תוכנית הגירוש של טראמפ: מצרים מסרבת להפוך למקלט לפלסטינים

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר לפני מספר ימים על רצונו "לטהר" את רצועת עזה, והבהיר כי יפנה לנשיא מצרים באותו האופן שפנה למלך ירדן, בבקשה שיאפשר כניסת עד 1.5 מיליון פלסטינים מעזה לשטח מצרים. הצהרותיו של טראמפ, שחזר עליהן שוב ושוב, הן חלק מתוכנית אמריקאית-ישראלית ברורה ומוצהרת לעקירת האוכלוסייה הפלסטינית מעזה והחלת התנחלויות ישראליות במקומם. התוכנית נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד הפלסטינים ומצד המדינות הרלוונטיות, אך באוזניים האמריקאיות, נדמה כי ההתנגדות אינה מהדהדת כלל.

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי דחה בתקיפות את רעיון גירוש העם הפלסטיני, ותיאר זאת כעוול שמצרים לא תוכל לקחת בו חלק. במסיבת עיתונאים עם נשיא קניה, ויליאם רוטו, שנערכה בקהיר, הצהיר א-סיסי: "לעולם לא נוותר על העקרונות ההיסטוריים של מצרים בנוגע לסוגיה הפלסטינית". הוא הדגיש כי "הפתרון הוא הקמת מדינה פלסטינית עם זכויות היסטוריות בגבולות 4 ביוני 1967 ובירתה מזרח ירושלים". עוד הוסיף כי "הרעיון של גירוש פלסטינים הוא דבר שלא ניתן להתעלם ממנו או לאפשר אותו, משום שהוא מאיים ישירות על הביטחון הלאומי של מצרים".

התעלמות אמריקאית מהאינטרסים של מצרים וירדן

מאז החתימה על הסכם השלום עם ישראל בשנת 1977, מצרים הייתה שותפה לאסטרטגיה הישראלית ונקטה בצעדים כגון סגירת המעברים לרצועת עזה, במיוחד בתקופות של הסלמה. אולם כעת, כשמדיניות הגירוש נוגעת ישירות לשטח המצרי, הלהבות הגיעו גם לדלתה של קהיר – וכך גם לעמאן.

ארה"ב וישראל, שהתייחסו לאורך השנים לרצונותיה של קהיר כעניין מובן מאליו, לא טרחו אפילו לדון עם א-סיסי ישירות על התוכנית. טראמפ, שבדרך כלל פועל מתוך אינסטינקטים של איש עסקים, הניח כי הגירת פלסטינים לסיני יכולה להוות עסקה משתלמת עבור מצרים.

במהלך השבועות הראשונים של המלחמה בעזה, ארה"ב הציעה למצרים תמריצים כלכליים בתמורה לקבלת פליטים פלסטינים, כולל הלוואות נוחות מהבנק העולמי וסיוע בהתמודדות עם המשבר הכלכלי של המדינה. קהיר דחתה את ההצעות הללו בזעם, אך טראמפ סבור כי הוא יכול "להתחיל מחדש" ולפתוח את המשא ומתן עם הצעה טובה יותר, כפי שהוא עושה בכל עסקה עסקית.

הקו האדום של מצרים: גירוש פלסטינים הוא איום אסטרטגי

מבחינת מצרים, קליטת פליטים פלסטינים היא חציית קו אדום הפוגע ישירות בביטחון הלאומי שלה. למרות טענותיה של קהיר כי היא פועלת למען הצדק הפלסטיני, הנהגתה יודעת היטב כי כניסתם של למעלה ממיליון פלסטינים תוביל למשבר פוליטי וכלכלי שעלול לערער את משטר א-סיסי.

בנוסף לכך, מצרים זוכרת את ההשלכות ההיסטוריות של קליטת פליטים – בין אם מדובר בפלסטינים בירדן בשנות ה-70 או בפליטים מסוריה ולוב, שהובילו למשברים דמוגרפיים וכלכליים במדינותיהם החדשות.

העיתון הארץ התייחס בציניות להצעת טראמפ, וציין: "האיש שבנה חצי מהקמפיין שלו על שנאת פליטים מצפה כעת שמדינות ערב יקלטו פליטים".

האם גירוש הפלסטינים הוא אפשרות ריאלית?

באופן תיאורטי, תוכניתו של טראמפ יכולה להתממש אם מצרים תסכים לשתף פעולה. הדבר ידרוש את פתיחת מעבר רפיח, ביטול המכשולים בדרך ציר פילדלפי, והקצאת שטחים להקמת מחנות פליטים זמניים שיכולים להפוך ליישובי קבע.

עם זאת, לפי הארץ, תרחיש שבו מצרים תסכים להציב את צבאה בסיני ולנהל מחנות קליטה לפלסטינים, תוך שקבלת סיוע כלכלי ממדינות המפרץ, הוא לחלוטין לא מציאותי. "גם אם בימין הישראלי חוגגים את הצהרות טראמפ, המציאות בשטח שונה לגמרי", מציינת העיתון.

הדוגמא החיה לכך היא התמונות ממעבר נתיב העשרה – מאות אלפי פלסטינים שניסו לשוב לצפון רצועת עזה, למרות החורבן שהותירה ישראל. "זוהי לא אומה של נוודים הממתינים להזדמנות להגר דרומה או מזרחה, אלא בני אדם המאמינים בזכותם לחיים מכובדים על אדמתם ובריבונותם, כמו כל אזרח בעולם", נכתב בעיתון.

אמנם טראמפ וגורמים בימין הישראלי ממשיכים להציג את רעיון הגירוש של פלסטינים כפתרון בר-ביצוע, אך התנגדות נחרצת מצד מצרים וירדן הופכת את המהלך ללא ריאלי. בעוד שמדינות ערביות רבות מנסות לנצל את המלחמה בעזה כדי לקדם אינטרסים שונים, מצרים מבינה היטב כי השתתפות בגירוש הפלסטינים תביא לאי-יציבות מסוכנת לשלטונה ולביטחונה הלאומי.

בהתחשב בכישלונן של כל התוכניות הקודמות להעתקת האוכלוסייה הפלסטינית, ובאופן שבו העם הפלסטיני הוכיח את נחישותו להיאחז באדמתו, נראה כי רעיון הגירוש יישאר – לפחות לעת עתה – בגדר אשליה פוליטית אמריקאית-ישראלית שאינה מתיישבת עם המציאות בשטח.