Foreign Affairs: אובדן האמון של הישראלים בממשלתם

התקופה שלאחר ה-7 באוקטובר הביאה לשינויים משמעותיים, אשר אופיים יתבהר לאחר סיום המלחמה. שינויים אלו ישפיעו על עתידו המדיני של נתניהו, וכן יובילו להתפטרויות רבות בצבא הכיבוש ובשירותי הביטחון. לאור חוסר האמון בממשלה הנוכחית, כשרק לאחד מכל חמישה ישראלים יש אמון, קבע מגזין Foreign Affairs, בתרגום אתר אל חנאדק, כי "ישראל" תדרוש מסגרת חוקתית חדשה.

טקסט מתורגם:

 סקר דעת קהל שערך המגזין העלה כי רק 22 אחוז מהנשאלים תמכו בנתניהו במהלך המלחמה. התובנות הללו הן ממגזין שדן באירועים המתרחשים במדינות זרות. לכשלים המדיניים והביטחוניים התורמים ל-7 באוקטובר יהיו ללא ספק השלכות משמעותיות. רמטכ"ל צה"ל, ראש אגף המודיעין הצבאי ומנכ"ל השב"כ לקחו כולם אחריות על הליקויים הביטחוניים במהלך כהונתם, וצפויים הם יתפטרו לאחר המלחמה.

 בזמן שהפרק בעזה מגיע לסיומו, ראש הממשלה נתניהו שתק במידה ניכרת. הוא סירב לקבל אחריות על הכישלונות ב-7 באוקטובר ובוחר בקפידה את דבריו בדיון בתגובת הממשלה. ניכר כי הוא מתכונן לחקירה רשמית אפשרית על התקלות וישאף להחזיק בשלטון. עם זאת, לא יעלה על הדעת שכל ראשי שירותי הביטחון של ישראל יישאו באחריות בזמן שנתניהו נמלט מכל השלכות. מפלגת ראש הממשלה, הליכוד, הציגה רעה בסקרים וצפויה לאבד תמיכה ניכרת. חלק מבעלי בריתם בממשלה עלולים להתמודד עם אותה מצוקה.

הקבוצה החדשה שתקבלה את השלטון נועדה לחולל שינויים חשובים שראש הממשלה דגל בהם, כמו שינויים במערכת בתי המשפט והשפעת המפלגות הדתיות. הדבר מעיד כי בעוד שרבים בישראל רצו לפעולה צבאית, מעטים היו מרוצים מתפקודו של ראש הממשלה במהלך המלחמה. למעשה, רק אחד מכל חמישה יהודים בישראל סומך כיום על ממשלתו, מה שמציין את רמת האמון הנמוכה ביותר מזה זמן רב. ממצאים אלה מוכיחים שבעקבות מלחמה, אנשים מחפשים לעתים קרובות שינויים משמעותיים בארצם, כגון בחירת מנהיג חדש ותעדוף נושאים שונים.

 בימים שלאחר ה-7 באוקטובר, גם נתניהו וגם הנהגת צה"ל קיבלו דירוגי אישור נמוכים בגלל הכשלים הביטחוניים. אולם לאחר לקיחת אחריות ופעולה נחרצת בשדה הקרב, החלו קציני צבא לקבל דירוג גבוה יותר. לעומת זאת, הרייטינג של נתניהו המשיך לרדת, גם בקרב אלו שתמכו בעבר בקואליציה שלו בבחירות. כך למשל, בסקר שפורסם ב-31 באוקטובר, רק עשרה אחוזים ממצביעי הימין המזוהים בעצמם, שהם תומכיו העיקריים של נתניהו, הביעו בו אמון בניהול המלחמה, בעוד ש-41 אחוזים נתנו אמון בהנהגת צה"ל.

מפלגת הליכוד של ראש הממשלה, שנפגעה קשות בסקרי דעת קהל, תסבול מקריסה בתמיכה. חלק משותפיו לקואליציית הימין הקיצוני צפויים להיות בעלי גורל דומה. חשוב מכך, רבים מהנושאים ששלטו בחיפושו של נתניהו אחר השלטון – הרפורמה השיפוטית שלו, וכוח הווטו שממנו נהנות המפלגות החרדיות – יהיו מהראשונים שיכוונו לשינוי על ידי האופוזיציה החדשה.