בשבועות האחרונים הופצו גרסאות שונות על חיסולו של חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, כאשר רובן לא היו מדויקות או נטו לאמץ את הנרטיב הישראלי, שבדרך טבעית ינסה להציג את העליונות המודיעינית והצבאית של ישראל. הגרסה הנוכחית מסתמכת על עובדות ונתונים מדויקים, המאשרים שישראל כיוונה במכוון למתחם מגורים אזרחי במטרה לחסל את נסראללה ומנהיגים נוספים שלצדו.
ביום שישי, ה-27 בספטמבר 2024, בשעה 18:22, תקפו מטוסי קרב ישראליים באמצעות כ-85 פצצות חודרות בונקרים, שכל אחת מהן שקלה טון, על מתחם מגורים בשכונת חארת חורייק בביירות, מה שהביא להריסת שישה מבנים ולמותם של נסראללה, מספר עוזריו, ותת-אלוף עבאס נילופורושאן ממשמרות המהפכה האיראניים.
כשלוש שעות לפני התקיפה, יחידה 8200 של המודיעין הישראלי זיהתה באמצעות מידע מודיעיני שהוגדר "מידע זהב" את מיקום פגישת ההנהגה הביטחונית של חיזבאללה במתחם תת-קרקעי, אך ללא מיקום מדויק. לכן הוחלט לתקוף את כלל עשרת המבנים במתחם. מטוסי קרב מדגם F-151 ("Thunder Ream") המריאו מבסיס חצרים, יחד עם מספר מטוסי F-35 ADIR ומטוסי הגנה נוספים, והטילו את הפצצות על המבנים הממוקדים.
באותו הזמן, התקיים מפגש בין נסראללה, מפקדים איראניים, ואנשי צמרת נוספים. לאחר התקיפה, המטוסים עזבו את האזור, כאשר אחד מהם נשאר באזור למשך 8 דקות נוספות כדי לאשר את הצלחת המשימה. לאחר מכן, כל המטוסים חזרו לבסיסם.
ישראל, שהמרחק בינה ללבנון קצר יחסית (כ-300 עד 350 קילומטרים), ניהלה את המבצע מתוך עליונות אווירית מובהקת. טכנולוגיות מתקדמות כמו GPR ו-LIDAR שישראל נעזרה בהן, יחד עם טכנולוגיות אמריקאיות, שיחקו תפקיד מרכזי באיתור ובזיהוי בונקרים ומקלטים תת-קרקעיים.
בשנים האחרונות, ישראל שיפרה את יכולותיה הטכנולוגיות, כולל שימוש בטכנולוגיות GPR ו-LIDAR לאיתור מבנים תת-קרקעיים, מקלטים ואפילו אוצרות ועתיקות. טכנולוגיות אלו, המותקנות במל"טים כמו "הרמס" ו"הרון", שימשו בזירות לחימה כמו עזה בחודשים האחרונים, לחשיפת מנהרות תת-קרקעיות בעומקים משמעותיים. בנוסף, ישראל מסתמכת על תמיכה טכנולוגית מהצבא האמריקאי, כולל ידע שנרכש במלחמות באפגניסטן ובעיראק, במיוחד בנוגע לזיהוי תשתיות תת-קרקעיות בעזרת סריקות לווייניות.
איסוף הנתונים שעליהם מסתמך המודיעין הישראלי מבוסס על שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים כמו בינה מלאכותית ומערכות עיבוד נתונים גדולות. מערכות אלו מסוגלות לסרוק ולעבד כמויות עצומות של מידע בזמן קצר, דבר המאפשר לישראל לקבל החלטות בזמן אמת ולדייק באיתור מטרות קריטיות. האיסוף מבוצע במספר שלבים, החל מאיסוף מידע כללי ועד זיהוי מדויק של יעדים איכותיים, שדורשים תהליך ארוך של הצלבת מידע ממספר מקורות מודיעיניים.
ישראל הצליחה במקרים רבים לחסל יעדים משמעותיים בזכות מאגרי מידע מדויקים, המבוססים על איסוף מתמשך ומשאבים משמעותיים שהושקעו במעקב אחר מטרות. האמריקאים סיפקו לישראל סיוע טכנולוגי מתקדם, כולל גישה לפצצות מונחות מדגם "מרק 84" במשקל של 900 קילוגרם, שישראל השתמשה בהן לחיסול נסראללה.
סופר: אל-חנאדק