11:47 זמן קודס הכבושה
החלטתה של ישראל לבצע מבצע כפול, אשר כיוון לאחד מבכירי הצבא של חזבאללה, פואד שוקייר, ולאחר מכן, כעבור כ-12 שעות, חיסולו של אסמאעיל הניה בטהרן, מהווה נקודת מפנה הסלמתית מצד ישראל שתשאיר השפעות על חישובי כוחות הציר והשלכות השלב הבא. המדיה החלה לדון בתגובות הצפויות מצד חזיתות "ציר ההתנגדות" על שני פשעי רצח אלה. התחזיות הן כדלקמן:
- תגובה צבאית שתוביל למלחמה ישירה רחבת היקף עם ישראל, כלומר הסכנה להידרדרות למלחמה כוללת הפכה לממשית.
- בלימת המכה והרגעת המצב בהדרגה.
- מלחמה גדולה שבה ישראל תותקף בטילים מכל הסוגים, בנוסף לרחפנים מתפוצצים, שישוגרו לא רק מלבנון ותימן אלא גם מאיראן.
- אפשרות לתגובה מחושבת ומוגבלת כדי למנוע הידרדרות למלחמה אזורית.
- התקפה חזקה של חזבאללה על ישראל בתגובה לחיסול, ולא יהיה אפשר לאמריקאים לעמוד מנגד.
- המשך "מלחמת ההתשה" שמנהל חזבאללה בצפון, וקבלת החלטה לתגובה הולמת שתאפשר לשני הצדדים להימנע ממלחמה רחבת היקף. שכן התגובה תהיה יוצאת דופן, אך נראה כי אופיה המוגבל יחסית של הפעולה הישראלית תאפשר לחזבאללה להחזיק את האירוע ולעצור את ההסלמה למלחמה כוללת בצפון.
- מוכנותה של ישראל לאפשרות של פעולות נקם בגדה המערבית.
- ישראל תיחשף למטח טילים מאיראן ולבנון.
- תקיפה ברחפנים חמושים על שטח ישראלי.
- איראן תשתדל לבצע תגובה הולמת, אך מבלי לגרור את איראן לעימות כולל בשלב זה.
- התגובה הצפויה תהיה ככל הנראה המשך דפוסי הפעולה המוכרים. עם זאת, מאחר שהסכסוך הנוכחי תלוי יותר בתוצאות מאשר בכוונות, אפילו טיל תועה או תקרית שתוביל לאבידות כבדות עלולה להצית את חבית אבק השריפה למלחמה כוללת.
- חזבאללה יתקוף את תל אביב ומטרות צבאיות רגישות, כולל מטה הקריה, והאפשרות לתקוף תחנות כוח.
- ניסיון לתגובה על ידי תקיפת בכיר ישראלי, או יישוב ישראלי חשוב, או בהפגזה טילית ארוכת טווח, או תקיפת מטרות שונות מהמטרות שהותקפו על ידי חזבאללה מאז ה-8 באוקטובר.
- התמודדות עם מלחמה רב-חזיתית, על רקע מתיחות ביחסים עם ארצות הברית, ולכן תהיה לכך השלכות ביטחוניות וכלכליות חמורות מאוד על היישות.
בכל הנוגע לניתוחים אמריקאים על חיסולו של המפקד פואד שוקייר, רובם אימצו את הנרטיב הישראלי במידה רבה, וקידמו את הסיפור הישראלי סביב המבצע, הסיבה לו והדמות שהייתה למטרה. המאמרים הפנו את עיקר האחריות על מר שוקייר בהריגת ילדים ממג'דל שמס, וכן התייחסו כולם לזיהוי חשיבות חיסולו עבור ארצות הברית. חלקם כינו את זה כמכה נקמנית, חלקם שיבחו אותה וראו בה מהלך חכם אסטרטגי שבו נתניהו הדק את ביידן, האריס וחזבאללה; יש כאלה שראו את זה מזווית האיום בהגברת פעולות העוינות בין הישות לחזבאללה. מעניין לציין שהמאמרים הללו התעלמו או השמיטו את ניתוח הסכנה שבצעד שביצעה הישות, והתמקדו בהצגתה כזכות טבעית שביצע צבא הכיבוש כתגובה לאירוע מג'דל שמס ולתאר זאת כהישג ישראלי שהציג נתניהו לארצות הברית. ישנה גם העברת האשמה לחזבאללה על ההסלמה שעלולה לפרוץ כתוצאה מתגובתו על התוקפנות הישראלית.
סופר: חדר העריכה
