אחדות הזירות מושגת ותתפתח בעתיד

הביטוי "איחוד הזירות" הפך מסיסמה ומטרה בלבד של ציר ההתנגדות לנוסחה שמפתחת ומחזקת את ההגנה הקולקטיבית מפני איומים אמריקאים וישראלים. קרב טופאן האקצא והקורבנות שהועברו בעניין זה כבר הראו זאת, עוד לפני שנצפו התוצאות וההשפעות.

בניגוד למה שחשבו שסיסמה זו תגרום לזירות הציר לפתוח במלחמה רחבת היקף בעקבות התוקפנות האמריקנית-ישראלית ברצועת עזה, מרכיבי ציר זה ויכולותיהם מחייבים מסירות מוחלטת ללוחמה א-סימטרית. הדבר כרוך בתעדוף של פגיעות האויב והתמודדות איתם ברגעים ובמיקומים מתאימים לתנועות ההתנגדות, ולא להיפך.

הדבר אילץ את ציר ההתנגדות להשתתף בהדרגה, החל מתמיכה מודיעינית ומידע במהלך העימות הצבאי, מה שהוביל לביצוע הדרגתי של פעולות בכמות ובאיכות נגד מטרות ובסיסים צבאיים אמריקאים. לאחר מכן, פותחו פעולות אלו כך שיכללו מטרות בעלות אופי אזרחי הפוגעות בישות הכיבוש הישראלית מבחינה כלכלית, על ידי הכוונת ספינות משא הפונות אליה והתמקדות במתקן הפקת הגז בקריש. יצוין כי מנהיגי ציר ההתנגדות השאירו את אפשרויות הרחבת ההשתתפות פתוחות לכל האפשרויות, לרבות מלחמה מקיפה ורחבה. כך ציין מזכ"ל חיזבאללה, סייד חסן נסראללה, בנאומיו במהלך מבול אלאקצא, הראשון שבהם היה לרגל כיבוד חללי דרך ירושלים, כאשר הסביר את המטרות והקווים האדומים. של הציר תוך שמירה על כל האפשרויות פתוחות. בנאומו השני ביום הקדושים, כשהדגיש את האסטרטגיה של עמימות בונה באומרו ש"פעולות מדברות בעד עצמן".

כיצד התאחדה בפועל אחדות הזירות?

תימן ללא ספק מילאה תפקיד משמעותי בגיבוש המשוואה הזו בשטח. היא ביצעה בהצלחה את ההשלכות של התוקפנות האמריקאית-ישראלית על עזה, שבתחילה הייתה אזורית בלבד. הדבר הושג על ידי יישום מצור שמנע מכלי שיט לעבור דרך מיצר באב-אל-מנדב להגיע לארץ ישראל הכבושה. כתגובה, ארצות הברית הקימה קואליציה ימית בינלאומית המכונה "שומר השגשוג" כדי להתמודד עם האיום האסטרטגי הזה. בצעד מכריע, מנהיג תנועת אנסאר אללה, סייד עבדול-מאליק אל-חות'י, אישר את המשך הגישה ההסלמה הזו למרות האתגרים או התוצאות, ואף הצהיר על נכונותה של תימן להגיב בכוח על כל מתקפה של כל מפלגה בינלאומית או סִיעָה.

חשוב להזכיר כאן שממשלת צנעא הדגישה מספר פעמים שמשוואה זו חלה רק על ספינות היוצאות אל הישות הישראלית וממנה. לכן, אין סכנה לסחר הבינלאומי, למרות הניסיון של הממשל האמריקני לקדם את ההיפך.

כתוצאה מכך, התוצאות של צעד זה היו משמעותיות ביותר בתמיכה בעניין הפלסטיני ובהשלמה של פעולות קודמות, כגון פגיעה בעיר אילת באמצעות רקטות ומזל"טים. לאחרונה נחשף כי פעילות נמל אילת ירדה ב-85% עקב התקפות של צבא תימן וועדות עממיות על אוניות ספנות ישראליות. לנמל זה יש ערך כלכלי רב עבור הישות הכובשת, המשמש כחיבור הבלעדי למזרח אסיה ומאפשר לישראל לעקוף את תעלת סואץ. היבוא מהמזרח לישראל מוערך בכ-95 מיליארד דולר בשנה. על ידי סגירת מיצר באב-אל-מנדב בפני ספינות ישראליות, זמן הנסיעה של כלי השיט המגיעים מהמזרח לפלסטין הכבושה יוארך בכ-4-5 שבועות, שכן עליהם לעקוף סביב יבשת אפריקה. כתוצאה מכך, הדבר יביא לעלייה מוערכת של 3% במחירי הסחורות המיובאות לישראל, שווה ערך לכ-3 מיליארד דולר. יבוא הים של המעצמה הכובשת מהווה 99%, כאשר 30% מועברים דרך ים סוף.

היה ראוי לציון, בהקשר המסוים הזה, מה שחשף דיווח באתר "גלובס" הישראלי. הדו"ח ציטט קצין מודיעין ישראלי שתיאר את כלי השיט הימיים שבבעלות צבא תימן כנשק להשמדה המונית, המהווים איום אסטרטגי וצבאי על ישראל. הדו"ח גם הזכיר את מאגר הטילים והמל"טים הנכבד של תימן, יחד עם מינימום של 100,000 לוחמים. בנוסף, הדו"ח הדגיש את מיקומה הגיאוגרפי המועיל של תימן על חוף הים האדום, מה שמגביר עוד יותר את הסכנה שהיא מהווה לישראל. לכוחות המזוינים התימנים יש טילים בליסטיים מהשורה הראשונה, טילי שיוט, מל"טים ואפילו כלי ניווט בלתי מאוישים. חלק מהם הושקו לאחרונה על ידי צנעא לעבר ישראל. הדו"ח הדגיש כי התימנים חסמו למעשה את הים האדום, וגרמו לנזק משמעותי. זה עניין בעל חשיבות עליונה.

היכולת לכוון יחד לאינטרסים אמריקאים וישראלים בזירה העיראקית.

מאז הימים והשבועות הראשונים של הקרב, הזירה העיראקית תומכת באופן פעיל בהתנגדות הפלסטינית. תמיכה זו הוכחה באמצעות תקיפות טילים והתקפות מל"טים נגד בסיסים אמריקאים בעיראק ובסוריה, שהביאו ליותר מ-100 פעולות. בהדרגה, ההתנגדות האסלאמית העיראקית הרחיבה את פעילותה לכוון אתרים ישראלים באילת המשקיפים על הים האדום ומתקן הגז כריש באזור הים התיכון. הם ניצלו יכולות טילים שונות, כולל טיל שיוט ומזל"טים ארוכי טווח, עם טווח העולה על 400 ק"מ. זה מוכיח שלהתנגדות העיראקית יש את המשאבים וכוח האדם הדרושים כדי לפגוע בכל יעד בפלסטין הכבושה.

לבנון היא זירה שלא הושפעה באיומים האמריקאים שמחרידים את הכיבוש.

החל מה-8 באוקטובר 2023, חיזבאללה, ההתנגדות האסלאמית בלבנון, חבר להתנגדות הפלסטינית בקרב סערת אל-אקצא. הם יצרו חזית אמיתית של התשה נגד הישות הן בחזית הצבאית והן בחזית ההתנחלות.

חיזבאללה הצליח לאלץ את צבא הכיבוש להקצות חלק ניכר ממשאביו, לרבות משוריינים, מטוסי קרב, מסוקים ומערכות הגנה אווירית, בשל החשש ממעורבות ישירה אפשרית של חיזבאללה בקרב. בנוסף, עקירה זו הביאה לכך שכ-100,000 מתיישבים באזור הצפון נאלצו לעזוב, מה שהוביל להפסדים כלכליים משמעותיים עבור הישות.

להיפך, המפלגה ביצעה מדי יום פעולות התקפיות רבות נגד יעדי הצבא הישראלי, ולעתים הגיעו עד ל-22 מבצעים ביום אחד. הם השתמשו בעיקר בנשק נגד שריון, כמו גם בנשק ארטילרי, רקטות ומקלע מתאים, המותאמים לכל מטרה ספציפית. תשומת לב מיוחדת ניתנה למערכות ריגול וחקירה קרבית. במקביל, המפלגה אכפת הרתעה ומעורבות פרופורציונלית על הצבא הכובש, מה שהפך את זה לאתגר עבורם לפגוע באזרחים מכיוון שהדבר יביא לנקמה על מתנחליהם. עם זאת, המפלגה אישרה את לוחמי ההתנגדות למקד כל חייל ישראלי שייתקלו בהם, גם אם מספרם יגיע ל-100.

עם התוקפנות המתמשכת ברצועת עזה, חזית זו תמשיך להתקדם בהתמדה, נחושה לאחד את השטחים וללא איומים מצד ישראל או אמריקה. התוקפנות תיפסק רק כאשר ישראל ואמריקה יכירו במאבקן בביצה של עזה, במרדף אחר סרב נאסר כאמל.