טראמפ ממשיך את מה שהתחיל מול איראן

טראמפ מתאפיין במהלכיו יוצאי הדופן, בסגנונו הנרקיסיסטי ובהתנהגותו הקומית לעיתים, אך מדיניותו אינה חורגת ממדיניותה של ארצות הברית לאורך השנים, אשר נחשבת לאחת המדינות האגרסיביות ביותר בזירה הבינלאומית. ארה"ב ניהלה עשרות מלחמות, הפילה משטרים, יצרה כאוס באמצעות סוכנויות הביון שלה, והקימה בסיסים צבאיים ובתי כלא מסביב לעולם. כל זאת תוך תמיכה בלתי מסויגת בישראל, שממשיכה להרחיב את שליטתה באזור.

כעת, טראמפ שב ומחיה את תכניותיו מהקדנציה הראשונה – מ"עסקת המאה" ועד להסכמי אברהם – כשהוא ממשיך לקדם את גישת "אמריקה תחילה", אך בפרשנות אימפריאליסטית ולא בדלנית. במסגרת מדיניותו, טראמפ דוחף להרחבתה של "ישראל הקטנה", מתוך אמונה שהדבר יקדם את מטרותיו הגיאופוליטיות. בהתאם לכך, הוא מעניק מתנות חינם לישראל על חשבון מדינות ערב, תוך קביעת עובדות בשטח באופן שמנוגד לכללים הדיפלומטיים והמשפטיים הבינלאומיים.

מהלכים מסוכנים ומרחיקי לכת

הקמפיין האמריקאי-ישראלי להרחבת השליטה באזור נראה כעת מסוכן ורציני מתמיד. עוד לפני שטראמפ חזר רשמית לבית הלבן, ראינו מתקפות ישירות על איראן, כולל הפצצת הקונסוליה שלה בדמשק וחיסול איסמעיל הנייה בטהראן, לצד תקיפות אוויריות נוספות בעקבות מבצע "ההבטחה הנאמנה 2". נוסף על כך, ניכרות מגמות לשינויי גבולות ודמוגרפיה – מהמלחמה הרצחנית על עזה ולבנון, ועד להפיכה המתוכננת בסוריה וניסיונות ארה"ב להנדס מחדש את המשטר בלבנון.

טראמפ היה הנשיא שהפר את הסכם הגרעין עם איראן, הורה על חיסול קאסם סולימאני, וכעת הוא מאיים בהפעלת לחץ מירבי על טהראן. מצד אחד, הוא רומז על רצונו לנהל משא ומתן עם המשטר האיראני, ומצד שני – הוא ממשיך בהאשמות ש"טהראן קרובה מדי לנשק גרעיני" ואף חותם על צווים נשיאותיים למניעת יכולתה למכור נפט למדינות אחרות. הוא לא מהסס לאיים באופן אישי, ואף הכריז כי "אם איראן תנסה להתנקש בי – נמחק אותה".

האיומים של טראמפ אמנם קיצוניים, אך אין לראות בהם גורל בלתי נמנע.

עמידת הציר האיראני וההתנגדות האזורית

לרגל ציון 46 שנים למהפכה האסלאמית, הצהיר המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, כי "משא ומתן עם ארה"ב הוא לא חכם, לא מועיל, ולא מכובד", והדגיש כי איראן לא תיגרר לשיחות חסרות תוחלת שמטרתן לערער את יציבותה הפנימית.

בהתאם לכך, איראן ושאר צירי ההתנגדות באזור מתייחסים בזהירות ובערנות לכל מהלך אמריקאי-ישראלי, במיוחד לניסיונות הדחיקה הדמוגרפית, ההתנחלויות וההתפשטות הצבאית-כלכלית. עבור תנועות ההתנגדות, המשימה המרכזית היא שימור הביטחון הלאומי של מדינותיהם וחיזוק שיתוף הפעולה ביניהן.

שינוי מאזן הכוחות – לא משחק סגור

לטהראן ולבעלות בריתה יש קלפים משמעותיים לשנות את כללי המשחק, גם לנוכח מאמצי טראמפ ונתניהו להציג תמונת ניצחון. ההתנגדות בלבנון, פלסטין, תימן ועיראק הוכיחה את עוצמתה שוב ושוב, והיא מסוגלת להתמודד בשדה הקרב.

בתוך כך, סוריה נמצאת על סף הקמת תשתית התנגדות חדשה שתפעל נגד הכיבוש האמריקאי ונוכחות ישראל בגולן. איראן מחזיקה במספר אופציות אסטרטגיות להגיב בתקיפות על כל תוקפנות אמריקאית או ישראלית, והיא ממשיכה להעניק תמיכה ישירה להתנגדות בלבנון, פלסטין ותימן – כפי שהודגש בפגישתו האחרונה של חמינאי עם הנהגת חמאס, שם חזרו המסרים הברורים לגבי הנחישות לשחרור פלסטין.

בסופו של דבר, הניסיונות של טראמפ להפעיל לחץ קיצוני על איראן וציר ההתנגדות נתקלים בתגובה תקיפה וברורה. מי שזומם להרעיל אחרים – עלול למצוא עצמו הראשון שסופג את הרעל.