נתניהו וציר פילדלפי: סוגיה אסטרטגית או תירוץ פוליטי?

מאז תחילת המלחמה, חוזר נתניהו על אותם מסרים ללא שינויים מהותיים, אך דבריו במסיבת העיתונאים ב-2 בספטמבר 2024, לאחר עשרה חודשי מלחמה, הציגו תוכן חדש שהפך למוקד חדש בפעילותו הפוליטית והמחשבתית - ציר פילדלפיה. נתניהו ביסס את נאומו האחרון על איראן.

ימים ספורים לפני הנאום, בעוד מתנהלות שיחות דרך מתווכים עם חמאס להשגת עסקת חילופי שבויים, התקיימה ישיבת ממשלה ישראלית ביום חמישי, 29 באוגוסט 2024. נתניהו הצליח להשיג החלטה ממשלתית להישאר בציר פילדלפיה, ובכך עיכב את המשא ומתן, כשהוא מכניס סוגיה שלא הייתה קיימת בטיוטות הקודמות שאותן אישר בעצמו. המתווכים הישראלים בדוחא הציעו לשמור על חמש נקודות תצפית בעומק של 300-400 מטר כל אחת, בניגוד לעמדתו של השר גלנט ושל מערכת הביטחון, שהמליצו על נסיגה מציר פילדלפיה כחלק מהעסקה, בטענה שההישגים בעזה מאפשרים להתמקד בצפון.

ראוי לציין בהקשר זה, כי הדרג הביטחוני והצבאי מפעיל לחץ על נתניהו להתמקד בצפון ולהקל על המאמץ הצבאי בעזה, אך הם אינם מעוניינים בפתיחת חזית רחבה מול חיזבאללה. לכן, נתניהו משתמש בציר פילדלפיה כתירוץ להמשך הלחימה בעזה תחת כסות מדומה של צורך במלחמה בצפון.

נתניהו פתח את נאומו באמירה כי הוא זקוק לזמן כדי להסביר את משמעות ציר פילדלפיה, "אני רוצה לקחת כמה דקות כדי להסביר מהו ציר פילדלפיה, מה משמעותו לביטחון ישראל, ומה חשיבותו להבטחת מניעת אירוע נוסף כמו 7 באוקטובר". נתניהו ייחס לציר חשיבות אסטרטגית רבה, כשהוא מתאר אותו כ"צינור החמצן של חמאס שזקוק לו ציר הרשע", וכ"סלע קיומנו", ולכן, לדבריו, "חייבים להחזיק בו".

ציר פילדלפיה נתפס על ידי נתניהו כסכנה ואיום גדולים, אך לא כולם שותפים לדעתו. למעשה, רבים אינם מסכימים כי הציר מהווה איום אסטרטגי, או שאין להם את אותה רמת רגישות כלפיו. נתניהו הזכיר לכולם שהוא מזהיר מפני הציר כבר 20 שנה! "אמרתי את זה לפני 20 שנה כששרון הודיע על הנסיגה בסוף 2003... אם הציר הזה לא בידינו, יהיה כאן חימוש, ולכן אני מתעקש על נוכחותנו בציר פילדלפיה".

דעת האופוזיציה הישראלית

יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, סיכם את המצב באומרו שהציר החשוב לנתניהו הוא לא ציר פילדלפיה, אלא ציר בן גביר-סמוטריץ'. כלומר, מדובר במהלך טקטי שנועד לשמר את ממשלתו ואת כהונתו של נתניהו, ולא בהחלטה אסטרטגית הנוגעת לביטחון הלאומי.

ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק התייחס לעניין ואמר, "פילדלפיה היא לא סלע קיומנו, אלא הסיבוב החלול של מהמר כפייתי [נתניהו] שמשחק בחיי האזרחים שנטש".

חבר הקבינט המדיני-ביטחוני גדי איזנקוט טען כי הטענה על אסטרטגיות ציר פילדלפיה אינה נכונה, וכי ישנם פתרונות מודיעיניים, טכנולוגיים ותפעוליים למניעת הברחות. הוא ציין כי מאז שהמצרים סגרו את המנהרות ובנו מחסום תת-קרקעי, "לא נותרו מנהרות שחודרות, ולא עבר כל סיכה".

המפקד לשעבר של פיקוד הדרום, האלוף במיל' הרצל הלוי, גינה את נתניהו וטען שהוא לא מעוניין להגיע לעסקת שחרור שבויים כדי להמשיך את המלחמה ללא סוף. הוא טען שנתניהו ביטל את ההסכם 12 פעמים, ושהם תקועים בעזה, בעוד ההתנגדות ביהודה ושומרון מתגברת, והצפון פשוט מוזנח.

האלוף במיל' יצחק בריק תקף את טענותיו של נתניהו על חשיבות הציר והזכיר את פגישותיו הרבות עם ראש הממשלה, שבהן הוא עצמו דחה את הצורך בנוכחות צבאית ישראלית שם. בריק טען שהצגת נתניהו את הציר כקריטי היא "הונאה הגדולה ביותר מאז הקמת המדינה, כדי להטעות את הציבור".

בחזרה לנאום, נתניהו ניסה ככל יכולתו לשכנע את האחרים בחשיבות ציר פילדלפיה, והזהיר שאם לא ישלוט בו, ייכנסו נשק ואמצעי לחימה רבים לעזה, מה שיהפוך אותה לאיום גדול יותר על ישראל, במיוחד תחת חסותה של איראן. לדבריו, "זה מה שקרה".

ללא קשר לתמיכת ההנהגה הישראלית או התנגדותה, דבריו של נתניהו על חשיבות ציר פילדלפיה נושאים משמעויות אסטרטגיות, בהתחשב בחיוניות המקום ובתפיסתו כחיוני בשל מורכבותו. נתניהו חזר על הרעיון חמש פעמים במהלך נאומו, כשהוא מדגיש שנסיגת ישראל מהציר היא שפתחה את הדרך להברחות, מה שהפך את עזה לאיום מרכזי על ישראל. אך למרות חשיבותו האסטרטגית, נתניהו מנצל את הציר לשימור מעמדו הפוליטי ולהמשך הלחימה.