מדינות בתוך המדינה.. "ישראל" לעבר ישויות פוליטיות מרובות!

כדי להבין את שורשי הפילוג הנוכחי בישראל, יש לחזור לשלב ההקמה של ישות זו וכיצד הוקמה הליבה של החברה הזו, שהיא מטבעה חברה חדשה המבוססת על אידיאולוגיה קולוניאלית-אתנית של התיישבות. חברה זו מאופיינת בהבדלים תרבותיים, דתיים ואזרחיים, ונוצרה מהגירה יהודית מכל קצוות העולם לארץ ישראל, במטרה לבנות ישות חברתית ופוליטית מאוחדת.

עם זאת, המאפיין ההתיישבותי של המבנה החברתי מנע את ההצלחה בהטמעת המרכיבים השונים לכדי חברה אחת מגובשת. הדבר מנע את יצירת "האדם החדש" והעתיד החדש כפי שתכננו האבות המייסדים, מה שהותיר את החברה הישראלית דינמית מאוד, רווית מאבקים פוליטיים, חברתיים ואתניים, למרות ההסכמה על עקרונות התנועה הציונית. מאבקים אלה הביאו לשינויים כיווניים ותוך-חברתיים משמעותיים.

לאחר הקמת ממשלת נתניהו בסוף 2022, התגברו המתח הפנימי בין הערכים הציוניים לבין העקרונות הדתיים, בין הצורך בהמשך קיום ישראל לבין הצורך להתמודד עם דרישות מנוגדות מבית ומחוץ. כתוצאה מכך, גבר המאבק בין "שבטי" ישראל, וגרם לה להידרדר לכיוון ישויות פוליטיות נפרדות או מדינות קטנות בתוך המדינה.

כך התפתחו מודלים של ישויות פוליטיות, כמו "מדינת ההתנחלויות" בגדה המערבית, הגליל והגולן, לצד הישות הפוליטית-זכויותית המכונה "המדינה העמוקה" בגוש דן.

הצהרות המנהיגים והאירועים בשטח מצביעים על הכנת קרקע ממשית להקמת ישויות פוליטיות נפרדות. תיאורטית, ישויות אלו הן מסגרות גאוגרפיות שבהן זרמים אידיאולוגיים מסכימים שהמשך קיומה של ישראל עדיף על התפרקותה. מסגרות אלו שואפות להמשך שליטה לטווח קצר באמצעות מוסדות המדינה והכוח, כפי שעשה דוד בן-גוריון בעת הקמת המדינה. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שיש קונצנזוס בקרב סוציולוגים יהודים שלא ניתן לגשר על הקרע בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית.

בהקשר זה, אנו מציגים בפניכם מחקר מפורט שכותרתו: **"מדינות קטנות בתוך מדינת ישראל: לקראת ישויות פוליטיות נפרדות – מודל מדינת ההתנחלויות בגדה המערבית"**, שניתן להוריד אותו בקישור למטה. המחקר מחולק לנושאים הבאים:

1. תולדות הרעיון וייסודו
2. היכולות הכלכליות
3. היכולות הצבאיות
4. החזון הביטחוני
5. הגיבוי הבינלאומי
6. מערכת היחסים הנוכחית עם המדינה
7. סיכומים ומסקנות