16:24 זמן קודס הכבושה
לאור ההתפתחויות המהירות שלאחר הפלישה הציונית לאיראן, ניכרו הבדלים ברורים בעמדות הפוליטיות והתקשורתיות בתוך החברה הישראלית לגבי מידת הצלחת המבצע בהשגת יעדיו האסטרטגיים. בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על "ניצחון היסטורי", הזהירו אחרים כי ההסכם עם איראן אינו מבטיח די הבטחות, וכי המשטר האיראני לא קרס וכישורי הגרעין והטילים שלו עדיין מהווים איום מתמשך.
דו"ח זה מתמקד בניתוח הצהרות ודעות רשמיות, פוליטיות ותקשורתיות ישראליות שפורסמו לאחר הפסקת האש עם איראן, ומטרתו למיין את העמדות בין מי שרואים כי ישראל פגעה באויב בכך שהחלישה את היכולות הגרעיניות והטיליות של איראן והשיגה ניצחון צבאי אסטרטגי, לבין מי שטוענים כי ישראל לא הגיעה ליעדיה במלואם או כי ההסכם מסוכן (ללא הבטחות, האיום האיראני ממשיך, אכזבה מאי־הפלת המשטר). כמו כן, מודגשים מגמות משניות כגון התמקדות בעזה, ספקות לגבי שיתוף פעולה אמריקאי, וביקורת על אבדות בני אדם ועל פגמים בהגנה.
הזרם הראשון: מי שרואה שישראל השיגה את יעדיה
ראש הממשלה נתניהו:
״השגנו ניצחון היסטורי שיישאר לדורות. הסרנו שני איומים ישירים: האיום הגרעיני ואיום 20,000 הטילים הבליסטיים… השמדנו את הפרויקט הגרעיני של איראן… אתר ההעשרה התת־קרקעי בפורדו הושמד״.
זהו הצהרה רשמית נחרצת על ניצחון צבאי ומחיקת איום אסטרטגי.
שר האוצר סמוטריץ׳:
״הניצחון שלנו על איראן יחילש במידה ניכרת את חמאס… אנו הורגים היום השפעה של ארבעים שנות שליטה של משטר המולאיי… זה לא אומר שהם יכריזו על כניעה מחר, אבל התחיל שינוי יסודי״.
משלב בין ההצלחה הצבאית באיראן להשפעה האזורית שלה, ומדגיש שינוי פסיכולוגי בצד האיראני.
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט:
״הצלחנו לגרור את ארצות הברית לתקוף את איראן… ההתקפות על איראן היו הצלחה מזהירה לישראל ולצבאה״.
רואה בתמיכה ובמעורבות האמריקאית הצלחה צבאית ופוליטית חשובה.
הרשות לשידור (מקור ביטחוני):
״איראן איבדה את היכולת להעשיר אורניום ולמיליטריזציה… אינה יכולה לייצר מאות טילים בחודש״.
מתייחס להערכות מודיעיניות התומכות ברעיון שהמערכת האיראנית הושמדה או נחלשה.
איתמר אייכנר – וואינט:
״מבצע ‘האריה העולה’ הוא הישג חסר תקדים… מכה קשה לפרויקט הגרעיני האיראני… חופש פעולה אווירי חסר תקדים… חיסול בכירים ומדעני גרעין… חיזוק מעמדה של ישראל ככוח הרתעה מרכזי״.
סקירה מקיפה של הצלחת המבצע ברמות הצבאיות והאסטרטגיות.
הזרם השני: מי שטוען שישראל לא השיגה את יעדיה/או שההסכם מסוכן
ערוץ 13 :
״היעדים שמילא נתניהו למבצע נגד איראן לא הושגו… שרים במועצה המדינית־ביטחונית דרשו להמשיך במבצע עד להפלת המשטר האיראני״.
ביקורת ישירה על ההסכם וחוסר בידוי להמשך הלחימה.
נין ברגמן – ידיעות אחרונות:
האם איראן עדיין מסוגלת להעשיר? כמה טילים נשארו? האם נהרסה התשתית או שהיינו עיכוב זמני?״
ספק לגבי היעילות וההיקף של תקיפות איראן, והדגשת פערים במידע.
ניב דרומי:
״יש תחושת אובדן כי המשטר האיראני לא קרס… אבל עלינו להאמין שזה יקרה בכל זאת״.
עמדה מסויגת בין שמחה להישגים לבין אכזבה מאי־הפלת המשטר.
ערוץ "כאן" בעברית:
״ההבנות בין איראן לישראל אינן כתובות… אין בהירות לגבי האפשרות לשיקום התוכנית הגרעינית… ספק אם ישראל יכולה למנוע זאת ללא מנגנון ברור״.
מתמקד בחולשה של ההסכם ובחוסר הבטחות לטווח ארוך.
העיתונאי גדי עזרא – ידיעות אחרונות:
״המערכת הגרעינית האיראנית היא כלי, לא מטרה… המשטר האיראני עדיין קיים… עשוי לחזור בעוד תקופה… עינינו עכשיו על רוסיה וסין… אם לא נפתור את עניין החטופים, לא נוכל להתקדם״.
אזהרה שהמלחמה לא נגמרה, עם דגש על סוגיות פנים־משטריות כמו החטופים.
מגמות נוספות
התמקדות בעזה ושימוש בהצלחה כלי לחץ:
איתמר אייכנר – וואינט: ״הצלחות המבצע עשויות להאיץ משא ומתן על עסקת חילופי שבויים עם חמאס… חמאס, שבע על תמיכה איראנית, תמצא את עצמה מבודדת״.
קישור בין ההישגים באיראן להזדמנות בלחץ על חמאס בדרום.
חשש מאיבוד ההישגים:
גדי עזרא: ״המלחמה בין ישראל לאיראן היא לא רק צבאית אלא אידאולוגית… אם ההישגים המלחמתיים לא יתורגמו להבטחות פוליטיות, הם עלולים להפוך לרגע חולף בסכסוך ארוך״.
מדגיש את החשיבות להפוך את הניצחון הצבאי להישג מדיני בר קיימא.
ביקורת על האבדות והכשלות בהגנה:
איתמר אייכנר – וואינט: ״ישראל איבדה 28 הרוגים בגבול הפנימי… חלק מהטילים חדרו את ההגנה… קיים חוסר בתגובה מלאה״.
מתמקד במחיר הכבד – אבדות חייו ופרצות בהגנה.
ספקות לגבי שיתוף הפעולה האמריקאי והמחויבות העתידית:
גדי עזרא: ״המעורבות האמריקאית אינה הבטחה קבועה… עינינו כעת על רוסיה וסין… ייתכן שהן ינסו לפצות את איראן״.
הערכת שיקול חוזר בעיני ישראל לגבי האסטרטגיה ארוכת הטווח.
חמישה גורמים להצלחה של איראן בהישרדותה מול התקיפה הישראלית:
כישלון התוכנית הראשונית של ישראל לנטרל את איראן בלילה הראשון – אמונה שתצליח לשתק את איראן, אך בסופו של דבר היא ביקשה הפסקת אש לאחר תגובות איראניות.
התקפות ישירות ועוצמתיות על שטחי ישראל – לראשונה בהיסטוריה, איראן פגעה במרכזים חיוניים בתוך ישראל בצורה ממוקדת, ושברה את הדומיננטיות הביטחונית.
התפוררות לטענות ישראל על השמדת היכולות – טענות ישראל על השמדת היכולות הטיליות והגרעיניות התבדו בתגובה האיראנית המיידית והרחבה.
ניהול מתוחכם של המתח עם ארצות הברית ושליחת מסר – פגיעת איראן בבסיס אמריקאי קטר הוכיחה שהיא לא פועלת לפי הכללים האמריקאים, אך גם שלחה מסר ברור למדינות האזור.
תמיכה אזורית וציבורית גלובלית – תמיכה מצד חזית ההתנגדות, ועד גל הפגנות עולמי נגד ישראל, שהפך את המלחמה לבמה של סולידריות עם העם האיראני וחשף את הפנים התוקפניים של ישראל.
סופר: אל-חנאדק
