טראמפ בין ההונאה לאובדן: האם ישתתף בתוקפנות נגד איראן?

מפולגת עמוק בתוך הממשל האמריקני ובמחנה הרפובליקנים בוושינגטון סביב עתידה של המעורבות האמריקנית במלחמה בין איראן לישראל. בעוד הזרם הרפובליקני המסורתי – מיוצג בדמויות כמו טום קוטון והגנרל קוריאלה – דוחף למעורבות צבאית ישירה, כולל הסטת פגיעות למתקנים גרעיניים איראנים כמו “פורדו”, בולט גם זרם אחר, ממסלול “אמריקה לפני הכל” של דונלד טראמפ, השולל כל מעורבות צבאית חדשה במלחמות חוץ ומעמיד את טובת האזרחים האמריקנים בראש סדר העדיפויות הבינלאומי.

לפי מאמר שפורסם ב־The Guardian ותורגם באתר “החפירות”, טראמפ, למרות טענותיו החיצוניות, עובד כעת על הכנת תשתית צבאית להזרמת ניידות פוטנציאלית לעבר איראן. זאת באמצעות תמרון נושאות מטוסים, העברת מטוסי תדלוק אוויריים, ובחינת אפשרויות לשימוש בפצצות חודרות מבצרים. במקביל, הוא מנסה להפעיל לחץ על טהרן כדי לכפות הסכם חדש. במרכזו של המאמר מתוארת המערכה בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה: בין אלה המתייחסים לישראל כאל “נושא אמריקני פנימי” המצריך קרב, לבין אלה הסבורים שהמלחמות שערכה ארצות הברית בשירות בנות בריתה מותישות אותה ומחלישות את עמדתה ביחס לסין.

עוד מציין המאמר כי השינויים שמתחוללים בתוך הפנטגון, התקשורת האמריקנית ואפילו במחנה טראמפ עצמו (עם פערים בינו לבין דמויות כמו טאקר קרלסון), מעידים כי החלטת המלחמה עדיין לא סופית, אך היא מצויה על השולחן באופן מוחשי. קריאה זו מאפשרת הבנה עמוקה יותר של מאזן הכוחות בתוך הממשל האמריקני, ומראה כי כל התקפה נרחבת על איראן לא תזכה לאחידות תמיכה בוושינגטון, אלא תהווה בחירה מסוכנת עם סיכונים פוליטיים־צבאיים ועשויה להוביל למעורבות לא מרוסנת.

הטקסט המתורגם:

בעודה שוקלת מעורבות ישירה של דונלד טראמפ במלחמה בין “ישראל” לאיראן, פורצת בוושינגטון מלחמה מסוג אחר – בין "נשרי" השמרנים הקוראים לפעולה דחופה נגד מתקני העשרת האורניום האיראנים, לבין הזרם הבידרוגני בתנועת MAGA, המדגיש את התחייבותו של טראמפ לא להכניס את ארצות הברית למלחמות חוץ חדשות. נקודת המחלוקת המרכזית היא האם ארה״ב תתקוף את המתקן הגרעיני המוגן בעומק הר פורדו, תחנת העשרת אורניום הנמצאת בעומק כ־80–90 מטר מתחת לקרקע, שאינה ניתנת לפגיעה ישירה על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי, אף על פי שניתן לפגוע בתשתיות התפעול הפנימיות שלה. מתקפה כזו דורשת שימוש בפצצות חודרות־בית מתוצרת ארה״ב, מסוג GBU‑57, במשקל של כ־30,000 פאונד, וכן בטייסת מטוסי B‑2 היכולה לשאתן. לאור זאת, השגת תמיכת וושינגטון היא יעד אסטרטגי חריף מבחינת הישראלים.

בפתיחה של Wall Street Journal השבוע נכתב: טראמפ פרסם באינסטגרם ביום ראשון כי "אנחנו יכולים בקלות לסגור עסקה לסיום המלחמה", אך הוסיף שהאפשרות תהיה סבירה יותר אם "ישראל" תזכה לסיוע במימוש המבצע הצבאי. לפי הכתבה, "אם מר טראמפ לא יסייע לפגוע במתקן פורדו, תדרש ישראל לזמן נוסף להשגת יעדיה האסטרטגיים". עמדה אמריקנית ניטרלית נשמעת כמתכון למלחמה ממושכת. בסוף השבוע, החלה ארצות הברית בהזרמת מטוסי תדלוק לאירופה והורתה על שיגור נושאת המטוסים השנייה, ה‑USS Nimitz, לאזור המזרח התיכון, כחלק מההיערכות לשם מבצע פוטנציאלי, לדעת מומחים.

ראוי לציין כי מטוסי הריגול האמריקניים מסוג B‑2 אינם פרוסים באזור כיום, לאחר שקבוצת שישה מהם שבהה מבסיס דייגו גארסיה באוקיינוס ההודי לארצות הברית בחודש מאי.

שגריר ארה״ב לשעבר בישראל, דניאל שפירו, כתב: “טראמפ אוסף כוחות למבצע כנגד פורדו מנושאות מטוסים וגורמים אחרים” – דבר שלא אומר שהוא קיבל החלטה לבצע את התקיפה, אך מאפשר לו את האפשרות. האם זה נועד לשמש כלי לחץ?

תקשורת אמריקנית ציטטה גורמים בכירים בממשל והם ציינו שמטוסי תדלוק וגורמים נוספים הועברו לאירופה כדי להימצא קרוב יותר למזרח התיכון ולהעניק לטראמפ "יותר אפשרויות". טראמפ עצמו פרסם: "כולם חייבים לפנות את טהראן מיד" – בהתייחסות לעיר שמונה כ־10 מיליון תושבים. רמזים אלה מרמזים על חריפות הדברים.

במקביל, ניסו כמה בכירים להוריד את הטונים על כוונות התקיפה. שר ההגנה, בית היג'ס, ציין: "במהלך סוף השבוע הזרמנו יכולות נוספות לאזור האחריות של הפיקוד המרכזי – ביטחון חיילינו הוא העדיפות העליונה שלנו". עם זאת, העלייה המתמדת במתח והאפשרות של מעורבות צבאית ישירה במלחמה יצרו פילוג ברור במחנה טראמפ עצמו. מצד אחד, דרשו כמה מבעלי בריתו הבולטים – כולל סגנו ג'י. די ונס – להימנע ממעורבות צבאית אמריקנית במלחמות זרות. כמו כן, דמויות תקשורתיות חזקות כגון טאקר קרלסון גינו את הרעיון, וקראו ליוזמים "מדליפי מלחמה". אלו צוטטו:

"המונח 'מדליפי מלחמה' כולל כל מי שמתקשר עם דונלד טראמפ היום בדרישה לפצצות או מעורבות צבאית ישירה נגד איראן."

הפילוג לא הסתכם רק בין פוליטיקאים לתקשורת, אלא גם הגיע עד הפנטגון. אלברידג' קולבי, סגן מזכיר ההגנה למדיניות, נחשב לאחד השותפים המרכזיים של הזרם שקורא להזיז משאבים אמריקנים מהאזור ולהתמקד במתן מענה לאיום הסיני. על אף תמיכות חלקיות, גורמים שבפנים הפנטגון מציינים ששורת רפובליקנים מסורתיים – ביניהם הסנטור טום קוטון וגנרלים דוגמת מייג'ר גנרל מייקל אריק קוריאלה – ממשיכים ללחוץ על טראמפ לאמץ מדיניות תקיפה תקיפה נגדה. לעניין זה, יש לציין את תרומתו של קוריאלה במבצע "הפרש הקשוח" נגד החות'ים, שנמשך שבעה שבועות ונקטע רק עם הוצאה של מיליארדי דולרים, אלפי פצצות וטילים, יחד עם אובדן שבעה כלי טיס בלתי מאוישים ושני מטוסים מנושאות – כאשר נשאל בפעם האחרונה על מוכנותו לתת "תגובה הרתעתית כדי למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני", עשה זאת ללא היסוס: “כן, סיפקתי לשר ההגנה ולנשיא מגוון רחב של אפשרויות”.

בהקשר זה, בזמן שחזר טראמפ מישיבת פסגת ה־G7 בקנדה לפגישה דחופה של מועצת הביטחון הלאומי, עמדו סיכויי תקיפה אמריקנית נגד איראן בשיא מאז פרוץ המשבר. יחד עם זאת, טראמפ הגיב נמרצות לקרלסון וכתב ברשתות: “יש מישהו שיעזור לטאקר קרלסון המשוגע להבין שאיראן לא יכולה לעולם להחזיק בנשק גרעיני."