09:17 זמן קודס הכבושה
במבצע ששבר את ההגמוניה של ישראל, ביצעה הרפובליקה האסלאמית ב-1 באוקטובר 2024 את מבצע "ההבטחה הכנה 2" – המבצע השני מסוגו בהיקף רחב נגד ישראל. המבצע בא כתגובה להתנקשות בדמויות בולטות מציר ההתנגדות, ובראשן השהידים סייד חסן נסראללה, הנשיא אסמאעיל הניה והאלוף עבאס נילפרושאן.
במהלך המבצע שוגרו למעלה מ-250 טילים בליסטיים מתקדמים לעומק פלסטין הכבושה, כשהם פוגעים בבסיסים צבאיים רגישים – תל נוף, נבטים וחצרים – בנוסף למתקנים מודיעיניים כמו מטה המוסד, מערכות מכ"ם ומפעלים לחומרי נפץ.
תמונות לוויין שפורסמו כשנה לאחר המבצע הראו בבירור את גודל הנזק בבסיס תל נוף: תשע פגיעות ישירות, בהן שלוש מכות שפגעו באתרים מרכזיים, אחד מהן מפעל חומרי הנפץ שגרם לבור עמוק ולהרס נרחב במבנים הסמוכים. גם מטה הפיקוד נפגע בתוך שטח הבסיס.
הבולט במבצע היה ששיעור היירוט של כיפת הברזל מול הטילים האיראניים לא עבר את רף ה-58%, דבר שחשף את שבריריות מערכת ההגנה – על אף מיליארדי הדולרים שהושקעו בפיתוחה. מנגד, משמרות המהפכה האסלאמית הכריזו כי 90% מהטילים פגעו במטרותיהם בדיוק, מה שנחשב למכה ביטחונית וצבאית קשה לתל אביב.
הצלחת "ההבטחה הכנה 2" הייתה תוצאה של מעקב מודיעיני ממושך ומדויק. האתרים שתקפה איראן נחשבים בין הנקודות הסודיות והמאובטחות ביותר בישראל, במיוחד בסיס נבטים שמתואר כאחד מבסיסי האוויר המבוצרים בעולם.
המידע שסיפקו הלוויינים, בנוסף למקורות מודיעין איראניים, הראה כי המבצע תוכנן בקפידה, תוך קביעת מיקומים מדויקים של בסיסים, מכ"מים ומחסנים צבאיים. הישג זה הביך את מערכת הביטחון הישראלית והוכיח שטהראן מסוגלת לחדור את שכבות ההגנה המורכבות ביותר באזור באמצעות טיליה המתקדמים.
יתרה מזאת, המבצע הוכיח כי טהראן לא הסתפקה ביכולות טיליות בלבד, אלא פיתחה מערכת שלמה הכוללת מעקב, איתור ובחירת מטרות אסטרטגיות בעלות השפעה גדולה – מה שהעלה את ערכו הפוליטי והצבאי של המבצע.
השלכות המבצע חרגו מהמימד הצבאי ונגעו לתודעה הציבורית באזור. עמים ערביים ואסלאמיים ראו בו דוגמה להתנגדות אמיתית המגנה על פלסטין ונוקמת את דם מנהיגיה.
בעוד רוב המשטרים הרשמיים הסתפקו בגינויים או שתיקה, המכה האיראנית הבהירה כי "תם עידן האיומים ללא מחיר". בכך התחזקה תדמיתה של איראן כצד הנוטל על עצמו אחריות לעימות ישיר עם ישראל, בניגוד למדינות אחרות שמסתפקות בעמדות מילוליות.
הדבר השפיע על רוח ציר ההתנגדות: במקביל למבצע בעזה, חיזבאללה בלבנון ביצע 27 פעולות ביום אחד נגד מטרות ישראליות. המסר היה חד: משוואת ההרתעה החדשה אינה מוגבלת לאיראן בלבד, אלא מקיפה חזית אזורית מאוחדת.
מבצע "ההבטחה הכנה 2" נשא מסרים ברמות שונות:
-ישראל כבר אינה חסינה, ומערכת ההגנה שלה אינה מסוגלת למנוע פגיעה. תקיפת מתקנים צבאיים רגישים הראתה כי העומק הישראלי נמצא בטווח הטילים.
-כישלון מודיעיני: על אף חיזוק המערך ההגנתי לפני המבצע, לא ישראל ולא ארצות הברית הצליחו למנוע את המכה.
-הרתעה חדשה: משמרות המהפכה הבהירו שכל "טעות אסטרטגית" מצד ישראל תיענה בתגובה קשה וכואבת יותר – כפי שנראה בהמשך לאחר התקיפה הישראלית באיראן, שנענתה במכות קשות.
-אזהרה לשותפי ישראל: המסר לא הוגבל לתל אביב בלבד, אלא הופנה גם לתומכיה האזוריים והבינלאומיים – שכל סיוע צבאי עלול להפוך את נכסיהם למטרות לגיטימיות.
שנה לאחר המבצע, ברור כי "ההבטחה הכנה 2" לא הייתה תגובה חולפת, אלא נקודת מפנה במשוואת ההרתעה האזורית. איראן הוכיחה את יכולתה לעקוף מערכות הגנה מתקדמות ולפגוע במרכזי הפיקוד והשליטה בתוך ישראל, מה שהופך כל הרפתקה חדשה של תל אביב למסוכנת במיוחד. כיום עמים רבים מאמינים יותר מתמיד כי פגיעה בישראל אפשרית, וכי ניתן לרסן את שליטתה. איראן גילמה מודל של התנגדות חיה – המסוגלת להגן על פלסטין ולהתמודד מול הכיבוש ברצינות וביעילות.
סופר: אל חנאדק
