11:40 זמן קודס הכבושה
מאמר זה דן באתגרים ובהזדמנויות החדשות שעומדות בפני ממשל טראמפ במזרח התיכון, אשר השתנו באופן דרמטי מאז כהונתו הראשונה. הסיכונים המרכזיים הם ההתקדמות של איראן לעבר נשק גרעיני והקשרים ההדוקים שהיא בונה עם רוסיה וסין. מנגד, ההזדמנויות הבולטות נובעות מההישגים הצבאיים של ישראל – חיסול הנהגת חמאס וחיזבאללה, פגיעה משמעותית באיראן ונפילתו של משטר אסד בסוריה.
המאמר מדגיש כי למרות הסכנות, יש כעת הזדמנות היסטורית לעיצוב מחדש של האזור בצורה שתטיב עם האינטרסים של ארה"ב ובעלות בריתה. עם זאת, כדי לנצל זאת, טראמפ צריך לנטוש את המדיניות המסורתית של "יציבות" במזרח התיכון – אשר למעשה אפשרה לאיראן, חמאס וחיזבאללה להתחזק – ולחתור באופן פעיל לשינוי אסטרטגי שיוביל לחיזוק מעמד ארה"ב ובנות בריתה באזור.
איראן נמצאת בשלב קריטי: היא מתקרבת ליכולת גרעינית צבאית, ומנהיגה העליון, עלי חמינאי, בן 85. לנוכח מצבה הנוכחי – לחץ כלכלי, בידוד בינלאומי וערעור פנימי גובר – ייתכן שהמשטר ינסה להאיץ את תהליך ההתחמשות הגרעינית מתוך תפיסה שזהו המגן היחיד שלו.
טראמפ הבהיר כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני, ולכן עליו לחזק את האיום הצבאי המוחשי נגדה ולפעול בשיתוף פעולה הדוק עם ישראל. עם זאת, טראמפ עדיין פתוח למשא ומתן ועשוי לשאוף להסכם חדש עם טהרן, שיחליף את הסכם הגרעין הבעייתי של 2015.
עם זאת, עליו להיזהר מניסיון איראני למרוח את הזמן באמצעות משא ומתן מדומה, תוך המשך ההתקדמות הסמויה בפרויקט הגרעיני. כדי להימנע מהתרחיש הזה, עליו להפעיל לחץ כלכלי משמעותי, כולל חידוש הסנקציות האמריקאיות והחזרת הסנקציות הבינלאומיות של האו"ם. אם איראן לא תראה נכונות ממשית לוויתורים – עליו להגביר את הלחץ ולשקול פעולות צבאיות ממוקדות.
כל בעלות הברית של ארה"ב במזרח התיכון סובלות מהתוקפנות האיראנית, אך תגובתן לכך תלויה באמון שלהן בממשל האמריקאי. אם טראמפ יפגין מחויבות למאבק באיראן וימשיך להכות בנכסיה האזוריים (כמו שעשה מול חיזבאללה וחמאס), מדינות ערב יחזקו את שיתוף הפעולה עם ארה"ב וישראל.
אחת השאלות הקריטיות היא עתיד הנורמליזציה עם ערב הסעודית. ריאד הציבה דרישה ברורה למדינה פלסטינית כתנאי לנורמליזציה, אך בישראל ישנה התנגדות נחרצת להענקת ריבונות פלסטינית מחשש שהיא תהפוך לישות עוינת נוספת כמו עזה. טראמפ יצטרך לגבש פשרה בין הדרישות הסעודיות לחששות הישראלים, תוך התמקדות בנושאים קריטיים יותר עבור הסעודים – כגון הסכמי ביטחון עם ארה"ב.
חיזבאללה ספג מכה קשה, אך טראמפ לא צריך לראות זאת כסוף הסיפור. עליו לדרוש מלבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו ולהציב תנאים לסיוע אמריקאי. בנוסף, הוא צריך לעודד שיחות נורמליזציה בין לבנון לישראל, כחלק מהמשך הסכמי אברהם.
בסוריה, קריסת משטר אסד יוצרת הזדמנות לממשל חדש, אך עליו להישפט על פי מעשיו ולא לפי הצהרותיו. טראמפ צריך לוודא שהמשטר החדש לא יהפוך לבסיס איראני או רוסי, ושהוא לא יחמש מחדש את חיזבאללה.
טראמפ חייב לשמור על הכוחות האמריקאים בסוריה, אשר מסייעים לבלום את דאעש ומאזנים את השפעת רוסיה ואיראן. נסיגה אמריקאית תהיה טעות אסטרטגית שתשרת את אויבי ארה"ב.
ארה"ב ניסתה במשך שנים לחזק את הרשות הפלסטינית, אך ללא דרישות לרפורמות של ממש. טראמפ צריך להתנות כל סיוע אמריקאי ברפורמות יסודיות, תוך הפעלת לחץ על מדינות ערב לעזור בהובלת השינוי. על הפלסטינים להפוך לגוף שלטוני יעיל ומודרני, ולא למוקד שחיתות ותמיכה בטרור.
חמאס לא יכולה להיות חלק מהמשוואה, ולכן יש לחסום כל ניסיון שלה להשתלב במערכת הפלסטינית הפוליטית. בנוסף, יש להחליף את אונר"א, שסייעה לנרטיב הפלסטיני של פליטות נצחית, בגופי סיוע בינלאומיים יעילים.
הצעתו של טראמפ שארה"ב "תנהל את עזה" איננה מציאותית, אך היא חושפת את חוסר המוכנות האזורית להתמודד עם גורלה של הרצועה. במקום זאת, יש לקדם פתרונות שיבטיחו כי חמאס לא תחזור לשלוט – תוך חיזוק הביטחון הישראלי והימנעות מחזרה על טעויות העבר.
במקום לחתור ל"יציבות" מזויפת, טראמפ צריך להמשיך את התהליכים שהחלה ישראל ולפעול למוטט את ציר איראן.
אם טראמפ ינצל נכון את היתרונות שנוצרו, תוך שימוש במדיניות תקיפה נגד אויבי ארה"ב, הוא עשוי להותיר אחריו מזרח תיכון שבו בעלי בריתו חזקים יותר, ואויביו חלשים מאי פעם.
מקור: פורין אפיירס
סופר: אל-חנאדק
