כלכליסט: המלחמה נגד איראן החזירה את הכלכלה הישראלית שנה לאחור

מאמר שפורסם באתר הכלכלי הישראלי כלכליסט סקר את הירידה החדה שפגעה בכלכלה בישראל, במיוחד לאחר המערכה הישראלית־אמריקאית נגד איראן. המאמר ציין גם כי הישראלים עדיין תלויים במידה רבה בחו"ל, כאשר היבוא מהווה כ־21% מההיצע המקומי. המסקנה: על ממשלת נתניהו לא לשכוח כי פגיעותה של הכלכלה הישראלית בפני חרמות או ביטול הסכמי סחר – לרבות מול אירופה – נותרה גבוהה מאוד.

נתוני הלמ"ס לרבעון השני של השנה חושפים ירידה של 3.5% בתמ"ג, ירידה של 7% בתוצר המסחרי, ירידה של יותר מ־5% בצריכה הפרטית לנפש, והתמוטטות ההשקעות בבנייה. אף שהכלכלה אינה במיתון רשמי, היא שוקעת בצמיחה אפסית כמעט.

המלחמה עם איראן החזירה את הכלכלה הישראלית שנה לאחור והייתה הגורם המרכזי לצמיחה השלילית ברבעון השני של 2025, כפי שהיה צפוי. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול, התמ"ג ירד ב־3.5% בחישוב שנתי מתואם עונתיות לעומת הרבעון הקודם, ובכ־1% בחישוב רבעוני פשוט. מאחר שאוכלוסיית ישראל גדלה בקצב של כ־2% בשנה, התוצר לנפש צנח בכ־4.4% בחישוב שנתי (1.1% רבעוני). כתוצאה מהמלחמה עם איראן, חזר התמ"ג לנפש ברבעון השני לרמות שנרשמו בדיוק שנה קודם – ברבעון השני של 2024.

1. התוצר המסחרי – ירידה חדה במיוחד
התוצר המסחרי, המנוע המרכזי של הפעילות הכלכלית, ירד בכ־7% – כמעט כפול מהירידה בתמ"ג הכולל. עם זאת, בהשוואה לרבעון השני של 2024 נרשמה צמיחה קלה של 1.6% שנתית (0.5% רבעונית), וגם התוצר המסחרי עלה בכ־1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כלומר, הירידה הנוכחית נובעת בעיקר מהשוואה לרבעון הראשון של 2025 שבו נרשמה פעילות "רגילה".

החומרה מדאיגה: בתחילת החודש פרסם בנק ג'י. פי. מורגן תחזית לרבעון השני, שלפיה הכלכלה הישראלית תתכווץ ב־0.5% בלבד. בפועל – הנתונים מצביעים על ירידה כפולה כמעט. אם הנתונים לא ישתנו בעדכונים הקרובים, התחזיות לשנת 2025 כולה יופחתו. ג'י. פי. מורגן העריך צמיחה שנתית של 2.6% בלבד – נתון נמוך מאוד.

2. האם מדובר במיתון?
מיתון מוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית. במקרה זה, הנתונים המוקדמים לרבעון השלישי מצביעים על התאוששות קלה מהירידה ברבעון השני – ולכן לא יירשם מיתון רשמי, אלא צמיחה נמוכה מאוד (פחות מ־3% ב־2025 כולה). המסקנה: הכלכלה אינה קורסת, אך הצמיחה חלשה מאוד, והמשך המלחמה יעכב עוד יותר את ההתאוששות וישאיר את רמת החיים קפואה.

3. צריכה פרטית לנפש – פגיעה ברמת החיים
נרשמה ירידה של 5.1% בצריכה הפרטית לנפש. גם הצריכה השוטפת (מזון, דיור, דלק וכו') וגם רכישת מוצרים בני־קיימא (מכוניות, מוצרי חשמל וכו') צנחו בכ־10% שנתית. דווקא רכישת מכוניות פרטיות זינקה בכ־70%, אך בהשוואה כללית עדיין מדובר בירידה.
הצריכה של מוצרים חצי־ברי קיימא (ביגוד, הנעלה, טקסטיל ביתי, מוצרים אישיים) צנחה בכ־35%. הצריכה הציבורית ירדה בכ־1%, בעיקר בשל ירידה בהוצאות האזרחיות, על אף תוספת גדולה של 42 מיליארד ש"ח לתקציב הביטחון.

4. השקעות – קריסה בבנייה, עלייה בטכנולוגיה
ההשקעות ירדו בכ־12% שנתית. בבנייה – ירידה של 18% בדיור ו־25% בבנייה שאינה למגורים. לעומת זאת, השקעות ברכב זינקו ב־220%, והשקעות בטכנולוגיות מידע ותקשורת עלו ב־20%.

5. יצוא – ירידה אך לא קריסה
היצוא ירד ב־7%, אך לאחר ניכוי יהלומים וחברות סטארט־אפ – הירידה היא כ־3.5% בלבד. בהשוואה ל־2024, היצוא עדיין צמח במעט, בעיקר בזכות יצוא ביטחוני ושירותי היי־טק.

6. תלות ביבוא – חשיפת פגיעות הכלכלה
למרות ירידה חדה ביבוא שירותים (בעיקר תיירות עקב המלחמה וסגירת נתב"ג), סך היבוא דווקא עלה במעט. בשל קצב צמיחה מקומי איטי, חלקו של היבוא בהיצע המקומי עלה ל־21%. המשמעות: ישראל ממשיכה להיות תלויה במידה רבה מאוד בחו"ל.

מסקנה:

• ההיסטוריה מראה שהמלחמות גוררות ירידה חדה בכלכלה.

• התוצר ירד משמעותית ברבעון השני, בעיקר בשל המערכה מול איראן.

• רמת החיים נפגעה בצריכה הפרטית.

• ההשקעות בבנייה קרסו.

• הכלכלה תלויה מאוד ביבוא – מה שמגביר את פגיעותה מול חרמות וביטול הסכמי סחר.