לפני ימים ספורים חתמה איראן, בראשות נשיאה מסעוד בשזכיאן, על אמנת שותפות כוללת עם רוסיה, שתהיה בעלת השפעות מרחיקות לכת על שתי המדינות, אזור מערב אסיה, ואפילו על העולם כולו. האמנה נחתמה על רקע שינויים גלובליים משמעותיים, והיא צפויה לחזק את התפיסה של רב-קוטביות במערכת הבינלאומית.
באמצעות יישור קו במאמצים צבאיים, כלכליים וגיאופוליטיים, הצליחו שתי המדינות ליצור שותפות שמתמודדת עם ההגמוניה האמריקאית ובעלי בריתה. אף שהברית מכילה מגבלות מסוימות (כגון אי-חיוב צבאי במקרה של תקיפה על אחת המדינות), השפעותיה האזוריות והבינלאומיות אינן ניתנות להמעטה. ברית זו משמשת דוגמה למדינות אחרות לחשיבותו של שיתוף פעולה פרגמטי בין מדינות עם אינטרסים ואתגרים משותפים.
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, תיאר את ההסכם כ"פריצת דרך אמיתית" שתעניק דחיפה משמעותית לשיתוף הפעולה בין המדינות, והדגיש כי מטרתן המשותפת היא השגת שלום אזורי. נשיא איראן בשזכיאן הוסיף כי ההסכם פתח "עידן חדש ביחסי איראן-רוסיה".
האמנה, שנחתמה לאחר שלוש שנות משא ומתן אינטנסיבי, מבטאת את הרצון המשותף של שתי המדינות להעמיק את שיתוף הפעולה בתחומים מגוונים.
הוגה הדעות הגיאו-אסטרטגי הרוסי, אלכסנדר דוגין, התייחס בחשיבות רבה להסכם, אותו כינה "צעד בולט" שיבטיח את האינטרסים האסטרטגיים של שתי המדינות.
דוגין הדגיש כי ההסכם יוצר איזון חדש באזור אוראסיה, ומקרב את רוסיה למימוש חלום הגנרלים שלה מתקופת האימפריה הרוסית: גישה לאוקיינוס ההודי.
לדבריו, החתימה על ההסכם מגיעה בתזמון קריטי, עם חזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב וחתימת הסכם הפסקת האש בין ישראל להתנגדות הפלסטינית לאחר חודשים ארוכים של לחימה.
דוגין סבור כי הברית הרוסית-איראנית תסייע לשמור על מאזן הכוחות במזרח התיכון, גם אם רוסיה אינה עוינת את ישראל. לטענתו, ההסכם מאפשר יצירת גוש איראני-רוסי בתחומים כמו מסחר בינלאומי, אנרגיה, טכנולוגיה וביטחון מידע, והוא פתרון למשברים הגיאו-פוליטיים שעמדו בין המדינות במשך שנים.
סופר: אל-חנאדק