הקרע בין ישראל ומצרים בצל המלחמה

ב-7 באוקטובר התרחש שינוי משמעותי ביחסים, לא רק במערב אסיה אלא בכל העולם. אחת ממערכות היחסים המושפעות היא מערכת היחסים המצרית-ישראלית, שאושרה על ידי התקשורת העברית בנקודת השפל מאז תחילת מלחמת עזה. המשבר הזה הוא חסר תקדים מאז החתימה על הסכם השלום לפני כ-45 שנה, כאשר גורמים משני הצדדים מחליפים האשמות ומתקרבים לנקודה שבה פתרון המחלוקת הפך למאתגר.
בכתבה נרחבת שפורסמה ב"וול סטריט ג'ורנל" דובר על הקרע בין ישראל ומצרים בצל המלחמה, כשגורמים בשתי המדינות מטיחים האשמות הדדיות. בכתבה שפורסמה הבוקר (שבת) ב"וול סטריט ג'ורנל" בנושא, ניסו להסביר את שורשי הסכסוך הנוכחי. אחד הגורמים לקרע הם התבטאויות של מספר שרים וחברי כנסת, בהם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, על ביצוע טרנספר מרצון לתושבי הרצועה - הצעה שהועלתה לראשונה על ידי חברי הכנסת דני דנון ורם בן ברק בנובמבר האחרון. 
מוקדם יותר השבוע אף דווח כי ראש המשלה בנימין נתניהו ניסה ליזום שיחת טלפון עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי – אך סורב. לבקשת ראש הממשלה ניסו במועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ליזום את השיחה עם א-סיסי, אך המצרים לא נענו לבקשה. 
בכתבה מצוטטים גורמים מצריים, שטוענים כי נתניהו ממשיך ללחוץ על מצרים כדי להכניס לשטחה פליטים עזתים במספרים גדולים. עוד אמרו הגורמים כי הנשיא א-סיסי ובכירי הצבא המצרי הביעו חשש מהשיח הישראלי על טרנספר מרצון, כשבין היתר נשמעו הצעות שחלק ואפילו כל תושבי הרצועה יועברו למצרים עוד נכתב כי שירות המודיעין המצרי לא מצא כל עדות לתוכנית שכזו - לגרש את הפלסטינים מעזה - אבל ההצהרות הללו שכנעו את הממשלה המצרית שככל הנראה קיימת "תוכנית ישראלית סודית", כך טוענים אותם גורמים מצריים. מטעם ישראל לא נמסרה תגובה בנושא.
מצרים טענה שכל ניסיון לבצע טרנספר של פלסטינים לשטחה יגרום ל"קרע" ביחסים בין שתי המדינות, אמרו הגורמים - כשהם משמיעים גם אזהרה בנושא.
זו לא הפעם הראשונה שעלו אזהרות ממעבר של פלסטינים לשטח מצרים, כשבכירים מצרים התבטאו בנושא ואמרו דברים דומים בחודשים האחרונים כשרבים מתושבי צפון הרצועה נאלצו לנדוד דרומה והתמקמו בסמוך לגבול המצרי. אותם בכירים הבהירו לארצות הברית שהיחסים עם ישראל ייפגעו אם תושבי הרצועה יידחקו לחצי האי סיני, ושצפויים סיכונים ביטחוניים רבים אם אנשי חמאס יעשו גם הם את המעבר.
"מאז שהחלה המלחמה בעזה, זה לא נראה טוב. זה נראה כאילו יש חוסר אמון בשני הצדדים", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" מוחמד אנואר סאדאת, לשעבר חבר הפרלמנט המצרי ואחיינו של נשיא מצרים המנוח אנואר סאדאת, שחתם על הסכם השלום בין המדינות - ובהמשך התנקשו בחייו.
עניין נוסף שהשפיע על היחסים בין המדינות הוא מעבר רפיח והעברת הסיוע ההומניטרי לעזה. גורם צבאי ישראלי בכיר צוטט בכתבה כשאמר: "מצרים לא עשתה עבודה טובה בבדיקת הסחורה שנכנסת לעזה". גורמים מצריים דחו את ההאשמה הזו.
למעשה, הזעם המצרי על ישראל התעצם בשבועיים האחרונים בעקבות דברי צוות ההגנה שנשלח לבית הדין הבינלאומי בהאג - ומה שלטענתם הוא האשמה חד משמעית והטלת האחריות עליהם לאי-הכנסת סיוע הומניטרי מספק לרצועת עזה. בימים שאחרי הדיון התקשורת המצרית והערבית ציטטה שוב ושוב את עורך הדין בצוות ההגנה הישראלי, כריסטופר סטיקר, שאמר אז כי "הגישה לרצועת עזה ממצרים היא תחת שליטת מצרים, ולישראל אין מחויבות לפי החוק הבינלאומי לאפשר גישה לעזה מאדמותיה. 
ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי הדברים הללו גררו פגישה של גורמי מודיעין וביטחון מצריים כדי לדון אם להחזיר את השגריר שלהם מתל אביב. אחרי כמעט חמש שעות של דיונים, הם החליטו שהצהרה שתדחה את הטענות עדיפה - זאת כדי לא ליצור הסלמה נוספת ביחסים, ולהותיר סיכוי עתידי להרגיע את הרוחות.
ביום רביעי, שעות לפני שסירב לענות לשיחתו של נתניהו, האשים הנשיא א-סיסי את ישראל עצמה בעיכוב משלוחי הסיוע לרצועה. "מצרים היא לא הסיבה לאי-הכנסת הסיוע לעזה. מעבר רפיח בין מצרים לרצועה פתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע – אך הנהלים של ישראל שמאפשרים את כניסת הסיוע מעכבים את התהליך", טען א-סיסי. "זה חלק מהאופן שבו הם מפעילים לחץ בנושא שחרור החטופים אנחנו נמצאים עכשיו באמצע מלחמה וכל המתחים הללו הגיוניים מאוד", צוטט בכתבה דניאל קורצר, שהיה השגריר האמריקני בישראל ובמצרים. "הם עכשיו בחיבוק דוב, עכשיו הם צריכים אחת את השנייה".