אלעד גורין: קצין העניינים האזרחיים ברצועת עזה

לא משנה כמה תנסה ישראל לייפות את תוארו של "אלעד גורין", הוא יישאר קצין צה"ל הממונה לניהול העניינים האזרחיים ברצועת עזה, והוא יישאר בתפקיד זה עד שחמאס תחליט אחרת או יוחלף על ידי מישהו אחר.

במסגרת צעדי צה"ל לביסוס שליטתו ברצועת עזה לתקופה ממושכת, נוצר תפקיד חדש תחת הכותרת "ראש המאמצים ההומניטריים-אזרחיים ברצועת עזה", שמטרתו לנהל את ההיבטים ההומניטריים ולתאם את העניינים האזרחיים ברצועה, דבר שנחשב למקביל לתפקיד "ראש המנהל האזרחי" בגדה המערבית, אותו ממלא כיום סגן אלוף הישאם אבראהים.

אז מיהו גורין? ומהם תפקידיו העיקריים בתפקידו החדש?

_ שימש כראש המחלקה האזרחית ביחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (אותה מוביל האלוף רסאן עליאן).

_ היה מעורב במנגנון שהוקם במהלך המלחמה בין ישראל, מצרים, ארה"ב והאו"ם, ונפגש אחת ליומיים עם שליח ארה"ב לעניינים הומניטריים במזרח התיכון דייוויד סאטרפילד, הקונסול המצרי בישראל וצוות השליח האו"מי למזרח התיכון תור ונסלנד.

_ ב-27 באוגוסט 2024, החליט הרמטכ"ל הרצי הלוי, באישור שר הביטחון יואב גלנט, למנותו לתפקיד "ראש המאמצים ההומניטריים-אזרחיים ברצועת עזה", ועל כן הוא הועלה לדרגת סגן אלוף.

_ לפני המינוי, הוטלו מסלולים חובה בשורה של נושאים בעלי היבט הומניטרי ברצועה (מזון, תרופות, דלק).

_ מינויו עורר ביקורת בפיקוד הדרום של צה"ל, שטענו שיש למקמו במטה פיקוד הדרום תחת פיקודו של האלוף ירון פינקלמן, כדי לסנכרן את המאמץ המבצעי במלחמה עם המאמץ האזרחי, הכולל שיקום התשתיות האזרחיות.

_ בין תפקידיו: מעקב אחר אפשרות חזרת מיליון עקורים פלסטינים לאזור צפון הרצועה, פרויקטים לשיקום, תיאום עם ארגוני סיוע הומניטרי, העברת סיוע, הכנות לחורף, קבלת החלטות בענייני טיפול רפואי והכנסת תרופות וציוד רפואי, ואולי אף העברת מקרים רפואיים דחופים לירדן, מצרים או איחוד האמירויות.

_ מטרותיה של ישראל דרך מינוי זה:

1) לכפות עקיפת הממשל הפלסטיני ברצועה, וליצור נתיב ישיר עבור תושבי הרצועה להתמודד ישירות מול הכיבוש, או דרך ארגונים, בעיקר בינלאומיים, אותם מנסה הכיבוש להפוך לכלי תיווך מרכזי בין ישראל לצרכים ההומניטריים של תושבי הרצועה.

2) להראות לעולם – בעיקר המערבי – שתוכניתה להארכת המלחמה אינה פוגעת באזרחים ברצועה, והמשך המלחמה לא תגרום לרעב או למשבר הומניטרי.

3) ניסיון לשכנע את המו"מ הפלסטיני ולהפעיל עליו לחץ, שהמשא ומתן מתמקד רק בעסקת חילופי שבויים, ושזו לא תכלול נסיגה מציר פילדלפי או נצרים.

4) לגרום לתושבי עזה לחוש בתבוסה פסיכולוגית, בכך שתוכנית כיבוש הרצועה מחדש היא עובדה מוגמרת, ולכן אין טעם להמשיך בהתנגדות. אך ברור שיהיה לכך אפקט הפוך, כפי שהוכיחו הניסיונות ההיסטוריים בכל המדינות שראו כיבוש ותנועות התנגדות, בפלסטין, בלבנון ובמדינות נוספות.