חצי מהישראלים סובלים מנדודי שינה בגלל המלחמה!

החברה הישראלית כולה סובלת ממשברים נפשיים רבים מזה מספר חודשים. אחד הבולטים שבהם הוא חוסר היכולת לישון כפי שנהגו בעבר – כך פתחה עיתון "ידיעות אחרונות" את מאמרה, המתמקד בבעיה חמורה שממנה סובלת החברה הישראלית – מחסור בשינה או נדודי שינה עקב המלחמה, שהחמירו במידה ניכרת בעקבות המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן.

לפי מחקר חדש שבוצע באוניברסיטה העברית ובבית החולים הדסה, כמחצית מהאזרחים בישראל סובלים מנדודי שינה, ותוצאותיו על הבריאות הנפשית והפיזית חמורות.

לדבריה של צ’ישאן הלל, מרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, המצב הנוכחי על רקע ההסלמה מול איראן מחריף את הנזק: "כשמסתכלים סביב, ברור שהמצב מבחינת שינה, וגם בתחומים אחרים, הוא הגרוע ביותר מאז תחילת המלחמה. אנשים מתעוררים כעת מספר פעמים בלילה לרוץ למקלטים, והחרדה גוברת מסיבות מובנות. אין לי ספק שהמצב חמור ממה שתיעדנו בעבר. גם מי שאינם בסכנה ישירה סובלים מהשפעה נפשית עמוקה ומתמשכת כתוצאה מהמלחמה – מה שמתבטא גם בלילות נטולי שינה".

החברה הישראלית כולה סובלת ממשברים נפשיים רבים מזה מספר חודשים. הבולט שבהם הוא חוסר היכולת לישון כמו קודם. "הקושי שמלווה אותנו מאז השביעי באוקטובר הפך לבעיה חמורה יותר במהלך המלחמה עם איראן", לפי מחקר חדש של האוניברסיטה העברית והדסה, שגילה שכמחצית מהאזרחים סובלים מנדודי שינה, ותוצאותיהם על הבריאות הנפשית והגופנית קשות.

יותר ויותר ישראלים מחפשים כיום מעט רגיעה נפשית וזמן שינה באמצעות כדורי שינה.

פרופ’ שוהם צ’ישאן הלל מציינת: "התמונה המזעזעת מבחינתנו היא שמצב השינה לא השתפר כבר שנה וחצי". כיצד ניתן לישון תחת מתקפה, אזעקות לילה תכופות, ירי טילים, ודאגה מתמשכת? הנזק הפיזי והנפשי ממשיך לפגוע באיכות השינה של הישראלים מאז ה-7 באוקטובר 2023, והמצב מחמיר במהלך המלחמה עם איראן.

מחקר חדש, שבוצע באוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, ופורסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי לפסיכולוגיה קלינית ובריאות, חושף את עומק הפגיעה. לראשונה, תועד כיצד הלחימה משפיעה על שינת האזרחים. המומחים מזהירים מפני השלכות חמורות, אך מציעים גם כללים חשובים להתמודדות שכל אחד יכול ליישם.

החוקרת הראשית הלל מהאוניברסיטה העברית מסבירה: "בעולם כולו מתקיימים מחקרים רבים על השפעת מלחמות על חיילים, אך עד כה לא נערך מחקר שיטתי שבוחן את איכות השינה של אזרחים בעורף. לנוכח האיומים היומיומיים, המצב בישראל חריג ודורש נקודת מבט שונה".

המחקר החל בדצמבר 2023, כחודשיים לאחר ה-7 באוקטובר, וכלל ארבעה מחקרים נפרדים שהתבססו על שלושה סקרים ייעודיים שביצעו החוקרים ונתונים מהלמ"ס. בסך הכל ניתחו החוקרים נתונים של כ-9000 משתתפים – כ-2000 מהם בסקרים שערך הצוות, וכ-7000 מתוך נתוני הלמ"ס שנאספו בין ינואר 2023 לינואר 2024, מה שאפשר להשוות בין התקופה שלפני המלחמה ואחריה.

שינוי קיצוני בהרגלי השינה של ישראלים

הלל אמרה: "יש עלייה של 20% במספר האנשים שישנים פחות משש שעות – זה מדאיג מאוד. התמונה הקשה היא שמצב השינה לא השתפר כבר שנה וחצי. תסמינים שמתמשכים יותר משישה חודשים נחשבים חמורים". מהנתונים עולה עלייה חדה בכל המדדים: שיעור הישראלים שישנים פחות משש שעות בלילה עלה מ-13% לפני המלחמה ל-31%. שיעור הסובלים מהפרעות שינה קפץ מ-15% ל-38%, ושיעור הסובלים מנדודי שינה קליניים – כלומר ברמה אבחונית – עלה מ-4% ל-20%.

באופן כללי, כמעט מחצית מהאוכלוסייה (48%) דיווחו על בעיות שינה לאחר המלחמה, לעומת 18% לפניה. גם השימוש בכדורי שינה עלה מ-8% ל-13%. החוקרים קובעים שמדובר בהפרעת שינה כרונית שעלולה להותיר השפעות חמורות על הבריאות בטווח הארוך.

הפרעת שינה בזמן מלחמה

לדברי פרופ’ הלל: "העלייה של 20% בשיעור האנשים שישנים פחות משש שעות היא מדאיגה מאוד מבחינה בריאותית. מדובר בתחושת קושי עצומה שנמשכת זמן רב. מצב כזה אינו זמני אלא תקופה ממושכת מבחינה בריאותית – עם השלכות חמורות. זה מה שמדאיג אותנו ביותר".

המחקר גם מצא שנזקי השינה בקרב נשים חמורים במיוחד. "במחקר קודם שערכנו בתקופת הקורונה, זיהינו תופעה דומה – נשים חוות יותר לחץ, ושינתן נפגעת יותר במצבים מלחיצים. מצער לראות את הדפוס הזה חוזר בזמן מלחמות. מדובר בהשפעה חזקה ומתמשכת – נשים סובלות יותר וישנות פחות".

צ’ישאן הלל מוסיפה: "המצב הנוכחי בצל איום ההסלמה מול איראן מחריף את הפגיעה: אנשים מתעוררים מספר פעמים בלילה למקלטים, החרדה עולה. גם מי שאינם נמצאים בסיכון ישיר חווים פגיעה נפשית מתמשכת ועמוקה, שמתבטאת גם בלילות נטולי שינה".

ד"ר אורי זק, אחד ממחברי המחקר, אמר: "בהתחשב בנתונים האלה, יש לפעול ולגבש מענה לבעיה שהולכת ומחריפה. הבנת האופן שבו המלחמה משפיעה על איכות השינה יכולה לסייע לקובעי מדיניות ולמערכת הבריאות לתמוך באזרחים בזמן משבר ואחריו. שינה איננה מותרות – היא הכרחית להתמודדות, ריפוי וחוסן".

במחקר השתתפו גם פרופ’ חגית הוכשנר מבית הספר לבריאות הציבור ורפואת הקהילה באוניברסיטה העברית והדסה, ופרופ’ אלכס גילס הלל מהמרכז הרפואי הדסה ובית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית.

אין מקלט מהחרדה. ההשפעה ההרסנית על השינה הולכת ומחריפה – במיוחד לאור ירי טילים באמצע הלילה, אזעקות, וחרדה קולקטיבית – שמותירים את הגוף במצב של ערנות מתמדת. השינה הופכת למאבק יומיומי – אך היא אינה מותרות, אלא תנאי הכרחי להתמודדות, ריפוי וחוסן.

ד"ר לירון ספורטה, פסיכולוגית קלינית ומנהלת יחידת טיפול בטראומה בשירותי בריאות כללית באזור דן-פתח תקווה, אומרת: "יש רמה גבוהה של ערנות ורגישות – זו מנגנון ההישרדות שלנו. לפעמים זה טוב להיות ערניים, כשאנחנו בעיצומו של אירוע אמיתי שדורש ריכוז וקשב. אבל כשמדובר בשינה – זו בדיוק הבעיה. הגוף לא יודע איך 'לכבות' כשנמצא במצב של ערנות גבוהה. קשה מאוד להירדם".

גם ד"ר אורי אלקאן, מומחה לניתוח אף אוזן גרון וראש צוואר ורופא שינה בבית החולים בילינסון, מסכים: "יש לנו מנגנון הישרדות בגוף שמגיב לסכנה בהפרשת הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול. כשהגוף מתכונן להתמודדות עם סכנה, הדופק עולה, לחץ הדם עולה, האישונים מתרחבים ואנחנו נכנסים למצב של ערנות גבוהה – בדיוק כמו חיה בטבע שמגיבה לשאגת אריה ומוכנה לברוח או להילחם. אבל השינה היא ההפך הגמור: הגוף מאט, הדופק יורד, לחץ הדם יורד, השרירים נרפים. כשאנחנו נחשפים למתקפה – גם זמנית – הגוף נשאר דרוך הרבה אחרי שהיא מסתיימת. וזה מפריע מאוד לשינה".

עם זאת, לא רק גירויים חיצוניים מפריעים לשינה – הגוף והנפש שומרים על ערנות מתמדת, מה שמקשה להירגע גם בזמן שקט. יש קשר הדוק בין שינה לחרדה – חוסר שינה מגביר את הסיכוי לחרדה, שכן האיזון הרגשי נבנה לעיתים קרובות במהלך השינה. ולהפך – החרדה יוצרת עוררות יתר שפוגעת באיכות השינה, מעמיקה אותה ומעלה את הסיכוי להתעורר גם מצלילים חלשים. אדם חרד נוטה להתעורר בקלות מכל קול חיצוני.

לדברי ד"ר אורי אלקאן, אם חוסר השינה נמשך לאורך זמן – מתחילים להופיע סיכונים של לחץ דם גבוה, עלייה בשומנים ובסוכר בדם, סיכון להתקפי לב, שבץ ותאונות דרכים. זו אינה רק הפרעה מטרידה – אלא בעיה בריאותית ממשית שדורשת התייחסות. החרדה משפיעה גם על המבנה הפנימי של השינה – פחות שינה עמוקה ופחות שינת חלומות. בתקופות של מתח מתמשך – כמו עכשיו – אנחנו מתעוררים בקלות ומתקשים לחזור לישון.