השלכות "קורי העכביש" האוקראיניים: כל האפשרויות פתוחות

בערב של משא ומתן מכריע באיסטנבול, ב-1 ביוני 2025, פתחה אוקראינה במה שעשוי להיות אחת מהפעולות ההתקפיות הנועזות והמורכבות ביותר מבחינה טכנולוגית נגד רוסיה מאז תחילת "הפעולה הצבאית המיוחדת" הרוסית בפברואר 2022. על פי הדיווחים, הכוחות האוקראיניים השתמשו ב-117 כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) במתקפה עמוקה, שכוונה לבסיסי חיל האוויר הרוסי הנמצאים כ-4,500 קילומטרים מגבול אוקראינה – מרחק חסר תקדים למתקפה מסוג זה. למתקפה זו היו השלכות טקטיות, סמליות ופוליטיות חמורות, שעשויות לשנות את האווירה במשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה, ומרמזות על הופעת טקטיקות חדשות בסכסוך, במיוחד לאחר תגובת הנגד הרוסית.

פרטי המבצע

לפי מקורות אוקראיניים, המבצע החל מתוך שטח רוסיה, כדי להימנע ממערכות יירוט והגנה אווירית, ובמרחק של מטרים ספורים ממתקן של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי (FSB). החלק המסוכן והחשוב ביותר היה באופן הברחת הכטב"מים מסוג FPV, שהתברר כי הוסתרו בתוך בתים מעץ מדומים שהורכבו על משאיות, וחצו את שטחה הנרחב של רוסיה. עם ההגעה לאזור הריכוז, נפתחו גגות המשאיות מרחוק, ושיגרו נחיל של כטב"מים לעבר מטרותיהם: שדות תעופה צבאיים רוסיים המארחים מפציצים ארוכי טווח (המוקצים לנשיאת נשק גרעיני), תשתיות אספקה ונכסים אוויריים אסטרטגיים.

בחירת המטרות ואופן פריסת הכטב"מים המתאבדים מצביעים על רמת תכנון ותיאום גבוהה, שייתכן ואינה אוקראינית בלבד, אלא סביר מאוד שמעורבות בה מספר מדינות מערביות. כמו כן, שיגור מבצע רחב היקף כזה מתוך "שטח האויב" מצביע על יכולות מודיעיניות גדולות ומדויקות, ועל קיומה של שיתוף פעולה מקומי – בין אם מדובר בסוכנים אוקראיניים או באנשים סימפתיים לאוקראינה בתוך רוסיה, או אולי רשתות שכירי חרב.

עם זאת, המפתיע שמעורר שאלות עמוקות הוא גודל הכשל שפגע בביטחון הפנימי של רוסיה, וגודל הכישלונות של שירותי המודיעין שלה שלא הצליחו להרתיע, לסכל או לספק התרעה מוקדמת על קיומו של מבצע זה. המבצע גם הדגים את השבריריות של תשתיות הצבא הרוסי בעורף, כך שמערכות ההגנה שלה (שאמורות להיות נוכחות בשדות תעופה צבאיים או במתקנים אסטרטגיים) לא הצליחו לאתר ולבלום את הכטב"מים המתאבדים הללו.

חומרת המתקפה וההפסדים הרוסיים

אוקראינה טוענת כי המבצע גרם לנזקים חמורים, כולל השמדה או השבתה של עד 40 מטוסים רוסיים, ביניהם מפציצים גרעיניים. בעוד שמספרים אלה עדיין לא אושרו, כל הצלחה חלקית תהווה מכה כואבת לחיל האוויר האסטרטגי הרוסי. מפציצים ארוכי טווח אלו ומטוסים נושאי טילים הממוקמים בעומק רוסיה ממלאים תפקיד מרכזי בקמפיין הטילים של מוסקבה על תשתיות אוקראיניות. השבתת נכסים אלו או החלשתם עשויה לעכב או לצמצם את הקמפיינים האוויריים הרוסיים העתידיים נגד אוקראינה, וכן להוביל בהכרח להשבתת חלק מיכולות ההרתעה הגרעינית של רוסיה.

התזמון וההקשר הפוליטי: משא ומתן באיסטנבול

תזמון המבצע לא היה מקרי. המתקפה התרחשה זמן קצר לפני תחילת המשא ומתן באיסטנבול, שיחות הנחשבות לאחת מהערוצים המעטים שנותרו לפתרון הסכסוך הפוטנציאלי או לפחות להפוגה זמנית.

לכן, המבצע הזה היווה עבור אוקראינה ובעלות בריתה המערביות, מסר של כוח, עמידות והרתעה. הוא גם תרם לחיזוק הרעיון שאוקראינה לא נשחקה לחלוטין, ושעדיין יש ביכולתה של קייב להפתיע את יריבה במהלכים אסטרטגיים נועזים, מה שמחזק את עמדתה במשא ומתן, במיוחד אם שיחות איסטנבול כוללות דיונים על הפסקת אש, ויתורים טריטוריאליים או ערבויות ביטחוניות לטווח ארוך.

לגבי ארצות הברית, ובמיוחד לנשיאה דונלד טראמפ – שהביע עניין בלחץ על רוסיה להקל בעמדתה – המתקפה האוקראינית מסייעת לו לשנות את גישתו כלפי פוטין. על ידי חשיפת נקודות החולשה הרוסיות, טראמפ ומאחוריו המערב יכולים ללחוץ על רוסיה ולמנוע ממנה להכתיב את "תנאי השלום".

לעומת זאת, יש שיאמרו כי מבצע זה ואולי גם אחרים של אוקראינה – כפי שקרה היום, יום שלישי, באמצעות תקיפת גשר קרים – עשויים לדחוף את רוסיה להסלים את עמדותיה, תנאיה ופעולותיה הצבאיות. כך שהקרמלין עשוי להורות על תגובה באמצעות קמפיינים של הפצצות אינטנסיביות המכוונות לתשתיות האנרגיה באוקראינה, מרכזי הפיקוד או מחסני הנשק. פרשנים צבאיים רוסים בלתי רשמיים כבר קראו לתגובה קשה, וסביר שמוסקבה תנצל את שיחות איסטנבול לא כהזדמנות להסדר, אלא להכפלת דרישותיה הנוכחיות.

החישובים האסטרטגיים הרוסיים ואפשרויות התגובה

למרות חומרת המתקפה, סביר שהקרמלין יספוג את ההלם בשילוב של תגובה טקטית וסבלנות אסטרטגית. גישה זו הייתה שיטת הפעולה של רוסיה לאורך כל הסכסוך. התקפות אוקראיניות גדולות בעבר – כמו הטבעת מוסקבה (ספינת הדגל של צי הים השחור), השמדת בסיס האוויר סאקי, הפצצת גשר קרים או התקפות כטב"מים על הקרמלין עצמו – הובילו לתגובות רוסיות מיידיות, אם כי מוגבלות יחסית. פוטין נמנע בעקביות מהסלמה שעלולה לגרור את רוסיה להסלמה בלתי נשלטת או למלחמה כוללת.