02:22 זמן קודס הכבושה
האקדמיות הישראליות חוות את הימים הגרועים ביותר שלהן ברמה הבינלאומית, ונתקלו בחרם מערבי על רקע מלחמת עזה במקומות רחבים בעולם. מעמד המוסדות האקדמיים הישראליים בעולם נפגע באופן משמעותי, בשל גורמים רבים שמובילים להטלת מגבלות נוספות על המוסדות והאישים האקדמיים ב"ישראל", בהקשר של הבידוד הבינלאומי שסובל ממנו ישות הכיבוש. מגבלות אלו כוללות משיכת מימון וביטול סוגים שונים של חילופי ידע מדעיים, עד כדי ניתוק יחסים מוסדיים. בנוסף לאווירה האקדמית המתוחה ברמה החיצונית, סובל המגזר האקדמי הישראלי גם ממשברים פנימיים אחרים.
השפעות פנימיות: הסטודנטים למילואיםנ
אחד מהביטויים להשפעות הפנימיות הישירות על האקדמיות הישראליות הוא גיוס 55 אלף סטודנטים לצבא המילואים, 18% מכלל הסטודנטים, בנוסף ל-3000 אנשי צוות אקדמי ומנהלי באוניברסיטאות הישראליות (בהתאם לתוכנית המוסכמת בין ראשי המוסדות האוניברסיטאיים לצבא). כמו כן, קיצוץ הסמסטר האקדמי ל-11 שבועות במקום 13, ודחיית שנת הלימודים האקדמית לכשני חודשים וחצי.
ראוי לציין כי ההכשרות והקורסים שמציעות המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מהווים מרכיב מרכזי במתחם הצבאי התעשייתי של ישראל. הקשר הזה בין האוניברסיטאות לתעשיית הנשק והצבא מגונה בחריפות על ידי הפעילים התומכים בסוגיה הפלסטינית, שקראו לחרם אקדמי על ישראל באוניברסיטאות שונות בעולם המערבי.
החוקרים הישראלים: הגרוע ביותר עוד לפנינו
עיתון "הארץ" פרסם כתבה מפורטה ממספר רב של ראיונות עם חוקרים ישראלים רבים, שאומרים כי הם נתונים ללחצים שונים באירופה, כגון ביטול חברותם במוסדות מערביים. חוקרים רבים אינם רוצים להשתתף במחקר הקשור לחוקר ישראלי. כמו כן, ביטול הזמנות לכנסים מדעיים, ביטול חילופי ידע מדעיים, מחיקת מאמרים מדעיים שפורסמו, סירוב לפרסם מאמרים מדעיים, סירוב לפקח על סטודנטים לתארים מתקדמים ישראליים והפגנות נגד חוקרים בנוכחותם. החוקרים במוסדות המערביים אומרים שאינם יכולים לשתף פעולה עם מדינה שמבצעת רצח עם ופשעי מלחמה. המוסדות שמנסים לעמוד בעמדה נייטרלית אומרים שאינם יכולים להתעלם מסירוב הסטודנטים בקמפוס לנוכחות חוקר ישראלי, ולכן ביטול הביקור הוא האפשרות הטובה ביותר.
החוקרים מסכימים גם כי מה שישראל חווה מבחינת חרם אקדמי הוא חסר תקדים ברמת ההתפשטות האופקית ועוצמת העמדה. אך הדאגה הגדולה ביותר לחוקרים הישראלים היא ש"ישראל עדיין בתחילת הדרך, והגרוע ביותר עוד לפנינו".
בנוסף לכך, ברמת שיתוף הפעולה המוסדי, אוניברסיטאות רבות באירופה נענות לדרישות הסטודנטים שלהן, הקוראות לניתוק השותפות עם המוסדות האקדמיים הישראליים שפועלים בשטחים הפלסטיניים הכבושים. אליהם הצטרפו אלפי חוקרים ומרצים שחתמו על מסמך התחייבות ל"לא לשתף פעולה אקדמי" עם המוסדות הישראליים. המקרים לא היו מוגבלים רק לפרטים, אלא גם למוסדות ואוניברסיטאות ישראליות. המדינות האירופיות הבולטות שבהן האוניברסיטאות נענו לדרישות הסטודנטים וניתקו את יחסיהן עם האוניברסיטאות הישראליות כוללות את בלגיה, ספרד, איטליה, נורבגיה, בריטניה והולנד.
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל מקשר את היחסים הבינלאומיים לשקית החיים של האקדמיה הישראלית, והאחרונה היא שקית החיים לתעשיות המתקדמות והתעשיות הביטחוניות. נוסף על כך, ראש מכון הטכנולוגיה של ישראל אומר כי המחקר המדעי והלימודים המתקדמים הישראליים "מבוססים על היחסים הבינלאומיים, וחילופי הידע האקדמי עם מוסדות וחוקרים זרים". לפיכך, היקף הנזקים שייגרמו למגזר האקדמי לאור הבידוד הבינלאומי, שהפך למשבר אמיתי עבור הישויות, קשה לשלוט בו או לפצות עליו, מה שגורר סדרה של הפסדים כלכליים ומונע התפתחות במתחם הצבאי התעשייתי של ישראל, ופוגע באיכות המחקר המדעי הישראלי ובחיי המקצועיים של החוקרים הישראלים בחו"ל.
