השהיד חאג' עמאד פאיז מוגניה, המכונה חאג' רדואן, יש חשיבות רבה כאחד המנהיגים הצבאיים הבולטים בחיזבאללה, ההתנגדות האסלאמית הלבנונית. נולד בטירדבה ב-1962, הוא גדל במשפחה צנועה שהעריכה גם מדע וגם ג'יהאד. בחיפוש אחר השכלה דתית נוספת, הוא נסע לקום שם למד לימודי דת. בעקבות הכיבוש הישראלי של דרום לבנון, הוא עבר לפרברים הדרומיים ופיתח קשר הדוק עם ההתנגדות הפלסטינית. למרות נעוריו, הוא השתתף באופן פעיל באחת מהיחידות היוקרתיות של תנועת הפתח, חידד את כישורי הלחימה שלו ולבסוף עלה לתפקיד מנהיגותי בשורותיהם.
למרות אחריותו בתנועת הפתח והשתתפותו בסיורי מלחמה, המחויבות הדתית של חג' עימד קטעה את חובותיו. הוא היה אחד המקורבים לאלאמה סעיד מוחמד חוסיין פדלאללה ושימש כראש הביטחון שלו לאחר ניסיון התנקשות בשנת 1980. הוא עבר לחזית כאשר צבא הכיבוש פלש ללבנון ב-1982 ונשאר בביירות לאורך כל תקופת המצור.
בשנת 2006 מילא חג' עמאד מוגניה תפקיד מוביל בפעולות השטח של ההתנגדות והיה אחראי בעיקר על לכידת החיילים הישראלים בגבול. אחרי ההישג הזה הגיע ניצחון נוסף 33 ימים לאחר מכן.
לאחר יותר מ-25 שנים של חיפושים של מודיעין אמריקאי, ישראלי ומערבי להגיע אליו, התרחש חיסולו של חאג' עמאד מוגניה, חבר המוסד הישראלי, בשנת 2008 בדמשק. הוא נהרג במכונית תופת, ולפני הניסיון המוצלח הזה, כמה ניסיונות התנקשות כושלים גבו את חייהם של אחיו ג'יהאד ופואד.
התואר שלו, סייד חסן נסראללה, היה מזכ"ל חיזבאללה. הוא כונה "מנהיג המנצחים". ביום הלווייתו הצהיר שחובתה של האומה להכיר בחאג' עמאד מוגניה, השהיד, לא למען עצמו, אלא לטובת האומה. על האומה הייתה גם האחריות לחפש צדק עבורו, לא למען עצמו, אלא למען העם. הוא הדגיש כי חג' עמאד מוגניה הקדיש את לימודיו ונלחם למען האומה, לא לטובתו. בנוסף, הוא פנה ל"ישראל" והזהיר אותם שבכל מלחמה עתידית הם יתמודדו לא רק עם אובדנו של עמאד מוגניה אלא גם עשרות אלפי לוחמים מאומנים שמוכנים להילחם.
סופר: חדר העריכה