
שני הסנאטורים: הרפובליקני ג’ון קיל (Jon Kyl) והדמוקרטי ג’ף בינגהאמ (Jeff Bingaman).

- ההגבלה בפועל עד לאחרונה:
התמונות שפורסמו לציבור לגבי ישראל לא חרגו מ-2 מטרים לפיקסל, בעוד שלמדינות אחרות בעולם הרזולוציה יכולה להגיע עד ל-30 ס"מ לפיקסל.

- מה השתנה מאז:
בשנת 2020, הממשל האמריקאי העלה את הרזולוציה המותרת – בעקבות כניסתן של חברות אירופאיות ואסייתיות כמו Airbus ו-Black Sky שסיפקו תמונות באיכות גבוהה יותר, מה שהחליש את הצידוק החוקי. אך החוק עצמו עדיין בתוקף במידה מסוימת.

- הרף כיום:
0.4 מטר GSD – תואם לרף שמספקות חברות לא-אמריקאיות עד אמצע 2025.

- אין שינוי מהותי בחוק בשנים 2024–2025
(NDAA FY2024, FY2025) בנוגע לישראל.

אז איך הצליחו איראן ובעלות בריתה בציר ההתנגדות להשיג תמונות לוויין של ישראל?

אין ספק שהשגת תמונות באיכות גבוהה של ישראל לא הייתה פשוטה עבור איראן או חזית ההתנגדות, אך הדבר הפך לאפשרי בזכות מאמצים טכנולוגיים, מדיניים ואסטרטגיים.

הגורמים המרכזיים:

-ניצול שוק לא-אמריקאי – בעיקר חברות מאירופה ואסיה.

-שיתוף פעולה עם מדינות בעלות יכולות חלל כמו רוסיה וסין.

-יכולת עצמאית איראנית – הרפובליקה האסלאמית פיתחה תכנית חלל מקומית, והשיקה לוויינים כמו "נור 1" ו"נור 2" באמצעות זרוע האוויר-חלל של משמרות המהפכה. חלק מהלוויינים הללו כבר מסוגלים לספק תמונות ברזולוציה מספקת לצורכי תצפית צבאית. איראן גם משקיעה ביכולות בינה מלאכותית לשיפור עיבוד התמונות.

-בניית בנק מטרות באמצעות מל"טים – תצפית אווירית ממל"טים מספקת לעיתים תוצאה מדויקת יותר מתמונות לוויין. דוגמה בולטת היא המל"ט "הוד־הוד" של חיזבאללה.

לסיכום – אמריקה מגנה על ישראל מהחלל, אך יריביה מצאו דרכים לפרוץ את מסך הערפל.