הסברה

עם המשך הכיבוש הישראלי והאלימות, הפשע וההתעללות המתמשכת של המתנחלים כלפי העם הפלסטיני, ותקיפת עזה האחרונה במהלכה הגביר צה"ל את התקפותיו על בניינים מגורים והפנה את יעדיו נגד אזרחים, עלתה בתגובה לכך ההתנגדות התקשורתית והאלקטרונית של הפעילים הפלסטינים, מה שסייע להם לנצח במלחמת התקשורת ולחשוף את פשעי הכיבוש. כדי להבריח את מעשיו הפראיים בפני דעת הקהל העולמית ולבנות תדמית שקרית, פונה ישראל למנגנון תקשורתי ותעמולתי להסתרת האמת והטעיה במטרה להצדיק את מעשיו. ברשתות החברתיות הופץ סרטון של חיילת בצה"ל המסייעת לאשה פלסטינית מבוגרת ללכת ומנסה לחמם אותה לאחר שנאלצה לעזוב את ביתה שנהרס על ידי כוחות הכיבוש בירושלים במטרה להמשיך בבניית יחידות ההתנחלות והחרמת הקרקעות הפלסטיניות.

"הסברה"

הוא מנגנון "תעמולה ישראלית" כלפי העולם, המנוהל ישירות על ידי ממשלת הכיבוש, ומורכב ממאות עמודים פעילים המכוונים במגוון שפות, בנוסף לצבאות או מה שמכונה "זבובים אלקטרוניים" הפועלים להפצת פוסטים "נגדיים" לנרטיב הפלסטיני והערבי ותומכים בנקודת המבט ההטעייתית הישראלית.

ה"מונח "הסברה" משמעו "הסבר ופירוש" בעברית, והוא "טקטיקת דיפלומטיה ציבורית הקושרת את מלחמת המידע עם המטרות האסטרטגיות" של המדינה הישראלית, ונועד להבהיר לעולם את המניעים של "ישראל".

ה"דיפלומטיה הציבורית" נחשבת לעדיפות במדיניות החוץ הישראלית מהבחינה האסטרטגית, כשהיא פועלת ליצור דימוי חיובי של "ישראל" בזירה הבינלאומית, במיוחד לאור האתגרים שעמדו בפני דימוי זה כתוצאה מהמשך כיבושה של פלסטין וביצוע פשעים והפרות. "ההסברה" פועלת במנגנון עבודה של "הגברת הקשבה סלקטיבית על ידי הגבלת קבלת המידע על ידי הקהל במקום למנוע את הגעתו אליו".

"ההסברה" מכוונת לדיפלומטים, פוליטיקאים ודעת הקהל דרך כלי התקשורת. המשימה מתבצעת גם דרך מוסדות וסוכנויות "ממשלתיות" רבות, לצד מכוני מחקר, אוניברסיטאות, ארגונים לא ממשלתיים וחברות לובי פוליטיות.

דוגמאות לפעילותה

בשנת 2008, בדיוק לפני תחילת ההתקפות על עזה, החליטה הממשלה הישראלית להחליף את מסיבות העיתונאים הרגילות בזמני מלחמה בשורה של יוזמות המבוססות על כלי המדיה החברתית. ירדין וטיקאי, קצין צה"ל לשעבר, הכין את ההוראות לביצוע הקמפיין בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון ו"הסוכנות הישראלית".

בהקשר זה, אחת "היוזמות" של "ההסברה" מבוססת על סדנאות להכשרת קציני צה"ל על אמצעי המדיה החדשים. סדנאות אלו נערכו במרכז הבין תחומי בהרצליה. אמר אבי בניהו, דובר צה"ל, בפברואר 2009: "כשיגיע הזמן לומר את מה שעלינו לומר, העתיד נמצא במדיה החדשה. וצה"ל באינטרנט כדי לזכות בלבבות ובמוחות".

לאחר מכן הפכה הפלטפורמה "יוטיוב" לחזית החשובה ביותר של הקמפיין כאשר צה"ל פתח ערוץ משלו, המכיל "בלוג" וידאו בו מתארים כמה דוברים מטעם הצבא את ההתקפות כ"צעדים הומניטריים להגנה עצמית". באותה דרך, בשנת 2009, הייתה אחת ממשימות "ההסברה" לתקשר ישירות עם עיתונאים מכל העולם. כך נשלחו הודעות טקסט לאלפי עיתונאים, דיפלומטים ובלוגרים משפיעים.

העניין הישראלי בתקשורת ותעמולה

מאמצי התקשורת הישראלית גברו בין השנים 2009 ל-2014 במטרה לצרף מגזרים רחבים יותר של החברה הישראלית למאבקי התודעה במרחב האלקטרוני. מגזרי היעד הראשיים ב"חברה" הם האוניברסיטאות, כפי שציין מאמר בעיתון "הארץ" באוגוסט 2013, בו נכתב כי "משרד ראש הממשלה תכנן בשיתוף עם האיחוד הארצי של הסטודנטים הישראלים להקים 'קבוצות סודיות' באוניברסיטאות, אשר יפעלו למען ההסברה".

לאחר קרב "שומר החומות" שבו הצליח העם הפלסטיני להקדיש את המדיה החברתית ככלי עיקרי במאבק והתמודדות, הגדילה ישראל את תקציב מנגנון "ההסברה" ל-100 מיליון שקל לפי התקשורת הישראלית.